Page 262 - כשהצבא החליף מדיו

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫התפקיד הבולט שיישובי הספר מילאו במלחמת העצמאות ביססו את‬
‫התפיסה‪ ,‬הרואה בהתיישבות הכפרית גורם ביטחוני‪ 16.‬בעיצומה של המלחמה‬
‫אמר בן־גוריון‪‘ :‬ללא עמידת היישובים במערכה — קשה להעריך כיצד הייתה‬
‫מדינת ישראל בת הימים עומדת על רגליה‘‪ 17.‬אחד מפעילי הביטחון של התנועה‬
‫הקיבוצית שיקף בדבריו בראשית שנות החמישים את הדעה ששררה אז בקרב‬
‫מרבית הפעילים‪ ,‬כולל קציני צה"ל‪‘ :‬המלחמה [הבאה] אם תפרוץ תתלקח מסביב‬
‫לנקודות ההתיישבות [‪ ]...‬כוח עמידתן של נקודות ההתיישבות יהווה גם את‬
‫נקודת “התורפה" של האויב המתקיף‪ :‬הוא לא יוכל להתקדם אל לב הארץ‬
‫כאשר נקודותינו נשארות בעורפו [‪ ]...‬בעמידת נקודות ההתיישבות — הצלת‬

‫הארץ כולה‘‪18.‬‬
‫תוך כדי המלחמה ראה צה"ל לנכון לשחרר הכשרות מגויסות שלחמו‬
‫במסגרת גדודי הפלמ"ח‪ ,‬כדי להקים יישובים בנקודות חיוניות צבאית‪ ,‬שנקראו‬
‫‘יישובי משלט‘‪ 19.‬אולם התנועות הקיבוציות לא הצליחו‪ ,‬כפי שאסנת שירן‬
‫מתארת‪ ,‬להשביע את צורכי ההתיישבות בשטחים הנרחבים שהתרוקנו עם עקירת‬
‫הערבים‪ ,‬והנטל העיקרי של ההתיישבות בספר בשנותיה הראשונות של המדינה‪,‬‬

‫הוטל על שכם העולים החדשים ותנועת המושבים‪20.‬‬
‫כבר במהלך המלחמה הגיעה תנועת המושבים למסקנה כי בעלייה הגוברת‬
‫והולכת טמון אתגר גדול והזדמנות לפיתוח דרמטי‪ 21.‬חלק מהכפרים הערבים‪,‬‬
‫שניטשו באזורים ההרריים‪ ,‬נבנו מבתי אבן והיו ראויים למגורים לאחר שיפוץ קל‪.‬‬

‫‪ 1 6‬במלחמת העצמאות הותקפו יישובים בידי צבאות ערב ב־‪ 48‬מקרים‪ .‬ראו ענף היסטוריה‪,‬‬
‫‘ישובים שהותקפו על ידי צבא סדיר‘‪ ,‬ינואר ‪ ,1956‬א"צ‪ .920-922/1975 ,‬על מלחמתם של‬
‫יישובים ראו גם י‘ סלוצקי‪ ,‬ספר תולדות ההגנה‪ ,‬כרך שלישי‪ ,‬חלק שני‪ :‬ממאבק למלחמה‪,‬‬
‫מערכות תל אביב ‪ ,1972‬עמ‘ ‪ .1428-1409‬על נושא זה נכתבו מחקרים וחיבורים רבים‬

‫וביבליוגרפיה חלקית ראו שירן‪ ,‬נקודות עוז‪ ,‬עמ‘ ‪.339-331‬‬
‫‪ 17‬הדברים נאמרו במועצת פועלי תל אביב ב־‪ ,19.6.1948‬וראו ד‘ בן גוריון‪ ,‬בהילחם ישראל‪,‬‬

‫מפלגת העבודה‪ ,‬תל אביב תשי"א‪ ,‬עמ‘ ‪.147‬‬
‫‪ 18‬ר‘ כהן‪‘ ,‬משטר של כוננות‘‪ ,‬מבפנים‪ ,‬יח‪( ,‬אפריל ‪ ,)1956‬עמ' ‪.446-445‬‬

‫‪ 19‬פרטים על פרשה זו ראו אצל שירן‪ ,‬נקודות עוז‪ ,‬עמ‘ ‪.166-157‬‬
‫‪ 2 0‬על צמצום חלקן של התנועות הקיבוציות ותנועות הנוער החלוציות במפעל ההתיישבות‬

‫החדשה ראו ניתוח מפורט שם‪ ,‬עמ‘ ‪.201-183‬‬
‫‪ 2 1‬בכנס מועצת תנועת המושבים שנערך ב־‪ ,15.11.1948‬דובר עדיין רק על קליטת עולים‬
‫במסגרת המושבים הקיימים ובהיקף צנוע של ‪ 1,500‬עולים‪ ,‬אך עד מהרה התברר היקפו‬
‫הגדול של האתגר‪ .‬ראו י‘ קורן‪ ,‬קיבוץ גלויות בהתנחלותו‪ :‬לתולדות מושבי העולים‬

‫בישראל‪ ,‬עם עובד תל אביב ‪( 1964‬להלן‪ :‬קורן‪ :‬מושבי העולים)‪ ,‬עמ‘ ‪.24-21‬‬

‫[‪]260‬‬