Page 8 - etmol 58

‫סטאנלי‬
‫יוצא לחפש‬
‫אח‬
‫ליווינגסטון‬

‫סטאנלי מחפש את לווינגסטון באפריקה‬ ‫מאת אברהם אבא ראקובסקי‪ ,‬סופר ״הצפירה׳׳‬

‫בעננעט בקור רוח ובשחוק קל ‪-‬‬ ‫דייו ד ד ליווינגססון‪ ,‬שנולד בסקוטלנד‪,‬‬ ‫בשנת ‪ ,1869‬בששה עשר יום‬
‫שאל מה אתן לך!‬ ‫לירח אוקטובר בבוקר השכם‪ ,‬עוד‬
‫היה אחד מגדולי הנוסעים והחוקרים של‬ ‫כל בני העיר העליזה פאריז‪ ,‬שכבו‬
‫‪ -‬ידעת כי הנוסעים בורטאן וס‪-‬‬ ‫הוזים איש בחדר משכיתו‪ ,‬והנה‬
‫פעק הוציאו מן ‪ 3‬עד ‪ 5‬אלפים ליטרא‬ ‫אפריקה במאה הקודמת‪ .‬הוא גילה בין‬ ‫בבית־המלון הגדול ״גרנד הוטל״‪,‬‬
‫שטערלינג על המסע הזאת‪ ,‬אולם‬ ‫במקום אשר איוה למושב לו המוציא‬
‫אני אחשבה כי אך כאלפיים‪-‬וחמש‬ ‫השאר את מפלי ויקטוריה והיה האירופי‬ ‫לאור את מכתב״העתי הנודע למשגב‬
‫בכל ארצות״הברית ‪ -‬״ניו־יורק‬
‫מאות לי״ש יימצא לי‪.‬‬ ‫הראשון אשר חצה את אפריקה ממערב‬ ‫הערלד״‪ ,‬האדון יאמעס גארדאן‬
‫בעננעט‪ ,‬נשמע קול דופק על כפות‬
‫אלף שטרלינג כמקדמה‬ ‫למזרח‪ .‬בשנת ‪ 1866‬יצא לחפש אחרי מקד‬ ‫המנעול‪ .‬האיש השוכן בבית״המלון‬
‫נעור משנתו ויקרא ״יבוא״ ואחרי‬
‫‪ -‬הלא מצער היא‪ - ,‬ענה בעננעט‪,‬‬ ‫רות הנילוס‪ .‬כמה שנים סייר באיזור ולא‬ ‫רגעים נראה על סף הבית איש אל­‬
‫הא לך בזה אלף ליש״ט וראית רא‪-‬‬
‫עזית לך; אם תמצא את ליווינגסטון‬ ‫נשמעו ממנו כל ידיעות ונדמה היה כי הוא‬ ‫מוני‪.‬‬
‫ברעה ועוני אל תחשוך נפשו ואל‬ ‫‪ -‬מי אתה אדוני ומה חפצך בבי­‬
‫תחסר מטובה‪ ,‬וכאשר יתום מכיסך‬ ‫בסכנה‪ .‬הנרי סטנלי‪ ,‬עתונאי של העתון‬
‫הסך הזה אוסיף לך כהנה וכהנה עד‬ ‫תי? ‪ -‬קרא אדוני הבית בחן שפתיו‪.‬‬
‫אשר ימצא לך ולכל הכבודה אשר‬ ‫״גידיורק הרלד״‪ ,‬נשלח על־ידי עורכו‬ ‫‪ -‬סטאנלי אנוכי‪ ,‬אחד מסופריו‪,‬‬
‫ברגליך; אך אתה אל תעמוד והכינה‬ ‫ולקול הקריאה אשר קראתני אחר‬
‫לדרך פעמיך‪ ,‬ואם לא תשוב ריקם‬ ‫לחפש אחריו‪ .‬ב־‪ 876‬ו מצאו‪ .‬עתון ״הצפי­‬ ‫כבוד ממאדריד לבוא להתראות פניך‬
‫באתי הנה להקשיב לקול פקודותיו‪,‬‬
‫תבוא על שכרך‪.‬‬ ‫רה״ סיפר ב‪,1876-‬כיצד יצא סטאנלי לדרך‪:‬‬
‫כך יצא הסופר המודיע חדשות‬ ‫ענה האיש האלמוני בענוות חן‪.‬‬
‫למכתב העתי ללכת בארצות רחוקות‬ ‫נפלה עליו‪ ,‬והמוות אשר רבים הם‬
‫ולעבור אורחות לבקש את המורם‬ ‫מלאכיו הרעים‪ ,‬ידענו עתה‪ ,‬וכן יכול‬ ‫רועה בארץ תלאובות‬
‫מעם אשר עקבותיו לא נודעו ואשר‬
‫גם אנגליא ארץ מכורתו התעתדה‬ ‫להיות כי חי עודנו כאז כן עתה‪.‬‬ ‫‪ -‬האח! מה שמח לבי לראות את‬
‫לשלוח ציריה לחפשו בכל גוי וממל­‬ ‫‪ -‬אולם אני לא כן אדמה ואחשבה‬ ‫ידידי בביתי אשר בעינים כלות‬
‫כה‪ .‬וחפץ שולחו אשר הוזיל זהב‬ ‫למשפט כי חי חי הוא‪ ,‬ועל נקלה‬ ‫חיכיתי לקראת בואו‪ ,‬ועתה שבה נא‬
‫מכיסו למען להחיש ולמצוא את‬ ‫נוכל למצוא עקביו בארץ נדודו‪,‬‬ ‫ידידי לימיני‪ ,‬הסכת ושמע כי דבר‬
‫ליווינגסטון בטרם תצא מחשבת‬ ‫אשר על כן קראתי בשמך לשלחך‬ ‫גדול לי אליך הפעם‪ .‬הגידה נא לי‬
‫הממשלה האנגלית ‪ -‬גם חפצו זה‬ ‫להתחקות על שורשי רגליו באשר‬ ‫ידידי ‪ -‬הוסיף אחרי רגעים ‪ -‬על‬
‫בידו הצליח‪ ,‬כי הסופר הזה סטאנלי‪,‬‬ ‫דעתך איפוא הוא עתה ליווינגסטון‬
‫הוא ידע למצוא דרך נשכחה מני רגל‬ ‫הוא שם‪.‬‬
‫בארץ ציה וצלמוות אפריקא‪ ,‬ולמ­‬ ‫‪ -‬אבל הלא בנבכי ארץ אפריקא‬ ‫הנוסע?‬
‫צוא שמה את האדון אשר הוא ביקש‪.‬‬ ‫‪ -‬לא אכחד ממך אדוני‪ ,‬כי לא‬
‫ובעת אשר האורחה אשר שולחה‬ ‫נעו מעגלותיו ומי‪,‬ידע דרכו?‬ ‫ידעתי גם אני אנה פנה ואיפה הוא‬
‫מטעם ממשלת בריטניא הכינה לדרך‬ ‫‪ -‬אשר אי לזאת בחרתי בך ידידי‪,‬‬
‫פעמיה לצאת מצאנציבארא אל‬ ‫כי עשוי לבלי חת תשים לדרך פע­‬ ‫רועה בארץ תלאובות אפריקא‪.‬‬
‫אפריקא פנימה‪ ,‬בעת ההיא שב‬ ‫מיך לחפשנו במטמונים ולהניע ככב­‬ ‫‪ -‬אולם הגם ליבך הולך להאמין‪,‬‬
‫סטאנלי ויביא בשורות טובות‬ ‫רה כל גוי וממלכה‪ ,‬אשר דרכו שם‬ ‫כי נגזר מארץ החיים בעמק צלמוות‬
‫מליווינגסטון ובשחוק יורד חדרי‬ ‫כפות רגליו ולהשיב שולחך דבר‬
‫בטן קרא אז האדון בעננעט האמרי­‬ ‫הזה?‬
‫קני לממשלת אנגליא‪ :‬אל יתהלל‬ ‫ושמועה טובה מארץ מרחק‪.‬‬ ‫‪ -‬הלא תדע אדוני‪ ,‬כי לא בסוד ה׳‬
‫תעה לבבי‪ ,‬יספר סטאנלי‪ ,‬לא‬ ‫ולא במשפט האורים תאחז ידי אשר‬
‫חוגר כמפתח!‬ ‫האמנתי למשמע אוזני אשר ישלחני‬ ‫אדע לענות האותיות לאחור‪ .‬הן‬
‫לארץ גזירה לבקש שם אובד דרך‪,‬‬ ‫ליווינגסטון אדם ולא אל‪ ,‬בשר ולא‬
‫אשר כבר במתים נחשב זה רבות‬ ‫רוח‪ ,‬ויוכל להיות כי פקודת כל אדם‬
‫בשנים‪ ,‬לבקשנו עד אשר אמצאנו‪,‬‬
‫אולי אשר תהי אחריתי כמוהו‪ ,‬אשר‬
‫על כן העירותי בצדק‪ :‬אולם ההשי‪-‬‬
‫בות אדוני אל לבבך וידעת היום עד‬
‫כמה תכבד העבודה הזאת‪ ,‬וכמה כסף‬

‫יהיה דרוש לחפצה?‬
‫‪ -‬וכמה תאמר נפשך? שאל‬