Page 14 - etmol 58

‫‪DpPHD‬‬

‫וותדס‬

‫הנוסע יוסף הלוי היה הראשון‬
‫אשר הביא לתימן מרוח‬

‫ההשכלה; היא גרמה לייסוד‬
‫תנועה שהתנגדה ללימוד‬
‫הקבלה והזוהר‬

‫מאת יהודה ניני‬

‫הרב יחיא קאפח‬

‫השבוע‪ ,‬רווח בייחוד לפני תפילת מנחה‬ ‫יות על שאלות חברתיות ואנושיות‬ ‫המשברים התכופים אשר עברו על‬
‫של יום השבת‪ ,‬או לאחר תיקון חצות‪,‬‬ ‫כלליות נעשו מאז נסיעתו של יוסף הלוי‬ ‫קהילת צנעא‪ ,‬עיר הבירה של תימן‬
‫שעה שלומדים בייחוד פרקים מתוך‬ ‫לקניין רוחני של חיים חבשוש ושל חוג‬ ‫במאה ה־‪ ,19‬סופם היה להעלות על פני‬
‫חבריו״‪ .‬ואמנם‪ ,‬את צמיחתה של‬ ‫השטח את העמוקים שבספיקות והקשים‬
‫״הרעיא מהימ;א״ והתיקונים‪.‬‬ ‫ה״השכלה״ בתימן‪ ,‬יש ודאי לתלות‬ ‫שבהרהורים שהיו ודאי חבויים זמן ניכר‬
‫הדגש בלימוד הזוהר ופרקי קבלה‬ ‫במפגשם של חלק מחכמי צנעא עם יוסף‬ ‫בלב אנשי הדורות‪ .‬האיש אשר גרם‬
‫אחרים אינו מושם על העיון וההעמקה‬ ‫במידה רבה לתדירת ״מעין השכלה״‬
‫אלא על הקריאה לשמה‪ .‬אף שחלק‬ ‫הלוי‪.‬‬ ‫ולמחלוקת בין יהודי תימן היה חוקר‬
‫בקהל הקוראים אינו מבין את דברי‬ ‫ספרות הקבלה היתה נפוצה מאוד בין‬ ‫יהודי מצרפת יוסף הלוי‪ ,‬אשר נשלח‬
‫הכתוב זוכה הוא להתעלות נשמה מתוך‬ ‫יהודי תימן‪ .‬הזוהר‪ ,‬הקבלה הלוריאנית‬ ‫מטעם האקדמיה הצרפתית בסוף שנות‬
‫הניגון והנעימה‪ .‬דומה על קוראים אלה‪,‬‬ ‫ובייחוד ספר ״עץ חיים״ לרב חיים‬ ‫הששים של המאה הקודמת לתימן‪ ,‬כדי‬
‫כי די בהתלהבות‪ ,‬העולה מן הקריאה‪,‬‬ ‫ויטל‪ ,‬נלמדו ושוננו באזורים רחבים של‬ ‫לחשוף כתובות שבאיות עתיקות‪ .‬כן‬
‫כדי לכוון אל הכתוב ומתוך כך להגיע‬ ‫תימן‪ .‬מרכז חשוב ללימוד הקבלה היה‬ ‫נתבקש על״ידי חברת ״כל ישראל חב״‬
‫לדבקות‪ .‬אף משבר השבתאות‪ ,‬שהדיו‬ ‫מחוז שרעב‪ ,‬בדרום הארץ‪ ,‬שהעמיד‬ ‫רים״ ‪ -‬ה״אליאנס״ ‪ -‬לחקור את תנאי‬
‫הגיעו לתימן‪ ,‬לא הביא לשינוי כלשהו‬ ‫במרוצת הדורות שני בעלי מסתורין‬
‫ביחסם של יהודי תימן אל הזוהר והקב­‬ ‫מפורסמים בכל רחבי העולם היהודי‪:‬‬ ‫החיים של היהודים בתימן‪.‬‬
‫הרב שלום שבזי‪ ,‬גדול מקובליה‬
‫לה‪ .‬הללו נשארו קדושים מכל קדוש עד‬ ‫ומשורריה של תימן‪ ,‬והרב שר״שלום‬ ‫יוסף הלוי לקח עמו למסעותיו בתימן‬
‫שהבקיאים בכתבים נחשבים לעתים‬ ‫שרעבי‪ ,‬ראש ישיבת המקובלים בירוש­‬ ‫יהודי מצנעא בשם חיים חבשוש‪ ,‬שהיה‬
‫לקדושים שמהם יצאו מחשבי בוא‬ ‫לו לעזר רב בעבודתו המדעית ובקשריו‬
‫לים‪ ,‬״בית״אל״‪ ,‬במאה ה‪.18-‬‬ ‫עם היהודים‪ .‬חיים חבשוש‪ ,‬שכתב אחר״‬
‫הגאולה‪.‬‬ ‫כך ספר על המסע עם הלוי‪ ,‬הושפע‬
‫שינון המביא להתעלות‬ ‫רבות מהחוקר היהודי שבא מאירופה‬
‫עד לביקורו של יוסף הלוי בצנעא‬
‫בשנת ‪ ,1869‬אין אנו יודעים על מחלו­‬ ‫מן המפורסמות הוא‪ ,‬כי יהודי תימן‬ ‫וממנו למד על הנעשה בין יהודי אותה‬
‫נהגו ועדיין נוהגים ללמוד פרקי זוהר‪,‬‬ ‫יבשת‪ .‬פרופ׳ שלמה דב גויטיין‪ ,‬שחקר‬
‫קת גלויה או סמויה‪ ,‬כמו אלו שאירעו‬ ‫תיקונים ובייחוד את ספרי ה״אידרות״‪,‬‬ ‫את חיי היהודים בתימן‪ ,‬כתב; ״הלוי‬
‫בקהילות אחרות‪ ,‬בין חסידי הקבלה‬ ‫בהזדמנויות שונות‪ ,‬בחברותה ובניגון‬ ‫היה משכיל מובהק‪ .‬הבוז לקבלה המע*‬
‫ומתנגדיה בתימן‪ .‬יש ידיים להנחה שגם‬ ‫מיוחד‪ .‬מנהג לימוד הזוהר‪ ,‬לפי פרשיות‬ ‫שית ולאמונות תפלות‪ ,‬ביטול האמון‬
‫אם היו כאלה אשר הקבלה וספרותה לא‬ ‫באגדות ובמעשי נסים‪ ,‬השקפות אירופ­‬
‫היו לטעמם הדתי‪-‬הרוחני‪ ,‬הרי שמידת‬
‫הסובלנות הדתית שניחנו בה יהודי‬

‫‪14‬‬