Page 264 - כשהצבא החליף מדיו
P. 264
כשהצבא החליף מדיו
המילואים שהוקמו הוגדרו כ‘חטיבות מחוז‘ .אולם בניגוד לחזונו של בן־גוריון,
שסבר כי על היישובים החדשים להיות תערובת של מתיישבים ולוחמים ויש
להקימם מההתחלה כיישוב חקלאי של חיילים ,אוכלסו כל יישובי העולים
החדשים (למעט היאחזויות הנח"ל) באנשים שהיו רחוקים מאוד מצבא וחיילות.
אמנם בטווח הארוך היה ליישובים החדשים תפקיד חשוב בעיצוב הנוכחות
הישראלית בשטח ,אולם בראשית הדרך הם היוו נטל ביטחוני כבד :במקום להקל
על הצבא בהגנת השטח ,נזקקו היישובים החדשים לסיוע הצבא לא רק לצורכי
ביטחונם אלא — לעתים קרובות — לעצם קיומם25.
מעורבות הצבא נדרשה בחמישה תחומים עיקריים:
.1תכנון מפת ההתיישבות לאור שיקולי הביטחון;
.2תכנון היישובים וביצורם;
.3פיקוד על היישובים ושילובם במערכת ההגנה המרחבית;
. 4הכשרת המתיישבים מבחינה צבאית;
שבוע אחד בלבד לאחר הקמתו הרשמית של צה"ל ,מונה סא"ל יהושע
אשל ,מבכירי מפקדי ‘ההגנה‘ ,לראש ענף ההתיישבות של המטכ"ל .שילובם
של קיבוצים במערכת ההגנה המרחבית לא עורר בעיות קשות ,הן בגלל האופי
המרחבי והן בשל הפרופיל האנושי שלהם .בדרך כלל רוכזו הקיבוצים בראשית
דרכם על שטח קטן ועל תוואי קרקעי נוח להגנה .הם הוקמו בידי גרעינים
שגובשו מבחינה חברתית עוד לפני עלייתם לקרקע ,וכללו ילידי הארץ או עולים
חדשים וותיקים דוברי עברית ומאומנים ,ואף מנוסי קרבות .הקשיים התעוררו
סביב מושבי העולים החדשים.
לא תמיד עלו צורכי הצבא בקנה אחד עם צורכי המתיישבים; השיקולים
הכלכליים והחקלאיים היו שונים משיקולי הביטחון ולעתים קרובות אף מנוגדים
להם .כך למשל תבעה הגנת היישובים לרכז את המגורים ולהציבם על רכס שולט,
ואילו השיקולים המשקיים תבעו להקצות למתיישבים חלק לפחות מהשטח
החקלאי שניתן להם סמוך למקום מגוריהם — דבר שגרם לפיזור היישוב על שטח
נרחב ,קשה להגנה .הצבא ראה ביישובים החדשים מעין מבצרים שנועדו להדוף
התקפת אויב ,אך מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית ושאר הארגונים
שעסקו בהתיישבות ביקשו להקים יישובים שיוכלו לפרנס את יושביהם ולפתח
25בשנים 1952-1949הוקמו ברחבי הארץ 230מושבי עולים חדשים .ראו רשימת המושבים
אצל מ‘ קצ‘נסקי ,העלייה ההמונית בשנותיה הראשונות של המדינה ,המחלקה לחינוך של
הסתדרות העוברים הכללית ,תל אביב תשי"ג.
[]262
