Page 13 - etmol 86
P. 13
שער״קהליתגר׳ העבודה בביתניה הסתיימה ,החבורה נאלצה לעקור.
בסלילת כביש חיפה-ג׳ידה השתתפה קבוצה אחרת של
היה בכי גדול במחנה .חברי השומר״הצעיר חשו כי הוא חברי השומר־הצעיר .אנשי ביתניה ביקשו להתאחד עם
מבטא את רחשי ליבם .מאיר יערי ביקש ממנו להישאר קבוצה זו .אך במחנה הכביש היו שחששו מהשתלטות אנשי
ביתניה .היה גם ויכוח פוליטי והיו עזיבות .מכל מקום,
ולערוך את הקובץ .הוא הסכים. קודם שיתחילו בפרק חדש בחייהם החליטו אנשי המחנה
נתן ביסטרצקי היה יושב באוהל והחברים היו באים לעלות לירושלים ,לחוג את הפסח .זה היה טיול פרידה
אליו .חלקם דפים כתובים בידיהם וחלקם מספרים בעל פה שהעניק למשתתפים בו חוויה מיוחדת .עם חזרתם התיישבו
וביסטרצקי ניסח את הדברים וליטשם .חלק מהדברים
נקראו בשיחת החברים והערותיהם הביאו לשינויים שונים. אנשי ביתניה במחנה והחל תהליך של מיזוג.
הקובץ היה פרי הרצון המשותף של כל חברי הקבוצה, קיבוץ א׳ -כך כונתה החבורה החדשה -חי במחנה
החברים ביקשו לסכם את דרכם בארץ ,את יחסם לחבורה, אוהלים ליד יגור ,ליד הכפר הערבי בלאד א־שיח׳)תל־חנן
לחברים ,לעבודה ,ולתוכניות ההתיישבות .המאסף היה של היום( ומעליו .המעבר ממקום למקום נגרם עקב התקד
צריך להיות חלק בביוגרפיה שלהם ,שילווה אותם בדרכי מות הכביש אך לא רק בעטיה .החורף היה גשום והמחנה
חייהם המשותפים ,עדות שיקראו בה גם אנשים אחרים. שהיה מתחת לכביש ,הוצף בליל גשם והאוהלים נפלו .לילה
אבל היו בין החברים שלא השתתפו בקובץ .מהם שהתנגדו זה זכור לחברים כ״ליל ונציה״ .הכנר שבחבורה ישב על
בעקרון לפרסם משיחות הקבוצה ומהם שלא חשו ביכולת ארגז צף וניגן .ערביי בלאד א־שייח׳ עזרו לחבורה להעביר
את מחנם למעלה ,לצלע ההר ,האכילו אותם ואירחו אותם
רוחנית להיחשף לפני זרים ,אפילו לא לפני חברים. עד חלוף הסערה .בכביש עבדו החברים בחציבת אבנים,
שבירתן והפיכתן לחצץ ,ובעצם סלילת הדרך .המחצבה
מאיר יערי עוזב שליד יגור היתה מקור האבן ושם התכנסו גם לאירועים
כתיבת הקובץ ועריכתו נמשכו חודשים ארוכים .לפני תרבותיים רבים.
העליה להתיישבות וסיום עריכת הקובץ ,אירע מאורע כשנסתיימה סלילת הכביש בסוף שנת 1921לא נותרה
דרמטי בקיבוץ .באחת השיחות קם דוד הורביץ ונאם נאום עבודה לקיבוץ .אותה שעה היו במקום כמאה חברים .אוכל
ארוך נגד מנהיגותו של מאיר יערי .לפי עדותם של כמה היה בקושי ,הגזבר היה מביא מדי פעם לחם בעגלה מחיפה
מהמשתתפים תבע מאיר יערי מכל אחד מהנוכחים לומר את והחברים היו מקבלים את פניו בתרועות .כמה חברים לא
דעתו עליו .אחר־כך יצאו מאיר יערי ואשתו אנדה מן יכלו לשאת את הבטלה והלכו לחטוב עצים ולעקור שיחים
מן הכרמל כדי להתחמם וכדי להינצל משעות ארוכות של
הקיבוץ. אפם מעשה .תקופה זו הביאה למשבר קשה .המוצא היחידי
אף־על״פי שהמשתתפים זוכרים שהשיחה היתה קשה היה ללכת להתיישבות .החל משא־ומתן עם המוסדות על
ורוויית מתח ,אבל אין הם זוכרים בדיוק מה היה בה ומה התיישבות בעמק יזרעאל שנמשך כשנה .בקיץ 1922עקר
אמרו הצדדים השונים .יש הטוענים ,שיערי ביקש לבדוק
מי מן החברים יוכל לעמוד במשימת ההתיישבות ומי לא, המחנה כולו לייבש ביצות ליד נהלל.
ויש אומרים כי המתח בינו לבין דת הורביץ היה על רקע כל אותה תקופת ציפיה להתיישבות שירה ותיאטרון
של מאבק על מנהיגות .מכל מקום ,מאיר יערי הוציא מן חסידים ,היתה קשה ,התגלה מתח רב ורבים נתפסו ליאוש.
מצבם הנפשי המעורער של חלק מהחברים בא לידי ביטוי
הקובץ את הדברים שלו. בהתקפים היסטריים .היה לעתים בכי קולקטיבי ,חבר היה
הקובץ שנקרא בשם ״קהליתנו״ יצא לאור בדפוס באביב בוכה באוהלו והבכי היה עובר מאוהל לאוהל וסוחף עמו
תרפ״ב ,1922 ,קבלת הפנים היתה של מבוכה מסויימת חברים נוספים .יחידים שלא יכלו להצטרף לבכי חשו עצמם
והוותיקים תמהו ולעתים כעסו .אולם ״קהליתנו״ יצרה אשמים .עם זה ,תקופת המשבר היתה אז גם התעוררות
תרבותית של שירה ושל תיאטרון .מסביבו של יהודה יערי,
אגדה שהשפיעה על דורות חלוצים רבים. הסופר לעתיד ,התכנסה חבורה שרצתה לשאוב מן המקורות
החסידיים .הללו למדו ניגונים חסידיים וטיפחו הווי מיוחד.
לעיון נוסף :״קהליתנו״ ,הוצאה מחדש על־ידי יד יצחק בך יהודה יערי אירגן גם להקת תיאטרון שהחלה בחזרות על
צגי.1988 , מחזהו של אנ״סקי ״הדיבוק״ .המחזה הוצג במחצבה .יערי
אומר כי המחזה ביטא גם בעיה אמיתית של החבורה:
13 להוציא את דיבוק המוות מתוכה .בעת החזרות התאבד אחד
החברים ,כנראה מטעמים רומנטיים ,ועל החבורה נפל
דכאון קשה ,אבל הם המשיכו בעבודה על המחזה .המתח
מהציפיה להתיישבות ,הרגשת הדכאון וההתרגשות ,הרצון
ליצירה אמנותית והעבודה שלא היתה -העלתה בשורה של
שיחות רעיון להוציא לאור בטאון -״ראי מלוטש של חיינו
עד כה וביטוי שאיפותינו להבא״ .נראה שהמחליטים על
הקובץ היו מאיר יערי ,אליהו רפפורט ,דוד הורביץ ושלמה
הורביץ.
נתן ביסטרצקי ,שלמד בגימנסיה ״הרצליה״ בתקופת
העליה השניה ,חזר לארץ עם העליה השלישית ,והחל
לפרסם דברי ספרות ,נתבקש לערוך את הקובץ .ביסטרצקי
עבר אז במחנות הפועלים והרצה מטעם מפלגת ״הפועל
הצעיר״ על בעיות חברתיות וספרותיות .הוא הופיע בערב
אחד גם במחנה של חברי השומר־הצעיר ובליל ההרצאה