Page 21 - etmol 58
P. 21
הבטיח לשלם פיצויים לב״ק ,אך הוא מדפיס
לא קיים את הבטחתו וב״ק נסע לאיבר-
הים פחה בעכו ,כדי להתלונן לפניו - במשך 45שנה הוציא ישראל בק ,חלוץ
״ויתן לי כפר קטן הנקרא זארמיק המדפיסים ,עשרות ספרים בצפת
)ג׳רמאק( לאחוזה״. ובירושלים והיה בין מייסדי העתונות בארץ
ב״ק הקים מחדש את הריסות הדפוס
ויצק אותיות חדשות ,ובט״ו בשבט כיה ומזומנים לקניית ״בתים ועליות הדפוס הראשון בארץ־ישראל הוקם
תקצ״ו ) (1836השלים את הדפסת הספר וחצר״ .עד מהרה העמיד את מפעלו על בצפת בשנת של״ז ) (1577על־ידי המד
״פאת השולחן״ מאת רבי ישראל משק בסיס איתן וכבר בשנת 1833מספר פיס מפראג אלעזר אשכנזי ,בשותפות
לוב ,מראשי העולים הפרושים לארץ. נוסע שביקר בצפת ,כי מצא אצל ב״ק: עם אברהם אשכנזי ,תושב צפת מכבר.
הוא הספיק להדפיס רק עוד ספר אחד ״שני מכבשי דפוס בעבודה ושניים אח דפוס זה התקיים במשך עשר שנים
ובא הרעש הגדול של כ״ד בטבת תקצ״ז רים בתהליך הקמה :כשלושים איש וידועים לנו שישה ספרים שהודפסו בו.
) 1בינואר ,(1837החריב את צפת בקירוב עסקו במדורים שונים של הסי עברו 245שנה עד שקם שוב בית־דפוס
ובית-הדפוס נהרס שוב .״אז נאלצתי דור ,של מלאכת ההדפסה והכריכיה״.
לבוא בהכפר אשר נתן לי הפחה -כתב אולם הקשיים היו רבים וב״ק כתב: בארץ ,וגם הפעם בצפת.
ב״ק -בניתי לי בתים לשבת ,עשיתי לי ״ארץ הקודש אין בה אמנים היודעים מקימו של דפוס זה היה ישראל בן
גנות ,זרעתי שדות ,ועוד בשנה ההיא לתפוס מלאכת הדפום ...והדברים אברהם ב״ק ,שנולד בברדיצ׳ב כנראה
אכלתי לשובע מזרע הארץ .בשנה הנצרכים לדפוס ,נייר וששר וכיוצא, בשנת תקנ״ז ) .(1797עד כמה שאנו
השניה היו לי בקר וצאן שה-כבשים אין בנמצא פה״ .כדי להביא את הדרוש יודעים עסק ב״ק כבר בצעירותו במלא
ושה-עזים ,סוסים וחמורים ...וברכת ה׳ לצרכי הדפום ממרחקים הוציא ב״ק כת הדפוס ובשנת 1815הקים בית-
הוצאות רבות והיה עליו להיעזר בסוכ דפוס ,שהיה השני בעיר ברדיצ׳ב .בסך-
היתה על כל פעולתי״. הכל ידועים 26ספרים שיצאו בבית-
בבית-הדפוס נדפסו שישה ספרים נים ובסוכני-משנה.
אולם עברה רק כשנה לפתיחת הדפוס דפוסו שם.
כמו בבית-הדפוס הצפתי הראשון. והפלחים שבסביבות צפת מרדו באיבר-
על המניעים לעלייתו ארצה כתב
בית־דפוס בירושלים הים פחה המצרי ששלט בארץ ,התנפ ב״ק :״נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות
לו על יהודי צפת והחריבו את בית- ה׳ ולטירותם ,להסתפח בכרם נחלת ה׳
האחוזה הכפרית בכפר ג׳רמאק אמנם הדפוס ,כפי דבריו של ב״ק :״ועלו צבאות ...ויזכני לעלות להר הקודש
נתנה פרי ,אבל ב״ק ביקש לחדש את ההרה ובביזה שלחו את ידם ושללו את להקים מזבח חדש ,להדפיס ספרן של
הדפוס .הוא נסע בשנת ת״ר )(1840 כל היהודים ...והחריבו את ביתי והד
למצרים ,כדי להשיג את הפיצויים תלמידי-חכמים ותורתם״.
שהובטחו לו ,אולם יצא משם בידיים פוס לא נשאר דבר״ .את הספרים הוצי
ריקות .בינתיים נבבשה ארץ-ישראל או הפורעים לרחוב ושרפום ,ומאותיות חלוקות הדעות על שנת עלייתו
מחדש על-ידי התורכים .בדרכו חזרה העופרת יצקו כדורים .לעיר הגיע חיל לארץ .ב״ק עצמו מביא תאריכים
התעכב שלושה חודשים בירושלים בפיקוד מצרי ,עשה שפטים במורדים שונים ,אולם יש להניח כי הגיע לארץ
ובעידודם של הרבנים הספרדים בעיר והחזיר מעט מהשלל .המפקד המצרי בראשית שנת תקצ״ב ) .(1832הוא
החליט להקים בה בית-דפום ,הדפוס הביא עמו רכוש גדול :שני בתי-דפוס,
כלים הדרושים ליציקת אותיות ולכרי
העברי הראשון בירושלים.
הספר הראשון בדפוס הירושלמי יצא
לאור בשנת תר״א ) (1841והוא הספר
״עבודת הקודש״ להחיד״א )הרב חיים
יוסף דוד אזולאי( .לספר הוסיף ב״ק
הקדמה בה סיפר באריכות על קורותיו
עד שהגיע לירושלים ועל הפורענויות
שפקדו את צפת .ב״ק יצק את אותיות
הדפוס במו-ידיו וכפי שנמסר ,היה צם
וטובל ולובש לבנים לפני שהחל במלא
כה .יחסו זה של ב״ק לעבודה הניע את
המקובלים מישיבת ״בית אל״ להדפיס
אצלו את ספריהם .מלבד ספרי קבלה
הדפיס ב״ק ספרים שהיה בהם הד למת
רחש בירושלים.
לספר העברי בארץ קם גואל וסופתי
ירושלים לא נאלצו עוד -כפי שנהגו עד
אז -לנדוד בחוץ-לארץ כדי להדפיס שם
את חיבוריהם .ב״ק השתמש במכבש-
עץ ,שהתקין מהשברים שנשארו מה-
מכבש הצפתי ,ולמרות זאת עלה בידו
להדפיס כמה ספרים בצורה נאה וברו
רה ,באותיות מאירות עיניים האופיי
ניות לדפוסו.
בסוף שנת תר״ב שלח לו מונטיפיו-
רי ,שביקש לעודד את המלאכה והתע-
21