Page 4 - etmol 58

‫״על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים״ וכר היו בפיהם‬ ‫היהודי שסיפר זאת לטימותיאום היה אדם יודע ספר‬
‫לסיסמה‪ .‬הספרות הקראית הקדומה‪ ,‬ובייחוד במאה העשי­‬ ‫ומלומד וטימותיאוס נוהג היה‪ ,‬לדבריו‪ ,‬לשאול אותו בדבר‬
‫רית‪ ,‬מלאה קריאות לאחיהם במזרח‪ ,‬שישבו בעיקר במחו­‬ ‫קטעים בברית״החדשה המיוחסים שם לתנ״ך‪ ,‬אך אינם בו‪,‬‬
‫זות הפרסיים‪ ,‬כי יקומו ויעלו לירושלים‪ .‬״ואם לא תבואו ‪-‬‬ ‫לא בנוסח התנ״ך הנוצרי ולא בזה שבידי היהודים‪ :‬והוא‬
‫קורא דניאל אלקומסי ‪ -‬שילחו מכל עיר חמשה אנשים‬ ‫היה אומר לו במקרים מעין אלה שהקטעים נמצאים בכתבים‬
‫ומחייתם עמם למען‪ ...‬להתחנן אל אלהינו תמיד על הרי‬
‫שנתגלו במערה‪.‬‬
‫ירושלים כאשר כתוב‪ ...‬על חומותיך ירושלים״‪.‬‬ ‫אפשר להבין מסיפור זה שיהודי ירושלים דחו אותם‬
‫כיוצא בו פונה אישיות קראית אחרת מהמאה העשירית‪,‬‬ ‫כתבים‪ ,‬שהיו כנראה ממין הספרות של כת מדבר יהודה‪,‬‬
‫אבו אלסרי סהל הכהן בן‪-‬מצליח‪ ,‬האומר‪ :‬״הקבצו לעיר‬ ‫הידועה לנו היום‪ .‬ניתן לשער‪ ,‬כי בעלות ראשוני הקראים‬
‫הקודש וקבצו את אחיכם כי עתה אתם גוי לא נכסף לבית‬ ‫לירושלים הם מצאו שם את הספרים האלה‪ ,‬אימצום‪,‬‬
‫אביו שבשמים‪ ...‬ודעו אחינו כי עד עתה ירושלים שממה‬ ‫העתיקום והפיצום‪ .‬נראה שבייחוד אימצו לעצמם את ספר‬
‫היא‪ ...‬ונכספת לבניה הפזורים‪ ...‬ויבואו אחד מעיר ושנים‬ ‫ברית דמשק וזו כנראה הדרך ‪ -‬מידי הקראים ‪ -‬שבה הגיע‬
‫ממשפחה‪ ,‬זקנים ובחורים‪ ...‬ואתם מתרפים ועל משכבכם‬
‫ישנים‪ ...‬והיא צועקת בעד בנים״‪ .‬ובאיגרת אחרת הוא טוען‬ ‫חיבור זה אשר נמצא במדבר יהודה אל גניזת קהיר‪.‬‬
‫בשבחה של התעמולה הקראית לעליה‪ ,‬יבורכו האישים‬ ‫מכאן הסבר אפשרי להימצאם של רעיונות ומושגים‬
‫הקראים ״אשר בתוכחותם הטובה ובספריהם אל אחיהם‬ ‫מספרות הכת של מדבר יהודה אצל דניאל אלקומסי ומחב­‬
‫נקבצו על ירושלים צדיקים וחסידים והעמידו משמרות‬ ‫רים קראים קדומים אחרים‪ .‬הכוונה לביטויים כגון‪ :‬תורה‬
‫להתפלל״‪ .‬והוא משבח את העולים הקראים‪ :‬״עזבו מם‪-‬‬ ‫סתורה וגלויה )אמנם מושגים אלה יכלו לבוא גם מן‬
‫חרתם ושכחו משפחתם ומאסו ארץ מולדתם‪ ...‬פשטו בגדים‬ ‫המוסלמים האסמעילים(‪ ,‬דורש התורה‪ ,‬״שוב אל תורת‬
‫משה״‪ ,‬משכיל‪ ,‬מורה צדק‪ ,‬דרך אמת‪ ,‬עניי הצאן‪ ,‬שני‬
‫נאים ולבשו שקים‪ ,‬נאנחים ונאנקים״‪.‬‬ ‫המשיחים‪ ,‬תמימי דרך‪ .‬מקבילות אלה ונוספות נזכרות‬
‫הקריאה שקרא דניאל אלקומסי והבאים אחריו לעלות‬ ‫בדיוניו של החוקר נ‪ .‬וידר ובייחוד בתחום של היחס‬
‫נשאה פרי‪ ,‬וכך קמה שכונת הקראים בירושלים‪■ ,‬שנבנתה‬ ‫ליריבים‪ :‬סרי הדרך‪ ,‬דורשי חלקות‪ ,‬מסיגי גבול‪ ,‬מתעי‬
‫מחוץ לחומה‪ ,‬כנראה במורד המזרחי של העופל‪ ,‬במקום‬
‫שנהוג גם היום לקרוא לו ״עיר דוד״ וחומת העיר הפרידה‬ ‫ישראל וכר‪.‬‬
‫בין שכונת הרבניים ושכונת הקראים‪ .‬על‪-‬פי המסורת‬
‫שבידי הקראים עצמם התחילה עלייתם באמצע המאה‬ ‫הקראים מטיפים לעליה‬

‫התשיעית בקירוב‪.‬‬ ‫איננו מוצאים בתקופה •זו מקורות ספרותיים או מכתבים‬
‫רבניים ‪ -‬משמע של כלל היהודים ‪ -‬הקוראים לעליה‪ .‬אין‬
‫השושנים‪ ,‬אבלי ציון‬ ‫קוראים ליהודי התפוצות לעלות ולהשתקע באותה תקופה‬
‫בארץ‪ .‬יתר‪-‬על״כן‪ ,‬מתייחסים בשוויון־נפש אפילו לירידה‬
‫הם קראו לעצמם ״השושנים״‪ ,‬״אבלי ציון״‪ .‬השושנים ‪-‬‬ ‫מהארץ‪ .‬הגישה היהודית הבסיסית שהיתה רווחת באותה‬
‫על‪-‬פי ״למנצח על שושנים״ שבספר תהילים‪ .‬המונח ״אבלי‬ ‫תקופה‪ ,‬היא ההסתייגות ממחשבות ולא״כל‪-‬שכן ממעשים‬
‫ציון״ מקורו מקראי‪ ,‬ישעיהו פרק ס״א‪ ,‬ג‪ :‬״לשום לאבלי‬ ‫שיתפרשו כאילו הם באים להקדים את אשר צריך להתרחש‬
‫ציון פאר״‪ .‬כבר דניאל אלקומסי משתמש בו בדברו על‬
‫הקראים ובמאה העשירית כותב הקראי סהל בן‪-‬מצליח‪ :‬״עד‬ ‫לעתיד לבוא‪ ,‬בימות המשיח‪.‬‬
‫אנה אתם מתרפים‪ ...‬ואחיכם האבלים לילה ויומם לא‬ ‫אמנם אם גם לא היתה הטפה לעליה ‪ -‬עליה בכל זאת‬
‫יחשו״‪ .‬בדברי סהל בן‪-‬מצליח אנחנו מוצאים גם עדות‬ ‫היתה‪ ,‬ומחולליה היו הרגשות העזים של אהבת ציון שבלב‬
‫אותנטית של בן הזמן על התקבצות הקראים ״האבלים״‬ ‫כל יהודי וגם סיבות שהזמן גרמן‪ .‬באותו זמן עלו יהודים‬
‫מארצות שונות אל השכונה הקראית בירושלים‪ :‬״ודעו‬ ‫מבבל‪ ,‬מהמגרב ‪ -‬צפון אפריקה‪ ,‬מספרד וממצרים‪ .‬אולם‬
‫כאמור‪ ,‬הטפה ותעמולה לעליה ‪ -‬לא נפוצה אז‪ ,‬שכן‬
‫משיחיות ודחיקת הקץ היו נחלתן של כיתות פורשות‬

‫ובעיקר הקראים‪.‬‬
‫הקראים‪ ,‬להבדיל מבית־ישראל ברובו‪ ,‬הרבני‪ ,‬ניהלו‬
‫בראשית הופעתם תעמולה נמרצת למען העליה לארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬הפסוקים שבספר ישעיהו)פרק ס״ב‪ ,‬פסוקים ו״ז(‬