Page 257 - כשהצבא החליף מדיו

‫פרק כ‬

‫צה"ל והמרקם האזרחי‬

‫‘צבא העם‘‬

‫מאז הקמתו נהגו הכול לכנות את צה"ל ‘צבא העם‘‪ ,‬כינוי ששיקף את היקף‬
‫שירותם של אזרחי המדינה במסגרת הצבא במלחמת העצמאות‪ ,‬ולאחר מכן —‬
‫בשירות המילואים‪ .‬הכינוי שיקף גם את העובדה‪ ,‬שלמרות המאמצים להפוך‬
‫אותו לצבא סדיר כבכל אומות העולם‪ ,‬עדיין נשבה בשורותיו האווירה העממית‬
‫שציינה את המיליציה שקדמה לו ונחשבה כסיפור הצלחה‪ .‬יותר מכול שיקף‬
‫הכינוי הזה את הזיקה העמוקה בין המתרחש בחברה הישראלית לבין צה"ל‪:‬‬
‫בהשפעת התהליכים המתחוללים בחברה כולה על ההתרחשויות בצה"ל‪ ,‬מצד‬

‫אחד‪ ,‬ובמעורבות צה"ל והשפעתו על המתהווה בחברה‪ ,‬מן הצד האחר‪.‬‬

‫העלייה הגדולה‬

‫חיבור זה משתרע על שנות העלייה הגדולה‪ ,‬שהחלה עוד בעיצומה של המלחמה‬
‫וחוללה מהפכה של ממש ביישוב היהודי בארץ ישראל‪ .‬תוך שלוש שנים וחצי‬
‫מהקמת המדינה‪ ,‬הוכפל מספר אזרחיה היהודים‪ 1.‬בשל דלות האמצעים שעמדו‬
‫לרשות המדינה‪ ,‬ובעיקר בגלל חוסר מבנים לשכן בהם את העולים ומחסור‬
‫במקומות עבודה‪ ,‬חייבה התבונה להאט את קצב העלייה‪ ,‬אולם בן־גוריון קבע‬
‫בתוקף את העיקרון של עלייה בלתי מוגבלת; שהרי ככלות הכול‪ ,‬העלייה הייתה‬
‫ההצדקה העיקרית להקמת המדינה‪ .‬עוד בראשית מלחמת העצמאות הוא אמר‪:‬‬
‫‘המדינה חסרה דבר אחד יסודי‪ ,‬וזהו חסרונה הרציני והחמור ביותר‪ :‬היא חסרה‬

‫הנתונים המובאים להלן לקוחים מספרו של הסטטיסטיקאי של מדינת ישראל משה סיקרון‪,‬‬ ‫ ‪1‬‬
‫העלייה לישראל‪ ,1952-1948 ,‬מכון פאלק והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬ירושלים‬

‫‪( 1957‬להלן‪ :‬סיקרון‪ ,‬העלייה לישראל)‪ ,‬כרך שני‪ ,‬לוח ‪ ,1‬עמ‘ ‪.26‬‬

‫[‪]255‬‬