Page 10 - etmol 58
P. 10
׳P 0 בארצות נוספות באירופה נפתחו
ל״פטנט״ של בלאס אופקים .יותר
משנה סבב בגרמניה ,בלגיה והולנד,
אולם לבסוף ,כהודאתו ,״נתפוגג אצלי
הקסם לשתול חיטה״.
פגישה עם אשכול
פתק של ראש הממשלה שרת המבקש מבלאס לא להרים קולו בוויכוח עם נציג אמריקאי בתחילת שנות השלושים קרו למה
נדס שמחה בלאם שני דברים טובים:
הוא הכיר את לוי אשכול )אז שקולניק( את הדברים לעצמו .אחרי שנים אחדות ,אשכול שותפים לחברת-המים ,וב1937-
ועלה בידו לשכנע את קיבוצי עמק -ב ,1935-הזעיק אליו את בלאס וסיפר הוקמה רשמית וקיבלה את השם ״מקו
הירדן לשנות החלטה רבת־משקל; אלה לו ,כי מועצת ההסתדרות החקלאית רות״ .פעם נוספת הוכח כי לשמחה
עמדו באותה תקופה להקים את אחד החליטה להקים חברת-מים משותפת בלאס יש ״חוש״ למים .הוא הותיר בידי
ממפעלי המים הראשונים בארץ -הול להסתדרות ולסוכנות ועתה לא נותר אשכול וספיר את ניהולה של החברה
כת כמויות גדולות מן הירדן ,סמוך אלא להגיש הצעה לפעולתה .״קח 50בעוד הוא מתרכז בתיכנון ובצד ההנד
למוצאו מן הכנרת ,לשטחים הדרומיים לירות ותגיש לי תוכנית״ ,סיכם אש סי .בעשר השנים הבאות ניווטה שלי
שיה זו -אשכול-ספיר-בלאס -את )סביבות בית-זרע ואפיקים( .תחילה כול.
״מקורות״ והפכה אותה לחברה מצלי ~ חברת המים הראשונה תוכנן לשאוב את המים ,להעלותם לגו
חה .את הרעיונות לקידוחים ולמפעלים בה 40מטר ולהוליכם בצינורות אל
חדשים סיפק ללא הפוגה שמחה בלאס. אזורי ההשקאה .בלאס הציע תוכנית
חילופית :לשאוב את המים לגובה 15בלאס הלך לשולחן השרטוט שלו לאחר מחקר מעמיק פירסם בלאס
מטר בלבד ולהוליכם באקוודוקט מבטון) .מאז עלייתו השניה לארץ היה לו משרד בפברואר 1941תזכיר הנושא את השם
התוכנית ,הפשוטה בהרבה ,נראתה תכנון עצמאי בתל-אביב( וחזר עם תו ״תכניות יישוב מדבריות ארץ-ישראל
״חשודה״ .היא נבדקה על-ידי טובי כנית שנראתה בימים ההם ״גרנדיו על-ידי משיכת מים מהנחלים״ .עיקרה
המומחים ואלה אישרוה פה אחד .המש זית״ :הולכת 4מיליון מטרים מעוקבים של התכנית :ניצול האזורים השחונים
קים קיבלו יותר מים בפחות כסף .בלאס מים מקידוחים באזורי אושה וכפר -והריקים של הארץ בעזרת מי הנחלים
זכה להכרה כ״נביא המים״ ואחד הידי חסידים לעמק-יזרעאל המערבי )מי בצפון והירקון .ועדה של המוסדות
דים שקנה לו בעמק-הירדן היה חבר הנעמן נפסלו בשל מליחותם הגבוהה( .הלאומיים שדנה בהצעה אישרה אותה
קבוצת דגניה ב׳ ואיש המרכז החקלאי אשכול נטל את התוכנית וסבב במוסדות עקרונית בסוף 1941ולבלאס ניתן ״אור
ובגופים שונים בחפשו שותפים להקמת ירוק״ להקים משרד טכני שיעבד את של ההסתדרות -לוי אשכול.
פעם סיפר אשכול לבלאס ,כי במשקי חברת-המים .לבסוף קיבל סכום קטן התכנית .כסף לא הועמד לרשותו ורק
עמק-יזרעאל המערבי ישנה מצוקת-מים מקופת חברת ״ניר״ ההסתדרותית ולפי בעזרת שותפיו אשכול וספיר נמצא
קשה .רוב הקידוחים שנעשו הכזיבו קביעתו של בלאס ניגשו לוי אשכול המימון לתיכנון.
והכמויות שנתגלו היו קטנות .״מדוע ועוזרו הצעיר פנחס קוזלובסקי )לימים כשנה ורבע לאחר-מכן ,באפריל
,1943התכנסו במשרדו של בלאס כמה שלא נוליך אליהם מים מרחוק?״ היקשה ספיר( לקידוח ראשון.
בלאס .״מהיכן?״ תמה אשכול .״ממעיי המזל האיר להם פנים .הקידוחים מראשי היישוב היהודי והעוסקים
נות הנעמן ,מדרום לעכו״ .אשכול רשם שפעו מים רבים .תוך זמן קצר השיג בענייני התיישבות ומים .בין הבאים
היו ברל כצנלסון ,גזבר הסוכנות וראש
אבן בדיון במועצת הבטחון על בעיות המים ,בלאס מאחור -יועץ מחלקת ההתיישבות שלה אליעזר קפלן,
ועוד .בלאס הירצה את עיקרי תכניתו:
תפיסת מי מקורות הירדן בעמק החולה,
הולכתם דרומה ב״מוביל ארצי״ לאורך
בקעת הירדן ,תוך שימושם באיזור זה,
ולאחר-מכן הכנסתם למנהרה באורך 30
קילומטר שתעבור מתחת להרי יהודה
וירושלים .יעדם הסופי של מי הגליל -
בנגב השומם)אז(.
הנוכחים היו נדהמים .ברל כצנלסון
שיבח את בלאס .רוב האחרים שתקו.
לימים נתן אחד מראשי המרכז החקלאי,
אלכסנדר פראג מבית-זרע ,את ההגדרה
הטובה ביותר לישימותה של התכנית:
״זוהי תכנית נועזת ולכן היא ריאלית!״.
בלאס המשיך בעיצוב תכניות הולכת
המים מהצפון לנגב .הוא ,כמו שאר
ראשי ״מקורות״ ,נעלב מכך שראשי
היישוב הזמינו מומחים אמריקנים כמו
לאודרמילק ,הייס וסוואג׳ ,להציע תכ I
ניות דומות .בסופו של דבר היו
הצעותיהם לא רחוקות משלו.
בלאס המשיר ל״הפציץ״ בתכניות.
U k:
