Page 2 - etmol 58
P. 2
העורך :שלמה שבא
מועצת המערכת :פרופ׳ שלמה סימונסון ,ד״ר שלמה שביט,
ד״ר שלמה נצר ,פרופ׳ יוסף גורני
המעצב :אדר דריאן
מינהלה :יוסף אלקוני
המערכת :עת־מול ,בנין ויקטור ואדראה קרטר ,אוניברסיטת תל־אביב
הפצה ומנויים :ת.ד - 23078 .תל־אביב ,61230טלפון ו23656־03
סדר לוחות והדפסה :דפוס חדקל בע״מ -תל־אביב
מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד התיווך והתרבות ^ עעתתווון לתתווללדות אאררץע יי ששראל ורעעםם י ששראלל
התוכן ״יש נסיה לצייר תמונה ודודה״
בשער הגליון מופיע ציור של א.מ .ליליין :״סביל״ -רהט בימים אלה יצא לאור מחדש ״ספר בחינת הדת״ מאת ד אליה דלמדיגו,
בעריכתו של יעקב יהושע רוס ,בהוצאת בית־הספר למדעי היהדות
להשקיית עוברי־אורח ובעלי־חיים -העומד מחוץ ליפו בדרך באוניברסיטת תל־אביב)ראה המאמר בעמוד .(7ספר זה שנכתב בשנת ,1490
בעיר קגאדיא שבכרתים ,נדפס 140שגה אחר־כך,
לירושלים .רהט זה נבנה על־ידי מושל יפו מחמוד אבו־נבוט בשנת ,1629בעיר באזל ופעם שניה הופיע בדפוס
בוינה בשנת .1833הספר יצא להגן על היהדות
לפני כ־ 170שנה והוא עומד עד השכלתנית ,כפי שמייצגה הרמב״ם ,והוא לחם נגד
התפשטות הקבלה ובראש ובראשונה נגד ״הקבלה
היום; ציור־תחריט זה נעשה בשנת הנוצרית״ שהתפשטה בסוף המאה ה־ 15בין מלומ
דים נוצרים באיטליה .לספר זה היו בזמנו מתנגדים
,1906בזמן ביקורו של ליליין בחוגים יהודים שונים .על כך כתב מהדיר המהדורה
החדשה -יעקב יהושע רוס דברי הקדמה הראויים
בארץ ,אז צייר גם את דמויות
להעתקה:
תושבי ירושלים )עמודים ,(13-12 ״להחלטה להוציא אח המהדורה נתלוו אצלי היסו
סים והתלבטות בשאלה האם אמנם נכון להוציא עוד הפעם לרשות הרבים
שהופיעו אחר־כך בתחריטים • ספר שהיה מוצנע ,לפחות באופן חלקי ,במשך דורות רבים .מעולם לא
פיקפקתי בחובה להעמיד דברים על דיוקם בפגי מביני דבר .אך עד שלא
את החוברת פותח מאמרו של התגבשה אצלי הדעה שכיום נידון לכשלון כל נסיון להסתיר בפגי האדם
הפשוט דברים שעלולים לסבכו בספקות מיותרים עדיין לא הייתי משוכנע
פרופ׳ משה גיל ,המספר על עליית בחשיבות הבאת הספר לא רק בפגי אנשי קהיליית המלומדים והחוקרים
הקראים לארץ־ישראל במאות ה בתולדות המחשבה היהודית ,אלא גם בפגי הציבור הרחב.
א.מ .ליליין סו ו ,1ומעלה את השערת החוק ״מצבם של התוהים הרבים בדורנו ,המחפשים את שורשיהם במסורת היהו
רים שלידי הקראים נפלו אז כתבי דית ,הוא אשר הכריע אצלי את הכף .יש גטיה אצל אגשים המנסים לקרב
תוהים אלה ,לצייר תמונה ורודה מדי ותמימה מדי של היהדות ושל הגותה.
כת יהודה • ד״ר יעקב יהושע רוס מספר בעמודים 7-6על דבר זה מסכן את המשכילים שביניהם אשר יגלו מהר מאוד שהמקורות אינם
מורה ומחבר יהודי מהאי כרתים שפעל באיטליה בתקופת מאשרים תמונה מסולפת כזאת...
״כל שכן שאין מקום להתמיד במדיניות הצנזורה הפנימית הנהוגה עדייד
הרנסנס ולחם למען יהדות שכלתנית בנוסח הרמב״ם )ראה גם בחוגים מסויימים ,המנסה ,בדרך כלל לשווא ,להסתיר אף מהתלמיד העשוי
להבין והמחפש בכנות את האמת ,את המקורות הסוטים במידה זו או אחרת
רשימה בעמוד זה( • לפני 108שנים סיפר העתון ״הצפירה״ ממה שהפך במרוצת הזמן להיות הדעה המקובלת .מגמה זו מגמדת את
היהדות ומעידה על קטנותם של אותם המנהיגים הגדולים בעיניהם אשר
שיצא לאור בורשה ,על מסע העתונאי סטאנלי באפריקה כדי
נותנים יד לסילוף דמותם של הראשונים״.
למצוא את הנוסע ליווינגסטון שנעלם שם תקופה ארוכה -
ראו מה קרה מאז ללשון העברית )עמוד • (8שמחה בלאס
הוא האיש שעשה למען פיתוח מקורות המים יותר מכל אדם
בארץ -על האיש המיוחד במינו ועל המצאותיו האחרות
)ביניהן הטפטפת( ותוכניותיו -כותב ד״ר מרדכי נאור בעמוד
• 9ההשכלה ומלחמותיה הגיעו גם לתימן וגם שם התעוררה
מחלוקת חמורה בין היהודים על נושא זה ,אם-כי בצורה
אחרת מאשר באירופה -פרופ׳ יהודה ניני כותב על ה״דרד-
עים״ ו״העקשים״ בתימן • בעמודים 16-14מספר ד״ר דן
גלעדי על שלושה תאריכי יסוד בתולדותיה של כפר-סבא •
יונה ברודקין נולד בראשית המאה ביפו והוא מספר )בעמודים
(20-19על החיים בעיר הנמל בימי ילדותו • שושנה הלוי,
חוקרת ארץ־ישראל ,ספריה ,דפוסיה ועתונותה ,מספרת בעמו
דים 23-21על המדפיס הראשון של הארץ בזמן החדש -
ישראל ב״ק ,על דפוסו ,הספרים שהוציא לאור ,מלחמותיו
ועל עתונו -״חבצלת״ • ובעמוד האחרון -״לוח מודעות״
על מודעות מחצית המאה
״עתמול" -שי לידידיך ולבני משפחתך
שלח שיק ע״ס 3500שקל למערכת עתמול
)ת.ד - 23078 .תל־אביב(61230 ,
לגליונות תצורף ברכה עם פרטי השולח
