Page 18 - etmol 58
P. 18
באחת הרפתות .כן נפתח מטבח להזנת אחד הפועלים תיאר את היישוב בשנת היה להתגבר על קושי מעין זה בעזרת
מחוסרי האמצעים .אנשי כפר-סבא עשו : 1914 שוחד לאנשי המימשל התורכי )חליפה
כמיטב יכולתם כדי לעזור למגורשים מפוארת לראש נפת טול״כרם ,בקבוקי
והלינו כמה משפחות בבתיהם .במיוחד ״כפר-סבא היה ישוב קטן חבוי בתוך עראק וכמה מטבעות זהב( .ליתר ביט
יש לציין את הרוקח צבי סלור ,שעשה בקעה מוקפת גבעות נטועות שקדים חון ,לא מיהרו לטייח את הקירות
לילות כימים בטיפול בחולים ,וכן את וחורשת אקליפטוסים יפה סוגרת על החיצוניים כדי שאפשר יהיה לטעון ,כי
יוסף פריבר ,מראשוני המתנחלים, הרחוב היחידי מדרום .ירוקה בקיץ מדובר בהקמת רפתות .בשנת 1913
שחלה בטיפוס כאשר סייע בטיפול בחו ואפרורית בחורף ,כצבע עצי השקדים שלמה המלאכה ו 12-המשפחות הרא
אחרי השלכת .באביב היתה מתעטפת שונות נכנסו לבתיהן .כפר-סבא הפכה
לים ,ומת. בצעיף לבן וצח כשלג של פריחת השק למושבה של ממש עשרים שנה אחרי
בסוף 1917כבשו האנגלים את יפו דים .נעים היה להשקיף מראש גבעה על שנקנתה אדמתה .תוך שנה נולדו
ותל-אביב ,אך כפר-סבא נשארה עוד הסביבה הנהדרת ,להזין את העיניים
שנה בקו החזית .בתקופה זו שימשה במראה הנפלא ולנשום את האוויר הר התינוקות הראשונים ונפתח גן-ילדים.
כמטה לצבא התורכי שקציניו השתקעו ווי תערובת ניחוח של פרחי שקדים,
בבתים והחרימו כל מה שניתן היה אקליפטוסים ופרחי-בר ,השטוחים מעשה באמבטיה
להחרים .הבאר היחידה שימשה את
צרכי הצבא ובני הכפר יכלו לשאוב מים לפניך כמרבד רב-קסמים״. על הווי החיים במקום והמחסור
לצרכיהם רק כמה שעות בלילה .את במים ,מלמד תיאור מפי אחד המתייש
בית-החולים ששימש את המגורשים במלחמת-העולם הראשונה
בים על האמבטיה הראשונה:
החרימו לרשות פצועי החזית. בשנתיים הראשונות למלחמת-העולם ״אמבטיה הובאה במיוחד מיפו ושימ
במשך חודשים רצופים הופגזה הראשונה היה גורלם של אנשי כפר- שה למטרות רבות .רחצנו בה כולנו,
המושבה על-ידי תותחי הצבא הבריטי סבא כגורל כל יהודי הארץ והם היו אחר-כך שימשו מי הרחצה לכביסה .גם
שמוקמו מדרום לירקון .הבתים נהרסו נתונים לגזירות רבות ,מדי פעם הוחרם מי הכביסה לא נשפכו ,חלילה ,אלא
והתושבים שהו הרבה שעות בשוחות רכושם והם נאלצו לעבוד בשביל הצבא שימשו לשטיפת הרצפות ,ובשארית
שחפרו בחצרותיהם .הם לא רצו לעזוב התורכי .כמו לכל החקלאים בארץ המים הושקו כמה שיחים ליד הבית.
את המקום ,כי קיוו שהצבא הבריטי נגרמו למטעיהם נזקים חמורים מהארבה בימות החורף הועמדה האמבטיה בחוץ,
יכבוש את המקום בקרוב .בקושי השיגו שפשט בארץ בשנת .1915במחצית תחת המרזב הבא מן הגג ,ולתוכה
מזון מערביי הסביבה. השניה של המלחמה גברו יסוריהם. נאספו מי הגשמים״.
כשנכחו לדעת ,כי המלחמה נמשכת בפסח של שנת 1917גורשו יהודי יפו בעייתו של היישוב היתה התלות
ללא הכרעה ולא נותר להם כבר מה ותל-אביב על-ידי התורכים .חלק בוועד שרוב חבריו המשיכו לגור
לאבד ,אספו תושבי המקום את מטלטלי מהמגורשים עברו לפתח-תקוה וכפר- בפתח-תקוה .כל החלטה )כמו קניית
הם ,העמיסום על עגלות ועברו לחדרה. סבא והתגוררו שם בתנאי מחנה .מאות פעמון לאזעקה או כיבוד לאורחים ער
כאשר פרצו סוף-סוף הבריטים את קו מהם גרו בסוכות שעשו מעצי אקליפ בים על-ידי השומר( היתה טעונה אישור
החזית בסוף שנת 1918והצבא התורכי טוס בחורשה שבדרום המושבה )שרי הוועד ,והדבר היקשה יעל ניהול תקין
נסוג ,היתה כפר-סבא עיי חורבות .ער דיה קיימים עד היום( .בשל הצפיפות של המושבה וגרם למרירות רבה בין
ביי הסביבה השלימו את ההרס על-ידי הגדולה ,העדר תנאים היגייניים ,מחסור
בתרופות ובמזון -פרצו מגיפות קשות המתיישבים.
ביזה של כל קורת עץ שנותרה. בין הפליטים והרבה מהם נספו .הקשה פועלים בודדים שעבדו בכפר-סבא
במגיפות היתה טיפוס הבהרות, מימיה הראשונים זכו להיות בין
בנייה ,הרס ובנייה-מחדש שקרבנותיה מילאו את בית-הקברות המתנחלים .אך רוב העובדים במקום
התחלפו לעתים קרובות .אלו ישנו ב
בשנת 1919פנה ועד תושבי כפר- המקומי. חורשת האקליפטוסים או על ערימות
סבא לראשי ״ועד הצירים״ שבאו לארץ ״ועד ההגירה״ שקם כדי לטפל השקדים שבחצרות האכרים ,ובחודשי
כבאי-כוח יהודי העולם ,וביקש כי כמגורשים ,הקים בית-חולים ארעי החורף ישנו במטבח הפועלים שבמקום.
״כעת עם התחלת גאולתנו ,כשהולכים
לבנות מקומות חדשים וישובים חדשים, הבניין הראשון -חאן לאדם ולבהמה
לא תתנו למושבה היחידה שנחרבה
במלחמה להישאר בחורבנה ...אנו
מצרפים תכנית בשביל סידור מושב-
תנו״.
אחרי דחיות רבות סודרה הלוואה
למתיישבים שהחלו בבניין בתים ,בנטי
עת מטעים ובזריעת השדות .המושבה
התעוררה לחיים ,ובעוד מלאכת הבנייה
בעיצומה ,פרצו מאורעות מאי .1921
ערביי הכפרים הסמוכים פרצו בהמוני
הם למושבה ותושביה מילטו עצמם
לפתח-תקוה .שוב נהרסו הבתים שזה
מקרוב נבנו .שוב צריך היה להתחיל
הכל מחדש .כך קרה שבשנת ,1922
שלושים שנה לאחר קניית האדמה,
החלו לבנות את כפר-סבא בשלישית.
לעיון נוסף :כפר סבא ,מאת שלמה
אנגל ,בהוצאת עיריית כפר־סבא.