Page 265 - כשהצבא החליף מדיו
P. 265
צה"ל והמרקם האזרחי
קהילה כפרית משגשגת .בניגוד ל‘יישובי קיפוד‘ ,הרי רוב היישובים שהוקמו
באותה תקופה עוצבו כ‘יישובי נקניק‘ ,בלשון אותם ימים ,שבתיהם היו מרוחקים
זה מזה מרחק שהותיר שטחים חקלאיים בין הבתים .פיזור זה הקשה על ביצורם
ועל יכולתם להגן על עצמם :הקמת מקלטים ,מתיחת גדרות תיל ,חפירת עמדות
ותעלות קשר26.
על המתיישבים הוטלו משימות של תצפיות בשעות היום ושמירה בלילות,
והצבא נדרש לתת להם אימון בסיסי בהפעלת כלי נשק; הוא אף השתתף במימון
מספר מתיישבים שנקראו ‘מוחזקים‘ ,שהיו אמורים להקל על המתיישבים
בתפקידי השמירה והאבטחה .במרבית המקרים הוצב ביישוב ‘רכז ביטחון
ושמירה‘ (רב"ש) ,שהיה על פי רוב גם מפקד האזור (מא"ז) והיה כפוף למפקד
הגוש ,יחידת המשנה הטריטוריאלית של מערכת ההגנה המרחבית של צה"ל.
מכאן שנוכחות צה"ל ביישובים אלה הייתה יומיומית ואינטנסיבית.
‘סובי ,סובי ,ממטרה‘
זיקתו של צה"ל להתיישבות נבעה בדרך כלל משיקולים צבאיים .רק באפיזודה
כושלת אחת הסתבך הצבא בעשייה חקלאית לטובת צורכי כלכלת המדינה:
השתתפות במבצע של המגזר החקלאי לגידול ירקות .המשק הערבי שחרב
במלחמה שוב לא סיפק ירקות טריים ,והמאמצים להרחיב את תפוקת המשק
החקלאי היהודי לא ענו על הביקוש הגואה למזון ,שנבע מן העלייה הגדולה.
משרד החקלאות יזם אפוא מבצע מקיף לגידול ירקות ב־ 36,000דונם ופנה לצה"ל
שישתתף בו .הרמטכ"ל יגאל ידין ,שתמך כאמור בכל לבו בהעמדת הצבא לרשות
משימות אזרחיות ,רתם אפוא את צה"ל בסתיו 1951ובחורף 1952למשימה זו.
בישיבת המטה הכללי ב־ 9.9.1951סוכם על תכנית גרנדיוזית :עיבוד של
10,000-5,000דונם ירקות בידי הנח"ל ,ועיבוד שטחים מצומצמים יותר הראויים
לגידול ירקות — ליד מחנות צבא ומסלולי תעופה 27.בדוח פעילותו של אגף
האפסנאות לשנת 1952מסר ראש האגף ,אלוף צבי איילון‘ :הצבא עסק במשך
השנה בגידול ירקות .חיל הנח"ל עיבד כ־ 2,500דונם ואילו יחידות אחרות החלו
לעבד שטחים “בשטחי מחנותיהם"‘ 28.המיזם השתלב יפה עם רצונו של בן־גוריון
2 6לפרטים על פעילות ענף ההתיישבות במטכ"ל ועל המחלוקות בינו לבין המוסדות המיישבים
ראו דרורי ,אוטופיה במדים ,עמ‘ .53-44
27עיקרי ישיבת המטכ"ל ,9.9.1951 ,א"צ.397-433/1956 ,
‘ 2 8דוח צה"ל — 52/53סקירת אגף האפסנאות‘ ,א"צ ,731-646/1956 ,עמ‘ .14
[]263