Page 265 - כשהצבא החליף מדיו
P. 265

‫צה"ל והמרקם האזרחי‬

‫קהילה כפרית משגשגת‪ .‬בניגוד ל‘יישובי קיפוד‘‪ ,‬הרי רוב היישובים שהוקמו‬
‫באותה תקופה עוצבו כ‘יישובי נקניק‘‪ ,‬בלשון אותם ימים‪ ,‬שבתיהם היו מרוחקים‬
‫זה מזה מרחק שהותיר שטחים חקלאיים בין הבתים‪ .‬פיזור זה הקשה על ביצורם‬
‫ועל יכולתם להגן על עצמם‪ :‬הקמת מקלטים‪ ,‬מתיחת גדרות תיל‪ ,‬חפירת עמדות‬

                                                                ‫ותעלות קשר‪26.‬‬
‫על המתיישבים הוטלו משימות של תצפיות בשעות היום ושמירה בלילות‪,‬‬
‫והצבא נדרש לתת להם אימון בסיסי בהפעלת כלי נשק; הוא אף השתתף במימון‬
‫מספר מתיישבים שנקראו ‘מוחזקים‘‪ ,‬שהיו אמורים להקל על המתיישבים‬
‫בתפקידי השמירה והאבטחה‪ .‬במרבית המקרים הוצב ביישוב ‘רכז ביטחון‬
‫ושמירה‘ (רב"ש)‪ ,‬שהיה על פי רוב גם מפקד האזור (מא"ז) והיה כפוף למפקד‬
‫הגוש‪ ,‬יחידת המשנה הטריטוריאלית של מערכת ההגנה המרחבית של צה"ל‪.‬‬

            ‫מכאן שנוכחות צה"ל ביישובים אלה הייתה יומיומית ואינטנסיבית‪.‬‬

                                                 ‫‘סובי‪ ,‬סובי‪ ,‬ממטרה‘‬

‫זיקתו של צה"ל להתיישבות נבעה בדרך כלל משיקולים צבאיים‪ .‬רק באפיזודה‬
‫כושלת אחת הסתבך הצבא בעשייה חקלאית לטובת צורכי כלכלת המדינה‪:‬‬
‫השתתפות במבצע של המגזר החקלאי לגידול ירקות‪ .‬המשק הערבי שחרב‬
‫במלחמה שוב לא סיפק ירקות טריים‪ ,‬והמאמצים להרחיב את תפוקת המשק‬
‫החקלאי היהודי לא ענו על הביקוש הגואה למזון‪ ,‬שנבע מן העלייה הגדולה‪.‬‬
‫משרד החקלאות יזם אפוא מבצע מקיף לגידול ירקות ב־‪ 36,000‬דונם ופנה לצה"ל‬
‫שישתתף בו‪ .‬הרמטכ"ל יגאל ידין‪ ,‬שתמך כאמור בכל לבו בהעמדת הצבא לרשות‬
 ‫משימות אזרחיות‪ ,‬רתם אפוא את צה"ל בסתיו ‪ 1951‬ובחורף ‪ 1952‬למשימה זו‪.‬‬
‫בישיבת המטה הכללי ב־‪ 9.9.1951‬סוכם על תכנית גרנדיוזית‪ :‬עיבוד של‬
‫‪ 10,000-5,000‬דונם ירקות בידי הנח"ל‪ ,‬ועיבוד שטחים מצומצמים יותר הראויים‬
‫לגידול ירקות — ליד מחנות צבא ומסלולי תעופה‪ 27.‬בדוח פעילותו של אגף‬
‫האפסנאות לשנת ‪ 1952‬מסר ראש האגף‪ ,‬אלוף צבי איילון‪‘ :‬הצבא עסק במשך‬
‫השנה בגידול ירקות‪ .‬חיל הנח"ל עיבד כ־‪ 2,500‬דונם ואילו יחידות אחרות החלו‬
‫לעבד שטחים “בשטחי מחנותיהם"‘‪ 28.‬המיזם השתלב יפה עם רצונו של בן־גוריון‬

‫‪ 2	 6‬לפרטים על פעילות ענף ההתיישבות במטכ"ל ועל המחלוקות בינו לבין המוסדות המיישבים‬
                                                 ‫ראו דרורי‪ ,‬אוטופיה במדים‪ ,‬עמ‘ ‪.53-44‬‬

                                  ‫‪ 	27‬עיקרי ישיבת המטכ"ל‪ ,9.9.1951 ,‬א"צ‪.397-433/1956 ,‬‬
              ‫‪‘ 2	 8‬דוח צה"ל ‪ — 52/53‬סקירת אגף האפסנאות‘‪ ,‬א"צ‪ ,731-646/1956 ,‬עמ‘ ‪.14‬‬

                                             ‫[‪]263‬‬
   260   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270