Page 261 - כשהצבא החליף מדיו
P. 261
צה"ל והמרקם האזרחי
מצוקות הזמן נוצלו גם חיל הרפואה החדיש ומערכת בתי חולים יעילה של הצבא,
חיל הקשר ועוד כמסופר לעיל.
גיוס עודף של נשים בעלות השכלה תיכונית מלאה ִאפשר לצה"ל
להעמיד לרשות משרד החינוך מאות חיילות שישמשו מורות ביישובי העולים
ובריכוזיהם 14.המורות ריכזו קבוצות עולים מבוגרים ולימדום עברית ,אך מחמת
המחסור במורים הן פעלו גם בבתי הספר הממלכתיים במשימות הוראה כלליות.
המורות גרו בדירות שכורות ביישובי העולים ועברו בבתים לשכנע אנשים,
בעיקר עקרות בית ,ללמוד עברית .לעתים קרובות נערכו השיעורים בבתי
העולים .מטבע הדברים הרבו החיילות לעסוק גם בחיי היומיום ,הדריכו את
הנשים בדרכים מודרניות לניהול משק הבית ופתחו להן צוהר להבנת המתרחש
בסביבתן ובמדינה בכללה.
רוב החיילות שהוצבו לתפקידי הוראה היו בוגרות תיכון שלא סיימו סמינרים
למורים .כדי להכשיר אותן כמורות ,פתח צה"ל בתל אביב ,בחיפה ובירושלים
סמינרי ערב להכשרת החיילות .את פעילותן של החיילות בתפקידי הוראה הנחה
וליווה משרד החינוך; מערכת החינוך של צה"ל פעלה רק בתוך המחנות ובקרב
החיילים ,לכן נכללו המורות שפעלו במגזר האזרחי במסגרת הח"ן ,שדאגה
למחסורן ולמשמעת כחיילות15.
ההתיישבות הכפרית
הקשר העמוק בין מערכת הביטחון למפעל ההתיישבות הכפרית היה נעוץ
בתודעה ובמעשה של ‘ההגנה‘ למן ייסודה .עצם מפעל ההתיישבות נחשב
למעשה בעל משמעות ביטחונית ,והצורך להגן על ההתיישבות החדשה ליווה את
המפעל הציוני לאורך כל הדרך .חיבורו של צה"ל למפעל ההתיישבות הכפרית
הנרחב ,שהוחל בו כבר בשלהי מלחמת העצמאות ,היה אפוא טבעי ומתבקש,
שהרי המפעל היה כרוך בבעיות ביטחון :ביטחון המתיישבים ומקומם במערך
ההגנה המרחבית.
14לתיאור מרתק על פעילות אחת המורות האלה ראו :ר‘ שפירא‘ ,מורה רנה אמרה
שאנחנו יכולים‘ :המסע שעשינו תלמידי ואני בשנות החמישים בדרך לישראל ,כרמל,
ירושלים .2011
15לעניין החיילות המורות ביישובי העולים ראו צ‘ כהן‘ ,חיל נשים (ח"ן)‘ ,צה"ל בחילו ,כרך
,15עמ‘ .41-40
[]259
