Page 11 - etmol 58
P. 11
וכל .״הפעם בלאס ירד באמת מן הפ בלאס והנציג האמריקאי ג׳ונסטון ב* 1944התפרסמה תכנית ארצית מקי
סים״ -שמע לא אחת מאחורי גבו. פה שלו בדבר ״אוצרות המים בארץ״
בעזרת בנו ישעיהו ניסה בלאס לשכנע כדי כך השתתף בדיונים הממושכים עם ישראל ,סיכויי ההשקאה ופיתוח אלקט
ישובים ,מוסדות ואישים שיוקצבו לו אריק ג׳ונסטון ,״שגריר המים״ של רי״ .הוא הלך בגדולות ,אך לא הזניח
סכומי-כסף לא גדולים ביחס ,לעריכת ארצות-הברית ,שבשנות ה 50-ניסה גם את פיתוח מפעלי המים האזוריים,
לעצב תכנית מוסכמת על-ידי כל מדינות כמו ,למשל ,הולכת מי הדיונות שיישא-
נסיונות בהשקאת-טפטוף. המזרח-התיכון לניצול מקורות המים בו באיזור חולון -לגוש-עציון .חלק
היתה זו ״דרך יסורים״ אמיתית. באזורנו .בלאס נלחם כארי על כל כמות מהצעותיו בוצע באותן שנים על-ידי
שבע שנים נמשכו הנסיונות .לעזרתו של מים שהאמריקנים רצו ליטול מיש ״מקורות״ ,שצינורותיה הלכו והתפרסו
של בלאס באו כמה מעמיתיו לדרכו ראל ,ולעתים היה על עמיתיו הישרא
הארוכה בארץ ,כמו לוי אשכול ,אברהם לים להרגיע את מזגו הסוער מדי .עם ברחבי הארץ.
הרצפלד ויוסף וייץ .הם פתחו בפניו זאת נקשרו בינו לבין השגריר ג׳ונסטון
כמה שערים ואת היתר עשו העקשנות, קשרי ידידות ,בעיקר בשל ״הסיורים ב ,1946-כאשר תוכנן מבצע
הידע ,הרעיונות וכושר הביצוע של הלימודיים״ שערך איש-המים הישראלי התיישבותי גדול בנגב)שהוצא אל הפו
האב והבן בלאס .באמצע שנות השישים על במוצאי יום-הכיפורים תש״ז1946-
חגגה הטפטפה את נצחונה .כיום אי- לדיפלומט האמריקני. והידוע כיום כ״עליית 11הנקודות״(,
אפשר להעלות על הדעת שלפני עשרים ב 1956-התפטר בלאס מתה״ל ,לאחר ברור היה שללא מים נדון המפעל כולו
שנה היה כל העניין בחזקת ״שיגעון״ שלא הסכים לשינויים שהוחלט עליהם לכישלון .בלאס התגייס לעניין ומצא
פרטי של ממציא חם-מזג .ההצלחה ב״חלונות הגבוהים״ לגבי מפעל המים פתרון מזהיר :במקום להוליך מים לנגב
הזאת חרגה זה מכבר מגבולות הארץ הארצי .שנים אחדות התמסר לטיפול בצינורות מאשדוד ,כפי שהציע כמה
ו״טפטפות בלאס״ ויוצאות-חלציהן באקדמאים במסגרת הסתדרות העוב שנים לפני-כן לד״ר רופין)ראה לעיל(,
מכניסות מדי שנה לקופת המדינה הרבה דים ,נימנה עם ראשי אגודת האינג׳י- הציע עתה לערוך שורה של קידוחים
נרים והארכיטקטים ,והירבה להילחם באיזור קרוב יותר לנגב -איזור גבר-
מיליוני דולרים. ב״פילים לבנים״ ,כהגדרתו -תיכנון עם-ניר-עם .בלאס סימן את המקומות,
הקודחים קדחו -והמים פרצו ,בכמויות
סוקרטס היה בור? וביצוע של מפעלי-מים בלתי-נחוצים. גדולות .גם צינורות מתאימים היו
בארץ .זמן קצר לפני-כן רכש אותם
בלאם לא היה אדם קל ,תרתי-משמע. השקאה בטפטוף איש חברת ״ניר״ ,צבי שריב ,בלונדון,
משקלו הגיע לכ 100-קילוגרם ובעת שם שימשו בעת מלחמת-העולם השניה
ההתייעצויות באו״ם ,ערב הקמת המ בסוף שנות החמישים נכנס האיש, וה״בליץ״ כמערכת לכיבוי שריפות.
דינה ,כשמשה שרת לא קיבל פעם את שכבר עבר את גיל ה - 60-להרפתקה מאות קילומטרים של צינורות של
דעתו ,התיישב לידו ,וכעדותו ,לחץ חדשה :השקאה בטפטוף .הוא החליט,
עליו בכל כובד משקלו ...בדיונים היה כיד ״שגעונו״ בענייני מים ,כי ישועתה שישה אינץ׳ הגיעו לארץ וב1947-
מתפרץ ואומר לבני-שיחו דברים קשים של החקלאות הישראלית תבוא משיטת הונחו 220קילומטר מהם מאיזור ניר-
השקאה זו .אלא שכל המומחים והיד- עם ליישובים החדשים בנגב .הביצוע
ביותר. ענים למיניהם פסלו את הרעיון מכל
היה בידי ״מקורות״.
.J!(/ P (Tf/ ^-9 ערב ההחלטה הגורלית באו״ם ,בסוף
,1947הוזעק בלאס משולחן המתכנן אל
פתק של ראש הממשלה אשכול ,מבקש הצעה המערכה המדינית .הוא נקרא לניו-
יורק ,לסייע למשלחת הסוכנות שנאב
כיצד להצביע קה על קבלת תכנית החלוקה והקמת
המדינה היהודית .בעת עיצוב גבולות
על היותו איש-ריב לרבים יכול לה המדינה השגיח בלאס בשבע עיניים
עיד גם שם ספרו האוטוביוגראפי ״מי שמקורות המים וכן אזורים בהם צריכים
מריבה ומעש״ ,שהופיע בשנת .1973 לעבור הצינורות והמובילים למיניהם,
במאות עמודי הספר הוא מחלק אין-קץ
״מחמאות״ לידידים וליריבים .כשסיים יישארו בידינו.
את הספר חש אולי שהגדיש את הסאה בשובו לארץ כבר היתה מלחמת
ולכן צירף הערה בפתיחתו :״למניעת העצמאות בראשיתה .״המוח היוצר״
אי-הבנה :בכל מקום שאני כותב את שלו גויים לייצור נשק ותחמושת .תוך
המלה ׳בור׳ ,הכוונה היא לא חס-וחלילה כדי המלחמה לא נשכח גם בלאם ״איש
לבורות הכללית של האיש ,אלא לחוסר המים״ .כאשר הוברר ,כי אין סיכוי
הבנתו בעניין שאני דן בו .לדוגמה: להעביר מים לירושלים בצינור מראש-
העין ,הוטל על בלאס לתכנן במהירות-
סוקרטס היה בור בענייני מים״. שיא קו-מים חילופי לירושלים .העניין
בלאס האריך ימים )הוא נפטר בשנת היה קריטי ממש :ירושלים היהודית,
,1982בגיל (84וזכה לראות לא רק שזה עתה יצאה מן המצור ,עמדה בפני
בנצחונה של בת-טיפוחיו ,הטפטפה. מוות בצמא .תוך פחות מחודשיים הונח
חותמו טבוע ברוב מפעלי-המים שהוקמו
לעיר ״קו השילוח״.
בארץ בחמישים השנים האחרונות. בשנותיה הראשונות של המדינה
שימש בלאס כראש אגף המים במשרדי
הממשלה ,הקים את תה״ל)תכנון המים
לישראל( ,תיכנן ועסק בהנחת מוביל-
המים הראשון לנגב -״קו ירקון-נגב״
והיה המוח המתכנן של גדול מפעלי
המים בארץ -״המוביל הארצי״ .תוך
11