Page 11 - etmol 58

P. 11

‫וכל‪ .‬״הפעם בלאס ירד באמת מן הפ‬ ‫בלאס והנציג האמריקאי ג׳ונסטון‬ ‫ב*‪ 1944‬התפרסמה תכנית ארצית מקי‬
‫סים״ ‪ -‬שמע לא אחת מאחורי גבו‪.‬‬ ‫פה שלו בדבר ״אוצרות המים בארץ״‬
‫בעזרת בנו ישעיהו ניסה בלאס לשכנע‬ ‫כדי כך השתתף בדיונים הממושכים עם‬ ‫ישראל‪ ,‬סיכויי ההשקאה ופיתוח אלקט‬
‫ישובים‪ ,‬מוסדות ואישים שיוקצבו לו‬ ‫אריק ג׳ונסטון‪ ,‬״שגריר המים״ של‬ ‫רי״‪ .‬הוא הלך בגדולות‪ ,‬אך לא הזניח‬
‫סכומי‪-‬כסף לא גדולים ביחס‪ ,‬לעריכת‬ ‫ארצות‪-‬הברית‪ ,‬שבשנות ה‪ 50-‬ניסה‬ ‫גם את פיתוח מפעלי המים האזוריים‪,‬‬
‫לעצב תכנית מוסכמת על‪-‬ידי כל מדינות‬ ‫כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬הולכת מי הדיונות שיישא‪-‬‬
‫נסיונות בהשקאת‪-‬טפטוף‪.‬‬ ‫המזרח‪-‬התיכון לניצול מקורות המים‬ ‫בו באיזור חולון ‪ -‬לגוש‪-‬עציון‪ .‬חלק‬
‫היתה זו ״דרך יסורים״ אמיתית‪.‬‬ ‫באזורנו‪ .‬בלאס נלחם כארי על כל כמות‬ ‫מהצעותיו בוצע באותן שנים על‪-‬ידי‬
‫שבע שנים נמשכו הנסיונות‪ .‬לעזרתו‬ ‫של מים שהאמריקנים רצו ליטול מיש‬ ‫״מקורות״‪ ,‬שצינורותיה הלכו והתפרסו‬
‫של בלאס באו כמה מעמיתיו לדרכו‬ ‫ראל‪ ,‬ולעתים היה על עמיתיו הישרא‬
‫הארוכה בארץ‪ ,‬כמו לוי אשכול‪ ,‬אברהם‬ ‫לים להרגיע את מזגו הסוער מדי‪ .‬עם‬ ‫ברחבי הארץ‪.‬‬
‫הרצפלד ויוסף וייץ‪ .‬הם פתחו בפניו‬ ‫זאת נקשרו בינו לבין השגריר ג׳ונסטון‬
‫כמה שערים ואת היתר עשו העקשנות‪,‬‬ ‫קשרי ידידות‪ ,‬בעיקר בשל ״הסיורים‬ ‫ב‪ ,1946-‬כאשר תוכנן מבצע‬
‫הידע‪ ,‬הרעיונות וכושר הביצוע של‬ ‫הלימודיים״ שערך איש‪-‬המים הישראלי‬ ‫התיישבותי גדול בנגב)שהוצא אל הפו‬
‫האב והבן בלאס‪ .‬באמצע שנות השישים‬ ‫על במוצאי יום‪-‬הכיפורים תש״ז‪1946-‬‬
‫חגגה הטפטפה את נצחונה‪ .‬כיום אי‪-‬‬ ‫לדיפלומט האמריקני‪.‬‬ ‫והידוע כיום כ״עליית ‪ 11‬הנקודות״(‪,‬‬
‫אפשר להעלות על הדעת שלפני עשרים‬ ‫ב‪ 1956-‬התפטר בלאס מתה״ל‪ ,‬לאחר‬ ‫ברור היה שללא מים נדון המפעל כולו‬
‫שנה היה כל העניין בחזקת ״שיגעון״‬ ‫שלא הסכים לשינויים שהוחלט עליהם‬ ‫לכישלון‪ .‬בלאס התגייס לעניין ומצא‬
‫פרטי של ממציא חם‪-‬מזג‪ .‬ההצלחה‬ ‫ב״חלונות הגבוהים״ לגבי מפעל המים‬ ‫פתרון מזהיר‪ :‬במקום להוליך מים לנגב‬
‫הזאת חרגה זה מכבר מגבולות הארץ‬ ‫הארצי‪ .‬שנים אחדות התמסר לטיפול‬ ‫בצינורות מאשדוד‪ ,‬כפי שהציע כמה‬
‫ו״טפטפות בלאס״ ויוצאות‪-‬חלציהן‬ ‫באקדמאים במסגרת הסתדרות העוב‬ ‫שנים לפני‪-‬כן לד״ר רופין)ראה לעיל(‪,‬‬
‫מכניסות מדי שנה לקופת המדינה הרבה‬ ‫דים‪ ,‬נימנה עם ראשי אגודת האינג׳י‪-‬‬ ‫הציע עתה לערוך שורה של קידוחים‬
‫נרים והארכיטקטים‪ ,‬והירבה להילחם‬ ‫באיזור קרוב יותר לנגב ‪ -‬איזור גבר‪-‬‬
‫מיליוני דולרים‪.‬‬ ‫ב״פילים לבנים״‪ ,‬כהגדרתו ‪ -‬תיכנון‬ ‫עם‪-‬ניר‪-‬עם‪ .‬בלאס סימן את המקומות‪,‬‬
‫הקודחים קדחו ‪ -‬והמים פרצו‪ ,‬בכמויות‬
‫סוקרטס היה בור?‬ ‫וביצוע של מפעלי‪-‬מים בלתי‪-‬נחוצים‪.‬‬ ‫גדולות‪ .‬גם צינורות מתאימים היו‬
‫בארץ‪ .‬זמן קצר לפני‪-‬כן רכש אותם‬
‫בלאם לא היה אדם קל‪ ,‬תרתי‪-‬משמע‪.‬‬ ‫השקאה בטפטוף‬ ‫איש חברת ״ניר״‪ ,‬צבי שריב‪ ,‬בלונדון‪,‬‬
‫משקלו הגיע לכ‪ 100-‬קילוגרם ובעת‬ ‫שם שימשו בעת מלחמת‪-‬העולם השניה‬
‫ההתייעצויות באו״ם‪ ,‬ערב הקמת המ‬ ‫בסוף שנות החמישים נכנס האיש‪,‬‬ ‫וה״בליץ״ כמערכת לכיבוי שריפות‪.‬‬
‫דינה‪ ,‬כשמשה שרת לא קיבל פעם את‬ ‫שכבר עבר את גיל ה‪ - 60-‬להרפתקה‬ ‫מאות קילומטרים של צינורות של‬
‫דעתו‪ ,‬התיישב לידו‪ ,‬וכעדותו‪ ,‬לחץ‬ ‫חדשה‪ :‬השקאה בטפטוף‪ .‬הוא החליט‪,‬‬
‫עליו בכל כובד משקלו‪ ...‬בדיונים היה‬ ‫כיד ״שגעונו״ בענייני מים‪ ,‬כי ישועתה‬ ‫שישה אינץ׳ הגיעו לארץ וב‪1947-‬‬
‫מתפרץ ואומר לבני‪-‬שיחו דברים קשים‬ ‫של החקלאות הישראלית תבוא משיטת‬ ‫הונחו ‪ 220‬קילומטר מהם מאיזור ניר‪-‬‬
‫השקאה זו‪ .‬אלא שכל המומחים והיד‪-‬‬ ‫עם ליישובים החדשים בנגב‪ .‬הביצוע‬
‫ביותר‪.‬‬ ‫ענים למיניהם פסלו את הרעיון מכל‬
‫היה בידי ״מקורות״‪.‬‬
‫‪.J!(/ P‬‬ ‫‪(Tf/‬‬ ‫^‪-9‬‬ ‫ערב ההחלטה הגורלית באו״ם‪ ,‬בסוף‬
‫‪ ,1947‬הוזעק בלאס משולחן המתכנן אל‬
‫פתק של ראש הממשלה אשכול‪ ,‬מבקש הצעה‬ ‫המערכה המדינית‪ .‬הוא נקרא לניו‪-‬‬
‫יורק‪ ,‬לסייע למשלחת הסוכנות שנאב‬
‫כיצד להצביע‬ ‫קה על קבלת תכנית החלוקה והקמת‬
‫המדינה היהודית‪ .‬בעת עיצוב גבולות‬
‫על היותו איש‪-‬ריב לרבים יכול לה‬ ‫המדינה השגיח בלאס בשבע עיניים‬
‫עיד גם שם ספרו האוטוביוגראפי ״מי‬ ‫שמקורות המים וכן אזורים בהם צריכים‬
‫מריבה ומעש״‪ ,‬שהופיע בשנת ‪.1973‬‬ ‫לעבור הצינורות והמובילים למיניהם‪,‬‬
‫במאות עמודי הספר הוא מחלק אין‪-‬קץ‬
‫״מחמאות״ לידידים וליריבים‪ .‬כשסיים‬ ‫יישארו בידינו‪.‬‬
‫את הספר חש אולי שהגדיש את הסאה‬ ‫בשובו לארץ כבר היתה מלחמת‬
‫ולכן צירף הערה בפתיחתו‪ :‬״למניעת‬ ‫העצמאות בראשיתה‪ .‬״המוח היוצר״‬
‫אי‪-‬הבנה‪ :‬בכל מקום שאני כותב את‬ ‫שלו גויים לייצור נשק ותחמושת‪ .‬תוך‬
‫המלה ׳בור׳‪ ,‬הכוונה היא לא חס‪-‬וחלילה‬ ‫כדי המלחמה לא נשכח גם בלאם ״איש‬
‫לבורות הכללית של האיש‪ ,‬אלא לחוסר‬ ‫המים״‪ .‬כאשר הוברר‪ ,‬כי אין סיכוי‬
‫הבנתו בעניין שאני דן בו‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫להעביר מים לירושלים בצינור מראש‪-‬‬
‫העין‪ ,‬הוטל על בלאס לתכנן במהירות‪-‬‬
‫סוקרטס היה בור בענייני מים״‪.‬‬ ‫שיא קו‪-‬מים חילופי לירושלים‪ .‬העניין‬
‫בלאס האריך ימים )הוא נפטר בשנת‬ ‫היה קריטי ממש‪ :‬ירושלים היהודית‪,‬‬
‫‪ ,1982‬בגיל ‪ (84‬וזכה לראות לא רק‬ ‫שזה עתה יצאה מן המצור‪ ,‬עמדה בפני‬
‫בנצחונה של בת‪-‬טיפוחיו‪ ,‬הטפטפה‪.‬‬ ‫מוות בצמא‪ .‬תוך פחות מחודשיים הונח‬
‫חותמו טבוע ברוב מפעלי‪-‬המים שהוקמו‬
‫לעיר ״קו השילוח״‪.‬‬
‫בארץ בחמישים השנים האחרונות‪.‬‬ ‫בשנותיה הראשונות של המדינה‬
‫שימש בלאס כראש אגף המים במשרדי‬
‫הממשלה‪ ,‬הקים את תה״ל)תכנון המים‬
‫לישראל(‪ ,‬תיכנן ועסק בהנחת מוביל‪-‬‬
‫המים הראשון לנגב ‪ -‬״קו ירקון‪-‬נגב״‬
‫והיה המוח המתכנן של גדול מפעלי‬
‫המים בארץ ‪ -‬״המוביל הארצי״‪ .‬תוך‬

‫‪11‬‬

6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16