Page 4 - etmol 58
P. 4
״על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים״ וכר היו בפיהם היהודי שסיפר זאת לטימותיאום היה אדם יודע ספר
לסיסמה .הספרות הקראית הקדומה ,ובייחוד במאה העשי ומלומד וטימותיאוס נוהג היה ,לדבריו ,לשאול אותו בדבר
רית ,מלאה קריאות לאחיהם במזרח ,שישבו בעיקר במחו קטעים בברית״החדשה המיוחסים שם לתנ״ך ,אך אינם בו,
זות הפרסיים ,כי יקומו ויעלו לירושלים .״ואם לא תבואו - לא בנוסח התנ״ך הנוצרי ולא בזה שבידי היהודים :והוא
קורא דניאל אלקומסי -שילחו מכל עיר חמשה אנשים היה אומר לו במקרים מעין אלה שהקטעים נמצאים בכתבים
ומחייתם עמם למען ...להתחנן אל אלהינו תמיד על הרי
שנתגלו במערה.
ירושלים כאשר כתוב ...על חומותיך ירושלים״. אפשר להבין מסיפור זה שיהודי ירושלים דחו אותם
כיוצא בו פונה אישיות קראית אחרת מהמאה העשירית, כתבים ,שהיו כנראה ממין הספרות של כת מדבר יהודה,
אבו אלסרי סהל הכהן בן-מצליח ,האומר :״הקבצו לעיר הידועה לנו היום .ניתן לשער ,כי בעלות ראשוני הקראים
הקודש וקבצו את אחיכם כי עתה אתם גוי לא נכסף לבית לירושלים הם מצאו שם את הספרים האלה ,אימצום,
אביו שבשמים ...ודעו אחינו כי עד עתה ירושלים שממה העתיקום והפיצום .נראה שבייחוד אימצו לעצמם את ספר
היא ...ונכספת לבניה הפזורים ...ויבואו אחד מעיר ושנים ברית דמשק וזו כנראה הדרך -מידי הקראים -שבה הגיע
ממשפחה ,זקנים ובחורים ...ואתם מתרפים ועל משכבכם
ישנים ...והיא צועקת בעד בנים״ .ובאיגרת אחרת הוא טוען חיבור זה אשר נמצא במדבר יהודה אל גניזת קהיר.
בשבחה של התעמולה הקראית לעליה ,יבורכו האישים מכאן הסבר אפשרי להימצאם של רעיונות ומושגים
הקראים ״אשר בתוכחותם הטובה ובספריהם אל אחיהם מספרות הכת של מדבר יהודה אצל דניאל אלקומסי ומחב
נקבצו על ירושלים צדיקים וחסידים והעמידו משמרות רים קראים קדומים אחרים .הכוונה לביטויים כגון :תורה
להתפלל״ .והוא משבח את העולים הקראים :״עזבו מם- סתורה וגלויה )אמנם מושגים אלה יכלו לבוא גם מן
חרתם ושכחו משפחתם ומאסו ארץ מולדתם ...פשטו בגדים המוסלמים האסמעילים( ,דורש התורה ,״שוב אל תורת
משה״ ,משכיל ,מורה צדק ,דרך אמת ,עניי הצאן ,שני
נאים ולבשו שקים ,נאנחים ונאנקים״. המשיחים ,תמימי דרך .מקבילות אלה ונוספות נזכרות
הקריאה שקרא דניאל אלקומסי והבאים אחריו לעלות בדיוניו של החוקר נ .וידר ובייחוד בתחום של היחס
נשאה פרי ,וכך קמה שכונת הקראים בירושלים■ ,שנבנתה ליריבים :סרי הדרך ,דורשי חלקות ,מסיגי גבול ,מתעי
מחוץ לחומה ,כנראה במורד המזרחי של העופל ,במקום
שנהוג גם היום לקרוא לו ״עיר דוד״ וחומת העיר הפרידה ישראל וכר.
בין שכונת הרבניים ושכונת הקראים .על-פי המסורת
שבידי הקראים עצמם התחילה עלייתם באמצע המאה הקראים מטיפים לעליה
התשיעית בקירוב. איננו מוצאים בתקופה •זו מקורות ספרותיים או מכתבים
רבניים -משמע של כלל היהודים -הקוראים לעליה .אין
השושנים ,אבלי ציון קוראים ליהודי התפוצות לעלות ולהשתקע באותה תקופה
בארץ .יתר-על״כן ,מתייחסים בשוויון־נפש אפילו לירידה
הם קראו לעצמם ״השושנים״ ,״אבלי ציון״ .השושנים - מהארץ .הגישה היהודית הבסיסית שהיתה רווחת באותה
על-פי ״למנצח על שושנים״ שבספר תהילים .המונח ״אבלי תקופה ,היא ההסתייגות ממחשבות ולא״כל-שכן ממעשים
ציון״ מקורו מקראי ,ישעיהו פרק ס״א ,ג :״לשום לאבלי שיתפרשו כאילו הם באים להקדים את אשר צריך להתרחש
ציון פאר״ .כבר דניאל אלקומסי משתמש בו בדברו על
הקראים ובמאה העשירית כותב הקראי סהל בן-מצליח :״עד לעתיד לבוא ,בימות המשיח.
אנה אתם מתרפים ...ואחיכם האבלים לילה ויומם לא אמנם אם גם לא היתה הטפה לעליה -עליה בכל זאת
יחשו״ .בדברי סהל בן-מצליח אנחנו מוצאים גם עדות היתה ,ומחולליה היו הרגשות העזים של אהבת ציון שבלב
אותנטית של בן הזמן על התקבצות הקראים ״האבלים״ כל יהודי וגם סיבות שהזמן גרמן .באותו זמן עלו יהודים
מארצות שונות אל השכונה הקראית בירושלים :״ודעו מבבל ,מהמגרב -צפון אפריקה ,מספרד וממצרים .אולם
כאמור ,הטפה ותעמולה לעליה -לא נפוצה אז ,שכן
משיחיות ודחיקת הקץ היו נחלתן של כיתות פורשות
ובעיקר הקראים.
הקראים ,להבדיל מבית־ישראל ברובו ,הרבני ,ניהלו
בראשית הופעתם תעמולה נמרצת למען העליה לארץ-
ישראל .הפסוקים שבספר ישעיהו)פרק ס״ב ,פסוקים ו״ז(