Page 6 - etmol 58

‫’;; ‪x s‬‬

‫ר׳ אליה‬
‫מאת יעקב יהושע רוסנלחם‬

‫למען‬
‫השכלתנות‬

‫בסוף המאה ה־‪ 15‬מתפשטת באיטליה‬
‫מגמה הנוטה לתורת הסוד והמיסתורין;‬
‫מלומד יהודי מהאי כרתים יוצא למאבק‬

‫בין השנים ‪ 1482‬ו‪ 1484-‬שהה אליה‬ ‫פאדובה‪ .‬לפי שהשפעתו של אריסטו‬ ‫הספר ״בחינת הדת״ מאת אליה‬
‫בעיקר בוונציה והצטרף כפעם בפעם‬ ‫והפרשן שלו אבן רושד )אבירואיס‪,‬‬ ‫דלמדיגו‪ ,‬שיצא לאור בסוף המאה ה־‬
‫אל פיקו‪ ,‬במסעותיו בערים שונות‪.‬‬ ‫בכינויו הלאטיני( היתה חזקה ומושרשת‬ ‫‪ ,15‬הוא מעין ציון־דרך בספרות המחש­‬
‫בשנות ‪ 1485-1484‬היה עם פיקו ב­‬ ‫באותה עיר‪ ,‬ומכיוון שר׳ אליה הכיר‬ ‫בה היהודית‪ .‬הספר מציין סופה של‬
‫פירנצה‪ ,‬לשם עבר פיקו כדי ללמוד את‬ ‫היטב את כתביו של אבן רושד מן‬ ‫תקופה אחת וראשיתה של תקופה‬
‫הפילוסופיה האפלטונית אצל מרסיליו‬ ‫התרגומים העבריים‪ ,‬הוא זכה מיד להכ­‬ ‫אחרת‪ .‬ככל שידוע לנו הוא האחרון‬
‫פי׳ינו‪ ,‬שהקים אקדמיה אפלטונית בעיר‬ ‫שבסידרת המבואות ליהדות בהתאם‬
‫זו‪ .‬אקדמיה זו השפיעה רבות על בני‬ ‫רה כמלומד חשוב‪.‬‬ ‫לגישתו השכלתנית של הרמב״ם‪,‬‬
‫הדור ונתנה דחיפה אפלטונית לכל‬ ‫בין שומעי הרצאותיו היו כמה תלמי­‬ ‫שנכתבו במשך מאתיים שנים אחרי‬
‫המפנה התרבותי של ההתעוררות הרו­‬ ‫דים מבריקים שהפכו במרוצת הזמן לא­‬ ‫מותו‪ .‬חיבורים אלה נכתבו על׳ידי מי‬
‫חנית הקשורה בתקופת הרנסנס‪ .‬דבר‬ ‫שראו עצמם נאמנים לדרכו המחשבתית‬
‫זה נבע בין השאר הודות לאישיותו‬ ‫נשים ידועי‪-‬שם באיטליה‪ .‬אחד מאלה‬ ‫של הרמב״ם‪ ,‬כדי להגן עליו ועל דרכו‬
‫הססגונית של מייסדה ומקיימה של‬ ‫היה האציל דומיניקו גרימאני מוונציה‪,‬‬
‫האקדמיה‪ ,‬אשר דביקותו המופלגת בא­‬ ‫שהיה אחר‪-‬כך לחשמן של סאן‪-‬מרקו‪,‬‬ ‫מפני המתקיפים הרבים שקמו לו‪.‬‬
‫מונה הנוצרית בצד הערצתו ללא גבול‬ ‫והפך להיות פטרונו של אליה בסוף ימי‬ ‫אליה דלמדיגו‪ ,‬או בשמו המלא אליה‬
‫את אפלטון‪ ,‬הביאו אותו גם לחקור את‬ ‫שהותו באיטליה‪ .‬אך החשוב והמפורסם‬ ‫בן משה אבא דלמדיגו‪ ,‬נולד בשנת רי״ח‬
‫בין תלמידיו היה אחד מבני האצילים‬ ‫)‪ (1458‬בקירוב בעיר קאנדיא שבאי‬
‫ספרות הסוד היהודית‪.‬‬ ‫השר ג׳יוואני )יוהאנס( פיקו דילה‬ ‫כרתים ונפטר שם בשנת רנ״ד )‪.(1494‬‬
‫מירנדולה )בקיצור ״פיקו״(‪ ,‬אז כבן‬ ‫כפי שמעיד שמו ‪ -‬דלמדיגו ‪ -‬הוא היה‬
‫מחלוקת עם פיקו‬ ‫שבע‪-‬עשרה שנים בלבד‪ ,‬שבא ללמוד‬ ‫צאצא למשפחת רופאים שככל הנראה‬
‫את הפילוסופיה האריסטוטלית בפאדו‪-‬‬ ‫מוצאה מאשכנז‪ .‬בין אבותיו היו כמה‬
‫פיקו התלהב מאוד מלימודיו החדשים‬ ‫בה‪ .‬כיוון שגם אליה וגם פיקו היו‬ ‫תלמידי‪-‬חכמים ששימשו כרבנים וכמו­‬
‫וביקש מאליה להבהיר לו כל מיני צד­‬ ‫צעירים לימים )אליה היה אז כבן‬ ‫רים ועסקו בספרי מחקר ובתרגומים‬
‫דים של הפילוסופיה האריסטוטלית‪,‬‬ ‫עשרים‪-‬ושלוש שנים( ומכייון שר׳‬ ‫מערבית ועברית ללאטינית‪ .‬נראה‬
‫שלא התיישבו עם הגישה האפלטונית‪.‬‬ ‫אליה שלט בכמה לשונות והכיר כל מיני‬ ‫שנסע לאיטליה ללמוד רפואה‪ ,‬אחרי‬
‫אליה תירגם בשבילו כמה חיבורים‬ ‫מקורות וכתבים של אבן רושד שלא היו‬ ‫שקיבל את חינוכו הבסיסי בתלמוד‬
‫הנוגעים לנושא זה וגם נשא ‪ -‬לפרנסתו‬ ‫ידועים בפאדובה‪ ,‬נוצר קשר בין שניהם‬
‫‪ -‬הרצאות פומביות על כתבי אריסטו‬ ‫ובמחשבה היהודית בקאנדיא‪.‬‬
‫ואבן רושד‪ ,‬שבהן השתתפו רבים מן‬ ‫ואליה הפך להיות המדריך והמתרגם של‬
‫הסטודנטים בפירנצה‪ .‬אליה הסתייג מן‬ ‫פיקו בנושא הפילוסופיה האריסטוטלית‪.‬‬ ‫הרצאות בפילוסופיה‬
‫העניין ההולך וגובר שמצא פיקו בכתבי‬ ‫פיקו שכר את אליה לתרגם לו כמה‬
‫אפלטון ובגישה המיסטית הניאו‪-‬‬ ‫מכתביו של אבן רושד ללאטינית ויתכן‬ ‫כאשר אנחנו מוצאים את ר׳ אליה‬
‫אפלטונית‪ .‬פיקו ניסה אז למצוא מכנה‬ ‫ששמע אצלו שיעורים בעברית ובארמית‪.‬‬ ‫בוונציה בתחילת ‪ 1480‬הוא כבר עוסק‬
‫משותף בין אפלטון ואריסטו‪ ,‬מגמה‬ ‫בפילוסופיה‪ ,‬לפחות לצורך מחייתו‪,‬‬
‫שהביאה אותו בסופו של דבר לידי‬ ‫בראשית ‪ 1482‬חזר אליה לוונציה‪.‬‬ ‫ומחבר אחד מחיבוריו הפילוסופיים‬
‫כתביו ותרגומיו מאותה תקופה מעידים‬ ‫שהגיעו אלינו בדפוס‪ .‬לקראת סופה של‬
‫התנגשות עם הכנסיה‪.‬‬ ‫אותה שנה הוא עבר לפאדובה ושהה שם‬
‫לפי שעה‪ ,‬סחף פיקו אחריו‬ ‫שהוא הותקף בתוך הקהילה היהודית‬ ‫כשנה‪-‬וחצי‪ .‬באותה תקופה הוא העביר‬
‫בהתלהבותו קבוצה של משכילים‪ ,‬בין‬ ‫על עיסוקו בדעותיו של אבן רושד‪ ,‬והוא‬ ‫שיעורים בפילוסופיה‪ ,‬שבהם השתתפו‬
‫החשובים שבפירנצה‪ .‬בהשפעת היהודי‬ ‫התגונן וטען שכל עיסוקו זה לא בא‬ ‫תלמידים נוצרים מן האוניברסיטה של‬

‫אלא להציג דעות אלה בצורה ברורה‬
‫לפני כל הרוצה להבינן‪ ,‬מבלי שהוא‬

‫עצמו מזדהה אתן‪.‬‬