Page 7 - etmol 58

P. 7

‫‪m‬‬

‫על רקע זה יש להבין את ״בחינת‬ ‫כתב יד של הספר ״בחינת הדת׳׳‬ ‫המומר גוליילמו ראימונדו ממונקאדא‪,‬‬
‫הדת״ של אליה דלמדיגו‪ ,‬המנסה להציג‬ ‫שכינה עצמו פלוויוס מיתרידאטס‪ ,‬הת‬
‫כאמת את היהדות השכלתנית‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫הוא תירגם בעבורו כמה עבודות‪ .‬באו‬ ‫חיל פיקו ללמוד עברית וארמית ברצי‬
‫זו של הרמב״ם וממשיכיו‪ .‬המחבר רואה‬ ‫תה תקופה ראו אור חיבוריו הראשונים‬ ‫נות רבה ולעסוק בספרות הקבלה לפי‬
‫את עצמו כמגן על מסורת עתיקה‪,‬‬ ‫המגמה של הקבלה הפילוסופית כדרך‬
‫שכבר קיימת מתקופת הגאונים‪ ,‬והוא‬ ‫שיצאו בדפוס‪.‬‬ ‫שזו היתה מקובלת באיטליה‪ ,‬והפך‬
‫דוחה את המפנה החדש ורואה בו עיוות‬ ‫אותה לאבן‪-‬פינה בגישתו הפילוסופית‬
‫שאין לו סימוכין בדברי הראשונים‪ .‬נגד‬ ‫מהפכה רוחנית‬ ‫החדשה‪ .‬ר׳ אליה התנגד לכל המגמה‬
‫התפשטות הרעיונות האפלטוניים הוא‬ ‫החדשה אצל פיקו‪ ,‬וניסה להניאו ממנה‪,‬‬
‫לחם בעיקר בשאר כתביו‪ .‬הוא אף לוחם‬ ‫ב‪ 1490-‬חזר אליה לקאנדיא‪ ,‬עיר‬
‫נגד התפשטות הקבלה‪ ,‬בעיקר בספר‬ ‫הולדתו בכרתים‪ .‬במקום זה כתב את‬ ‫אך ללא הצלחה‪.‬‬
‫״בחינת הדת״‪ ,‬אך בראש ובראשונה‬ ‫ספרו ״בחינת הדת״ לבקשת תלמידו‬ ‫אליה הוזמן באופן קבוע למסיבות‬
‫מגמתו הברורה ב״בחינת הדת״ היא‬ ‫שאול בן משה הכהן אשבנזי‪ .‬הוא סיימו‬ ‫המשכילים שאירגן פיקו ומן הסתם מצא‬
‫להסתייג מן הקבלה הנוצרית כפי‬ ‫שם את עצמו כנציג ה״ריאקציה״ כבי‬
‫שהכירה מקרוב אצל פיקו‪ ,‬מי שהיה‬ ‫בסוף שנת ‪.1490‬‬ ‫כול והיה אנוס להגן על הפילוסופיה‬
‫קרוב לשער‪ ,‬כי כשחיבר את ספרו‬ ‫האריסטוטלית ועל היהדות מפני המגמה‬
‫פטרונו באיטליה‪.‬‬ ‫לא היה מודע לעובדה שהוא אחד המגי‬ ‫החדשה של מיסטיות ניאו‪-‬אפלטונית‪-‬‬
‫ר׳ שאול אשכנזי תלמידו שמר על‬ ‫נים האחרונים על הדרך הישנה של‬ ‫נוצרית‪-‬קבלית‪ .‬ידוע לנו על מסיבות‬
‫כתב‪-‬היד של מורו וצירף בסופו מכתב‬ ‫היהדות השכלתנית‪ ,‬שהיתה כה נפוצה‬ ‫בהן נכחו אליה ויהודי אחר בשם אבר‬
‫מליצי כדי להציג את מחברו בפני צי‬ ‫ומקובלת בשעתה‪ .‬הוא חש היטב ברו‬ ‫הם‪ ,‬המתואר כפילוסוף ורופא‪ .‬שניהם‬
‫בור הקוראים‪ .‬ר׳ אליה נפטר תוך שנ‬ ‫חות החדשות המנשבות בערי איטליה‬ ‫נאלצו להגן על היהדות נגד התקפותיו‬
‫תיים או שלוש שנים אחרי סיום הספר‪,‬‬ ‫הצפונית‪ ,‬אשר בהן עשה כעשר שנים‬
‫שנדפס לראשונה כ‪ 140-‬שנה אחרי‬ ‫גדושות הצלחות שבצידן גם מעט אכז‬ ‫של המומר פלוויוס מיתרידאטס‪.‬‬
‫כתיבתו ‪ -‬ב‪ 1629-‬בעיר באזל ופעם‬ ‫בות‪ .‬הוא ידע‪ ,‬כי אצל המלומדים שם‬ ‫כאשר עזב פיקו את פירנצה בסוף‬
‫מתרחש מפנה שאיננו לפי רוחו‪ .‬אלא‬ ‫יולי ‪ 1485‬כדי ללכת לצרפת‪ ,‬עזב גם‬
‫שניה הופיע בדפוס בוינה בשנת ‪.1833‬‬ ‫שר׳ אליה לא יכול היה בוודאי לעזער‬ ‫אליה את העיר ועבר לעשות את הקיץ‬
‫את עומק המהפכה הרוחנית הממשמשת‬ ‫במנוחה בעיר באסאנו ולהכין עבור‬
‫המשכילים מגלים את הספר‬ ‫פיקו‪ ,‬כמו שהבטיח לו‪ ,‬את חיבורו של‬
‫ובאה‪.‬‬
‫ספר ״בחינת הדת״ ידוע לנו היום‬ ‫תמורה רוחנית גדולה החלה באיטליה‬ ‫אבן רושד על מהות העולם‪ .‬הוא סיים‬
‫בעיקר הודות להתעניינותם בו של‬ ‫באותה תקופה‪ ,‬ראשית הרנסנס‪ ,‬ומלומ‬ ‫את החיבור בסוף הקיץ בגירסה לאטי‪-‬‬
‫אנשי ההשכלה מלפני במאה וחמישים‬ ‫דים רבים החלו מעדיפים את הכתבים‬ ‫נית ובגירסה עברית בשם ״מאמר עצם‬
‫שנה‪ .‬אלה התרשמו במיוחד משכלתנותו‬ ‫האפלטוניים שלא היו מצויים כל כך‪,‬‬ ‫הגלגל״‪ .‬בגירסה העברית הוא ביקר‪,‬‬
‫הנועזת של מחברו‪ ,‬שבזכותה נראה‬ ‫ומכל מקום לא היו נערצים במיוחד עד‬ ‫בפעם הראשונה בכתביו‪ ,‬את רעיונות‬
‫להם כאחד מהחלוצים וממניחי היסוד‬ ‫אז‪ ,‬על בתבי אריסטו‪ .‬באורח מקרי‬ ‫הקבלה ואת העוסקים בה‪ .‬יש לנו עדות‬
‫לחלוטין‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬החלה נודעת באותה‬ ‫שאחרי הקיץ חזר אליה לפאדובה‪ ,‬שם‬
‫לדרך אשר בה הם עצמם ביקשו ללכת‪.‬‬ ‫תקופה השפעה גוברת והולכת לתורת‬ ‫חידש את שיעוריו וקרא עם תלמידיו‬
‫בשכלתנותו של ר׳ אליה ניסו למצוא‬ ‫הסוד ולכמה מספרי הקבלה בקרב‬ ‫חיבור של אריסטו עם הערות של אבן‬
‫סימוכין ליהדות ה״צרופה״ וה״נאורה״‬ ‫הקהילות היהודיות באיטליה‪ .‬ולפי‬
‫שהם רצו לחדש אותה ואשר דגלו בה‬ ‫שכמה מן הרעיונות שבספרות הקבלה‬ ‫רושד‪.‬‬
‫בעיקר ראשוני המשכילים שהיו עדיין‬ ‫דומים לרעיונות ניאו‪-‬אפלטוניים ידו‬
‫נאמנים למסורת‪ .‬בעיניהם תורת הסוד‪,‬‬ ‫עים‪ ,‬משתלבות ומתמזגות שתי מגמות‬ ‫פיקו חזר לאיטליה והתעכב במאי‬
‫ובמיוחד ספר הזוהר‪ ,‬היו הגורמים‬ ‫מקבילות אלה‪ ,‬האפלטונית והקבלה‪,‬‬ ‫בעיר פירושא‪ .‬הוא הזמין לשם את‬
‫העיקריים ל״עיוות״ היהדות ה״צרו‪-‬‬ ‫ופורצות את המחיצה בין הדתות ובין‬ ‫אליה כדי לעסוק בנושאים פילוסופיים‪.‬‬
‫פה״‪ ,‬אותה התיימרו למצוא בספר מורה‬ ‫העמים בדי ליצור תופעה מפתיעה ומ‬ ‫שעה שפיקו שאף לאחד את דעותיהם‬
‫הנבוכים של הרמב״ם ובשאר ספרי‬ ‫שונה‪ ,‬היינו‪ ,‬מה שמכונה ״הקבלה‬ ‫של אפלטון ואריסטו‪ ,‬ניסה אליה להצ‬
‫הפילוסופים השכלתנים של ימי‪-‬‬ ‫הנוצרית״‪ :‬מלומדים נוצרים מתחילים‬ ‫ביע על ההבדלים החשובים ביניהם‪.‬‬
‫הביניים‪ .‬לכן שמחו משכילים אלה‬ ‫ללמוד עברית וארמית אצל מורים יהו‬ ‫בעקבות הפגישה חיברו שניהם חיבו‬
‫שמחה גדולה‪ ,‬כאשר הוציא יצחק שמו‬ ‫דים כדי שיוכלו לקרוא בספרי הקבלה‪,‬‬ ‫רים על נושאי שיחותיהם‪ .‬פיקו המשיך‬
‫אל ריגיו‪ ,‬מחשובי המשכילים בדורו‬ ‫בהם הם מחפשים תמיכה ועדות לנצ‬ ‫לרומא ובראשית דצמבר ‪ 1486‬ביקש‬
‫וממייסדי בית‪-‬המדרש לרבנים הראשון‬ ‫במכתב מאליה הבהרות בנושאים‬
‫מסוגו באיטליה‪ ,‬את ספר ״בחינת הדת״‬ ‫רות‪.‬‬ ‫שונים‪ .‬אליה השיב במכתב ארוך‪ ,‬שבו‬
‫בשנת ‪ .1833‬ריגיו אף צירף פירוש‬ ‫ענה על השאלות שהופנו אליו‪ ,‬והבהיר‬
‫לספר‪ ,‬אולם היה בו משום סילוף של‬ ‫את הסתייגותו מן החשיבה הקבלית‬
‫והניאו‪-‬אפלטונית‪ .‬אין לנו כל עדות‬
‫מגמותיו‪.‬‬ ‫שאליה זכה לתשובה על מכתבו‪ ,‬וייתכן‬
‫ההוצאה החדשה הצליחה להביא את‬ ‫שכאן סוף ההתקשרות בין פיקו לאליה‪.‬‬
‫הספר לתשומת‪-‬לבם של המשכילים‬ ‫פיקו הוחרם על‪-‬ידי הכנסיה וברח‬
‫שבדור‪ .‬במיוחד התעניינו בו חוקרים‬ ‫לצרפת‪ .‬הוא נאסר אבל הצליח להתחמק‬
‫דגולים בחכמת ישראל בשטיינשניידר‪,‬‬ ‫ממאסרו‪ .‬לורנצו דה‪-‬מדיצ׳י שליט פיר‬
‫גרץ ואחרים‪ ,‬אשר נהנו מדברי הביקו‬ ‫נצה הזמינו להשתקע בעיר ולחיות בה‬
‫בכמעין מאסר‪-‬בית בחווילה‪ .‬פיקו נענה‬
‫רת על המקובלים ועל ספר הזוהר‪.‬‬
‫להצעה‪ ,‬התיישב בפירנצה והוסיף לע‬
‫לעיון נוסף‪ :‬״ספר בחינת הדת״ ‪-‬‬ ‫סוק בלימודי היהדות‪ ,‬אלא שעתה התמ‬

‫מהדורת יעקב יהושע רוס‪ ,‬הוצאת‬ ‫סר בעיקר לפרשנות המקרא‪.‬‬
‫ב‪ 1488-‬עבר אליה לוונציה בחסותו‬
‫בית־הספר למדעי היהדות‪ ,‬אוניברסי‬ ‫של תלמידו‪-‬לשעבר דומיניקו גרימאני‪.‬‬

‫טת תל־אביב‪.‬‬

2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12