Page 266 - כשהצבא החליף מדיו
P. 266
כשהצבא החליף מדיו
לקרב את החיילים ,בעיקר מקרב העולים החדשים ,אל חיי הכפר והחקלאות.
באותו דיון במטכ"ל ‘הודגש שלתכנית כזאת נודעת חשיבות רבה מבחינה
חינוכית‘.
עד מהרה התברר שחסרים לצה"ל הכלים הדרושים והמנגנון המקצועי
כדי לממש את הרעיון ,וכעבור זמן קצר צומצמה הפקודה לנח"ל בלבד :כל
אחד משמונה גדודיו דאז היו אמורים לטפח דונם אחד של ירקות לכל הפחות,
ואילו בית הספר של הנח"ל נטל על עצמו לגדל ארבעה דונמים .גם דבר זה
לא צלח ,ולבסוף הוקם למשימה גדוד מיוחד שכונה ‘גדוד השלחין‘ 29.הגדוד
הקים שתי חוות חקלאיות ,האחת בבית דגון והאחרת במסמיה (ליד צומת
ראם בימינו) .בסיוע הגדנ"ע ותגבורות עונתיות מיחידות אחרות ,עובדו
1,000דונם שגידלו בהם ירקות שונים .פעילותו המרכזית של אותו גדוד
הייתה ,כמאמר השיר של להקת הנח"ל באותם ימים ,גידולי ‘חסה ,קלוואסה,
תפוח אדמה‘.
מפקדי הנח"ל לא התלהבו מהמשימה משום שרצו לשמור על דמות הנח"ל
כחיל לוחם ,אולם בציבור הרחב ניכרה התפעמות לא מבוטלת מדמות הלוחם
המגדל ירקות .העיתונות מלאה כתבות המפארות את החיילים המגדלים
אבטיחים ,עגבניות וחצילים; האוצר אף ניפק שטר של חצי לירה ובו דמות של
חיילת נושאת סל תפוזים .למעשה כשל גם ניסיון זה :חוסר ניסיון ,העדר כלי
עבודה וביצוע לקוי גרמו ליבולים גרועים; בבית דגון פשה קימחון בגידולים
והיבול היה דל ביותר .במסמיה הניבו עשרים מתוך 170דונם עגבניות ,ועשבים
שוטים חנקו את ערוגות הבצל — ולבסוף ,בפברואר ,1953נסגרו החוות ו‘גדוד
השלחין‘ פורק 30.נותר רק הדימוי ,שהתבטא בשירי להקת הנח"ל כגון ‘סובי ,סובי
ממטרה‘‘ ,שנים עשר טון‘ או הכינוי ‘נח"ל עגבניות‘31.
הרעיון להפעיל חיילים במשימות סיוע בחקלאות לא גווע בנקל .ב־2.3.1953
חזר ראש אג"ם ושלח הוראה למחלקת מבצעים בדבר ‘העסקת יחידות סדירות
בעבודה חקלאית‘ 32.ב־ 1.5.1953נשלחה פלוגה מחטיבה שבע לעבודה בהיאחזות
2 9ראו תיק ‘גידול ירקות (גדוד השלחין)‘ ,א"צ.10-309/1954 ,
3 0זהר לבקוביץ מביא נוסח מכתב של ראש אג"א מיום ,20.1.1953המורה להעביר את
כל הציוד והמקרקעין ששימשו את גדוד הנח"ל 906בנושא השלחין למשרד הביטחון:
לבקוביץ ,המערך הלוגיסטי ,א ,עמ‘ .59
‘ 3 1נח"ל עגבניות‘ הוא שם הפרק העוסק במבצע השלחין בספרו של מיכלסון ,נח"ל ,עמ‘ .38-37
32א"צ.40-433/1956 ,
[]264
