Page 17 - etmol 58

‫בשנת ‪ 1892‬נקנו אדמות כפר״סבא; גילגולים רבים עברו על המקום עד אשר‬
‫היה ליישוב לכל דבר ושימש מקלט לבני תל״אביב במלחמת העולם הראשונה‬

‫הבתים הראשונים ב־‪ 3‬ו‪19‬‬

‫המושבה שנבנתה שלוש פעמים‬

‫בשנים אלו ישוב לכל דבר‪ :‬היא נוהלה‬ ‫מאת דן גלעדי‬ ‫כפר־סבא הוא כנראה היישוב היחידי‬
‫על‪-‬ידי ועד שישב בפתח‪-‬תקוה וייצג‬ ‫בארץ שהקמתו נמשכה כשלושים שנה‬
‫קום‪ .‬למגורי אדם ובהמה בכפר‪-‬סבא‬
‫את רוב בעלי הנחלות‪ ,‬שחלקם לא היה‬ ‫שימש בניין ציבורי אשר באחד מחדריו‬ ‫ויש לו כמה וכמה תאריכי יסוד‪...‬‬
‫במקום‪ .‬הם חיברו ״ספר תקנות״ מפורט‬ ‫חיתה גם המשפחה היחידה במקום‪ .‬כיום‬ ‫תחילתו בתקופת העליה הראשונה‪.‬‬
‫משמש אותו בניין‪ ,‬לאחר ששופץ‪,‬‬ ‫בשנת ‪ 1892‬ביקש עולה מרוסיה בשם‬
‫בדבר סדרי ההנהגה‪ ,‬מוסדות הציבור‬ ‫נח קרלינסקי‪ ,‬חתנו של העסקן מירוש­‬
‫וסדרי הרישום של האדמות ב׳׳ספר‬ ‫למשרדי העיריה‪.‬‬ ‫לים יחיאל מיכל פינס‪ ,‬לרכוש ‪7,500‬‬
‫האחוזה״‪ .‬לחלק מחברי הוועד לא היה‬ ‫דונם אדמה סמוך לכפר ערבי קטן בד­‬
‫כל קשר ישיר עם הנעשה במקום‪ ,‬ואילו‬ ‫קומונה במזון‬ ‫רום השרון‪ ,‬ששימר את השם כפר‪-‬סבא‬
‫למתנחלים שהשקיעו את אונם והונם‬ ‫המוזכר במקורות מימי בית‪-‬שני‪ .‬רכי­‬
‫בעיבוד אדמותיהם‪ ,‬לא היתה כל השפ­‬ ‫אחד מהמתיישבים הראשונים תיאר‬ ‫שת האדמה ארכה שלוש שנים ובשנת‬
‫את הקומונה שנוצרה במקום‪ :‬״אוכל‬
‫עה על הוועד‪.‬‬ ‫הבאנו אתנו לכל השבוע‪ ,‬כל אחד לעצ­‬ ‫‪ 1895‬התפרסמו בעתונים העבריים ברו­‬
‫בעיקר עסקו אנשי המקום בגידול‬ ‫מו‪ .‬הואיל וקרה שצידתו של מישהו‬ ‫סיה ובעתון הירושלמי ״חבצלת״ מאמ­‬
‫מטעי שקדים‪ .‬אלפי דונם של עצי שק­‬ ‫מהחבורה אזלה לפני הזמן‪ ,‬הנהגנו לב­‬ ‫רים מפורטים המספרים על רכישת‬
‫דים הקיפו את היישוב הצעיר והעניקו‬ ‫סוף ׳קומונה׳ במזון‪ .‬כל אחד הכניס מה‬
‫לו דמות ציורית מיוחדת בעיקר בעונת‬ ‫שהביא וכולנו אכלנו יחד מהמחסן‬ ‫הקרקעות המתאימות לגידולי מטעים;‬
‫הפריחה )״שלג בבפר‪-‬סבא״ ‪ -‬היה אחד‬ ‫המשותף‪ .‬לא פעם אזל הלחם באמצע‬ ‫המאמרים פנו למעוניינים לרכוש חל­‬
‫התיאורים הציוריים של היישוב בע‪-‬‬ ‫השבוע‪ ,‬ואז היינו שולחים אחד מאתנו‬
‫לכפר‪-‬סבא הערבית או לקלקיליה‬ ‫קות‪ ,‬או ״נחלות״ בלשון אותם ימים‪.‬‬
‫תונים‪ ,‬עם פריחת השקדים הלבנה(‪.‬‬ ‫במשך חמש שנים נשארה האדמה‬
‫לקנות פיתות של קמח דורה״‪.‬‬ ‫בשממונה‪ ,‬כיוון שבעליה לא הצליחו‬
‫ב‪ 1910-‬התנפל המון ערבי מקלקיליה‬ ‫נוסף לבעלי החלקות התגוררו בבניין‬ ‫להתארגן ולעבדה‪ .‬בשנת ‪ 1900‬עברה‬
‫על המקום בתואנה‪ ,‬כי השומר היהודי‬ ‫המשותף גם פועלים יהודים‪ .‬אחד מהם‬ ‫הבעלות על האדמה לרשות חברת יק״א‬
‫הרג ערבי מקלקיליה‪ .‬הם הרסו מכל‬ ‫היה דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬שבמכתב להוריו‬ ‫‪ -‬חברה מייסודו של הברון הירש‪,‬‬
‫הבא ליד‪ ,‬שדדו כלי עבודה ושקי שק­‬ ‫בפולין משנת ‪ 1907‬הוא כותב בין‬ ‫שטיפלה בהתיישבות יהודית ולרשותה‬
‫דים‪ ,‬ולקחו אתם אסורים בחבלים שניים‬ ‫השאר‪ :‬״האוויר צח ובריא כאן מאשר‬ ‫העביר גם הברון רוטשילד את הטיפול‬
‫מאנשי המקום‪ .‬רק התערבותם המהירה‬ ‫בפתח‪-‬תקוה‪ .‬כמעט כל האדמה נטועה‬ ‫במושבותיו‪ .‬חברת יק״א ניסתה לגדל‬
‫של אנשי פתח‪-‬תקוה‪ ,‬שהגיעו רכובים‬ ‫שקדים‪ .‬לעת עתה אין עוד פה בתים‪,‬‬ ‫במקום פרחי בושם‪ ,‬אולם ללא הצלחה‪.‬‬
‫ראשית מפני שרוב הבעלים גרים‬ ‫בשנת ‪ 1903‬נמכרה האדמה על‪-‬ידי‬
‫על סוסיהם וחמושים‪ ,‬מנעה מעשי הרג‬ ‫בפתח‪-‬תקוה‪ ,‬ושנית‪ ,‬מפני שהפחה‬ ‫יק״א‪ ,‬חלקות חלקות‪ ,‬במחיר זול‪ ,‬לאב­‬
‫והרס נוספים‪ .‬בהתערבות הקונסול של‬ ‫משבם אינו נותן רשיון לבנות בתים‪...‬‬ ‫רים מפתח‪-‬תקוה‪ ,‬לבני ירושלים ולעו­‬
‫רוסיה‪ ,‬שרוב התושבים היו נתיניו‪ ,‬ושל‬ ‫כחצי שעה אחרי הזריחה יוצאים לעבו­‬ ‫לים שהגיעו זה עתה לארץ‪ .‬כמה מרוכ‪-‬‬
‫קונסול צרפת ‪ -‬שוחררו האסירים‬ ‫דה‪ .‬השמש מתחממת‪ ,‬החום מתגבר‪,‬‬ ‫שי האדמה החלו בעיבוד חלקותיהם‬
‫הזיעה שוטפת כזרם והמעדר מתנשא‬
‫והשלטונות הטילו קנסות על הפורעים‪.‬‬ ‫ויורד‪ ,‬ויש אשר הוא נרתע לאחוריו‬ ‫ולכן יש המונים שנה זו כשנת העליה‬
‫התנפלות זו עוררה הדים בעולם‬ ‫על הקרקע‪ ,‬אך בכל זאת‪ ,‬לא היה זה‬
‫היהודי‪ ,‬ובמוסדות הציוניים הוחלט‪ ,‬כי‬ ‫בפגעו באדמה קשה״‪.‬‬ ‫עדיין ישוב לכל דבר‪ ,‬כיוון שהמתייש­‬
‫יש להפוך את כפר‪-‬סבא ליישוב של‬ ‫מבחינה נוספת לא היתה כפר‪-‬סבא‬ ‫בים הראשונים חיו במקום חיי ארעי‪,‬‬
‫ממש‪ .‬לצורך זה אושרה הלוואה מחברת‬ ‫רובם עבדו במשקיהם במשך ימי הש­‬
‫״עזרה״ מברלין באמצעות בנק אפ״ק‬ ‫בוע‪ ,‬ואילו את השבת עשו עם‬
‫)קודמו של בנק בל׳׳ל( לבניין ‪ 12‬בתים‪.‬‬ ‫משפחותיהם בפתח‪-‬תקוה‪ ,‬שנמצאה‬
‫בשנת ‪ 1912‬החלו בבניין הבתים‪ ,‬למ­‬ ‫במרחק של כארבע שעות הליכה מהמ‪-‬‬
‫רות שלא היה עדיין רשיון מהשלטונות‬
‫התורכיים‪ .‬כנהוג באותם ימים‪ ,‬ניתן‬

‫‪17‬‬