Page 15 - etmol 58
P. 15
של חיים חבשוש .מסעו הארוך ,המפרך
והמסוכן בצפון תימן ובמזרחה עם הלוי
והשיחות המחכימות בין השניים ,קבעו
את דרכו .דומה כי חבשוש חזר מהמסע
משוכנע בצידקתו של יוסף הלוי ,וכבר
לא היה בין המפקפקים.
לאחר שסיים יוסף הלוי את שליחותו
בתימן נותקו קשריו עם מארחיו ,שלא
שמעו ממנו דבר אף שתלו בו תקוות
רבות .אבל זרעי הספק שזרע יוסף הלוי
בלב החבורה ,גרמו למפנה בחיי הרוח
שלהם .ספרים שהגיעו מבחוץ וספרים
של יוצרים קדמונים בתימן ,שימשו
להם לעיון והעמקה ולביסוס ספקותיהם.
מפגשים עם שד״רים מארץ-ישראל
הרחיבו את דעתם ובייחוד הפגישות עם
אדוארד גלאזר ,נוסע וחוקר יהודי יליד
בוהמיה ,שסייר ארבע פעמים בתימן.
אבל עברו 45שנה מביקורו של הלוי,
עד אשר הניבה הפגישה עמו ,ביטוי
גלוי :פילוג ומחלוקת בין אנשי הקבלה
והזוהר ובין ״מתנגדיהם״.
הרחבת הדעת
קרוב להניח ,כי לאחר שעזב הלוי את כבוד .והנה לילה אחד לקחוהו השלושה מכתב של הרב קאפח
תימן ,החלו בני החבורה לבדוק וללמוד לאחר חצות לילה לביקור בבתי-הכנסת
מחדש את כל הקשור בתורת הסוד כדי להראות לו את היחס העמוק ללימוד תימן הביאה לכך שלכל איש הונח על
והגיעו למסקנות קיצוניות השוללות התורה של יהודי צנעא .הם עברו פי דרכו ובלבד שלא יפרוש מן הציבור
מכל וכל את הקבלה ומשנתה .נראה כי מבית-כנסת לבית כנסת ובכל מקום ויחלל שם שמיים .ואכן נראה ,כי היו
התהליך היה ממושך ביותר ,שכן יוסף ישבו מבוגרים וצעירים ולמדו .יחיא קיימים בתימן כאלה אשר נקראו ״בעלי
הלוי עזב את תימן בשנת 1870ואילו קפאה סיפר על אותו מסע וכתב על הפשט״ וכאלה אשר נקראו ״ההולכים
התפרצותה של המחלוקת במלוא עוזה תגובתו של הלוי ..." :ויהי כראותו אחרי ספרי הקבלה״ ,אשר נחלקו ,אם
החלה בשנת ,1913אף שפיכתה במסת אותם גורסים בספר הזהר בקול רנה יש להחמיר כמנהג המקובלים ,או לנהוג
וזמרה ויספוק על ירך ויאמר ברוך דיין במנהג אבות אשר החזיקו בו שנים
רים זמן רב לפני-כן. רבות לפני שנפוצה הקבלה במחוזות
הרב קפאה וחבריו האמינו באמונת- האמת ,עזבו דברי אלקים חיים ועוסקים תימן .אבל הדברים לא הגיעו לידי
תום כי הרחבת הדעת ,לימוד לשונות, בספרים אלה .אנו כשמעינו את דבריו
לימוד מקצועות עיוניים חדשים ,שאינם נרתענו לאחורינו ונשתוממנו על זה התנגשות.
בחזקת לימודי קודש ,חיוניים הם לחיזו
קה הרוחני של יהדות תימן .הרב יחיא ונתביישנו .הוסיף לומר ,איך לא ידעו שלושה חברים צמאים לדעת
קפאה לא ביקש להיות מתקן ,בנוסח ולא יבינו מה הם לומדים ,והמשיך בדב
המתקנים שבין יהודי אירופה .כל שבי בביקורו של יוסף הלוי בעיר צנעא
קש היה להחזיר עטרה ליושנה כפי רי זלזול בחכמת הקבלה״. נלוו אליו שלושה תלמידי חכמים צעי
שהוא ותלמידיו ראו עטרה זו .רצונו רים שצמאונם לדעת היה בולט בקהילה
היה כי היהדות תעמוד על אדני השכל התפרצותו הפתאומית ודבריו הקשים זו .החשוב שביניהם היה יחיא קפאה,
של יוסף הלוי הדהימו את השלישיה. תלמודאי מובהק ,רחב-דעת ומעמיק
וההגיון ,כמשנתו של הרמב״ם. שהרי הלוי לא היה ״יהודי סתם״, בכל מקצועות היהדות המסורתית;
אחד מתלמידיו של הרב יחיא קפאה, בעיניהם היה ״חכם״ ולדבריו ולעמדתו בשלישיה זו היו גם חיים חבשוש ,בעל
חיים שרעבי ,סיפר ,כי תחילה הגביל משקל רב ,ונוסף ללימודים כלליים היה נפש תוססת ,סקרנות מדעית ואומץ
עצמו יחיא קפאה לחוג תלמידיו וחבריו אישי נדיר ,שהיה מלווהו של הלוי
אך לאט לאט גילה דעתו ברבים .עבר גם בקיא במקרא ובתורה שבעל-פה. במסע ההרפתקאות בתימן ,וסעיד ערו-
זמן רב עד אשר נחשפו הספקות הפנימ אין להניח ,כי יחיא קפאה וסעיד סי ,שמשום התעניינותו באסטרונומיה
יים החריפים; היה זה בחג ראש-השנה, ערוסי קיבלו את דבריו של יוסף הלוי נקרא ״תוכן התימנים״ .שלושה אלה
כאשר יצא ר׳ יחיא קפאה מבית-הכנסת, כפסק שאין עליו עוררין .אולם הלוי ליוו את הלוי בעיר במסירות וביראת
יחד עם קהל מלווים ,והביע בגלוי
״דברי ביקורת כנגד נוסח הבקשה זרע את הספק ודבריו נתנו מקום להיר-
והכוונות שרגילים לומר לפני התקיעה, הור אצל השניים .שונה היתה עמדתו
וטען שזהו יתיר״ .דברי ביקורתו סבבו
סביב הבקשה המייחסת כוונות מיסטיות
לתקיעת שופר ,כוונות שהעמיסה עליה
הקבלה .הערתו וביקורתו של ר׳ יחיא
קפאה גרמו לתגובה חריפה אצל אחד
ממלוויו ,חברו למקצוע הצורפות )רבי
15