Page 23 - etmol 58
P. 23

‫בתי־דפוס רבים‬

    ‫׳שפת^אמת‬                                                                        ‫שוב היה ב״ק המדפיס היחיד בירוש­‬
                                                                                    ‫לים‪ ,‬אולם לא ארכו הימים ובזה אחר זה‬
    ‫הספר הראשון שהוציא בק בצפת ב־‪ - 1832‬סידור ספרדי‬                                 ‫קמו בתי־דפום חדשים‪ .‬כדי לעמוד‬
                                                                                    ‫בתחרות‪ ,‬שקד ב״ק לשכלל את דפוסו‬
‫ירד פלאים‪ .‬בשנת תרמ״ג )‪(1883‬‬               ‫עם מותו של ישראל ב״ק‪ .‬בנו ניסן‬           ‫ולהרחיבו‪ .‬לרשותו עמדה מכונת־דפוס‬
‫נמכרה מכונת הדפום לשמואל צוקרמן‪.‬‬           ‫ונכדו חיים צבי אמנם קיימוהו עד שנת‬       ‫שלישית‪ ,‬שהזמין אותה מווינה בשנת‬
‫מכונת הדפוס שהביא ב״ק מווינה‬               ‫תרמ״ג )‪ ,(1883‬אך בתקופה זו נדפסו בו‬      ‫תרב״ב‪ .‬מאחר שהיישוב גדל והמחברים‬
‫נמכרה ליעקב מרדכי הירשנזון ובנו‬            ‫רק כשלושים ספר‪ ,‬רובם מעוטי‪-‬כמות‪.‬‬         ‫רבו‪ ,‬לא נתקפחה פרנסתו‪ .‬הספרדים‬
‫יצחק‪ .‬האותיות המיושנות נשארו במר­‬          ‫על שערי הספרים האחרונים לא נזכר‬          ‫בירושלים הוסיפו להדפיס את ספריהם‬
‫תף של משפחת ב״ק בתוך תיבות הד­‬             ‫משום‪-‬מה שם המדפיס‪ ,‬אלא שעל‪-‬פי‬            ‫ואת כרוזיהם השונים בדפוס ב״ק‪ ,‬כמו­‬
‫פוס ושימשו חומר משחק לילדי המשפ­‬                                                    ‫הם כעדת החסידים‪ ,‬שלחמו בפרושים‪.‬‬
                                           ‫האותיות והקישוטים אפשר לעמוד על‬          ‫בשביל ב״ק התחילה עתה התקופה‬
               ‫חה במשך שלושה דורות‪.‬‬                                   ‫זהות מדפיסם‪.‬‬
                                                                                            ‫הפעילה ביותר בחייו בירושלים‪.‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬״ספרי ירושלים הרא־‬             ‫ניסן ב״ק‪ ,‬שהיה טרוד בענייני ציבור‬        ‫עם חידוש ה״חבצלת״ צירף אליו שני‬
                     ‫שונים״ ‪ -‬שושנה הלוי‪.‬‬  ‫ובתוקף תפקידו נסע תכופות לחוץ‪-‬‬           ‫צעירים‪ ,‬מיכל הכהן )מי שהיה בשלי­‬
                                           ‫לארץ‪ ,‬לא התערב כלל בענייני הדפוס‪.‬‬        ‫שיה שיסדה את ״הלבנון״( וחתנו ישר­‬
                                           ‫האותיות הלכו ונשתחקו‪ ,‬ובית‪-‬הדפוס‬         ‫אל דוב פרומקין‪ .‬העתון הפר לגורם‬
                                                                                    ‫חשוב ביישוב ובמשך ארבע שנים היה‬
                                                                                    ‫העתון העברי היחיד בירושלים‪ .‬מעל‬
                                                                                    ‫במה זו כתב ב״ק בזכות הנסיונות‬
                                                                                    ‫שעשו בשנת תרל״א )‪ (1871‬יהודה‬
                                                                                    ‫אלקלעי‪ ,‬שמעון ברמן וקרל נטר‪ ,‬לכונן‬
                                                                                    ‫ישובים חקלאיים בארץ‪-‬ישראל‪ .‬ב״ק‪,‬‬
                                                                                    ‫שהיה אז כבר בן שבעים‪-‬וחמש‪ ,‬לא‬
                                                                                    ‫שכח את נסיונו החקלאי בכפרו על‬
                                                                                    ‫הג׳רמאק ובלהט הגן על הרעיון להקים‬
                                                                                    ‫ישובים חקלאיים בארץ‪-‬ישראל‪ .‬מאמרו‬
                                                                                    ‫על נושא זה‪ ,‬ב״חבצלת״ של שנת‬
                                                                                    ‫תרל״ב )גליון ‪ ,(14‬הוא תעודה היסטו­‬
                                                                                    ‫רית חשובה לתולדות החקלאות בארץ‬

                                                                                                              ‫במאה הקודמת‪.‬‬
                                                                                    ‫שלושים‪-‬וחמש שנים חי ב״ק בירוש­‬
                                                                                    ‫לים ועשר שנים לפני‪-‬כן בצפת‪ .‬רבות‬
                                                                                    ‫היו פעולותיו‪ .‬במרצו הרב הביא להר­‬
                                                                                    ‫חבת עדת החסידים בירושלים‪ ,‬שעמד‬
                                                                                    ‫בראשה‪ .‬הניח את היסוד לבית‪-‬הכנסת‬
                                                                                    ‫המפואר ״תפארת ישראל״ על שם רבי‬
                                                                                    ‫ישראל מרוז׳ין וייסד את ״כולל״ ווא‪-‬‬
                                                                                    ‫לין‪ .‬אולם גולת הכותרת של חייו היה‬
                                                                                    ‫ללא ספק בית‪-‬הדפוס הראשון בירוש­‬
                                                                                    ‫לים שנדפסו בו כ‪ 170-‬ספרים‪ .‬בכך היה‬
                                                                                    ‫בעצם הראשון ל״תעשיה הקלה״ בארץ‪.‬‬
                                                                                    ‫הספר האחרון שהדפיס היה ״דרכי‬
                                                                                    ‫איש״ מאת הרב נסים שמואל יהודה‬
                                                                                    ‫ארוואץ‪ ,‬אך ״בטרם הגמרו וישראל‬
                                                                                    ‫איננו כי לקחו ד׳ מאתנו ביום א׳ דראש‬

                                                                                               ‫חודש כסליו תרל״ה )‪(1874‬״‪.‬‬

                                                                                            ‫אותיות נשחקות‬

                                                                                    ‫כבר בסוף חייו עברה הנהלת ה״חב‪-‬‬
                                                                                    ‫צלת״ לידי חתנו ישראל דוב פרומקין‪,‬‬
                                                                                    ‫אשר ערך עתון זה במשך ‪ 35‬שנים‬
                                                                                    ‫נוספות‪ ,‬ועשהו לעתון מרכזי בירוש­‬
                                                                                    ‫לים‪ ,‬שהיה אחר‪-‬כך בטאונם של המ­‬
                                                                                    ‫כונים ״הישוב הישן״ לעומת העתונים‬
                                                                                    ‫שערך אליעזר בן‪-‬יהודה)בן‪-‬יהודה הת­‬
                                                                                    ‫חיל את עבודתו העתונאית בה״חב‪-‬‬
                                                                                    ‫צלת״(‪ .‬אולם בית‪-‬הדפוס החל לשקוע‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26