Page 22 - etmol 58

P. 22

‫בטבת תרכ״ד )‪ .(1864‬מן ה״חבצלת״‬ ‫הספר העברי הראשון שנדפס בירושלים‬ ‫שיה בארץ‪ ,‬מכבש דפוס משובח ומ‬
‫יצאו כנראה שישה גליונות‪ ,‬ואז הגיעה‬ ‫כונה ליציקת אותיות שמחירם היה ‪105‬‬
‫פקודה מקושטא להפסיק את הדפסת‬ ‫הכהן‪ ,‬מהשתלמות בעבודת הדפוס‬ ‫לירות שטרלינג‪ .‬מעתה ציין ב״ק בספ‬
‫״הלבנון״‪ ,‬ולסגור את בית‪-‬הדפוס‪ .‬אל‬ ‫בקניגסברג שבגרמניה‪ .‬בשובם הביאו‬ ‫ריו‪ ,‬כי הם נדפסו על ״מכבש הדפוס‬
‫מוני הודיע לשלטונות התורכיים ב‪-‬‬ ‫אתם דפוס אבן‪ ,‬מתוך הנחה שההבטחות‬ ‫משאת משה ויהודה על‪-‬ידי המדפיס‬
‫קושטא‪ ,‬כי ״הלבנון״ מדפים ״דברים‬ ‫שניתנו לב״ק עם פתיחת הדפוס בירוש‬
‫בלתי מהוגנים״‪ .‬בהזדמנות זו סגרו‬ ‫לים כי לא יותר לדפוס אחר לפעול‬ ‫ישראל ב״ק״‪.‬‬
‫השלטונות המקומיים בירושלים ‪ -‬אם‬ ‫בעיר ‪ -‬אינן חלות על דפוס מסוג זה‪.‬‬ ‫בעבודת הדפוס היו הפסקות ארוכות‬
‫בשוגג אם בזדון ‪ -‬גם את בית‪-‬הדפוס‬ ‫עבודתם הראשונה היתה ״שושנתא״ ‪-‬‬ ‫שבהן כמעט שבת הדפוס‪ .‬בשנים ‪- 1840‬‬
‫של ב״ק והפסיקו את הופעת עתונו‪.‬‬ ‫ליתוגרפיה צבעונית של המקומות‬ ‫‪ ,1861‬עת היה ב״ק מדפיס יחיד בעיר‪,‬‬
‫בחודש ניסן תרכ״ד הודיע יוסף ריבלין‬ ‫הקדושים בירושלים‪ ,‬עשויה בצורת‬ ‫הדפיס בשבע השנים הראשונות ‪ 46‬ספ‬
‫מירושלים בכתבה ב״המגיד״ כי ״מכתב‬ ‫שושנה פרושה‪ ,‬שלא שרד ממנה שום‬ ‫רים‪ ,‬בשנת ‪ 4 - 1849‬ספרים‪ ,‬בתחילת‬
‫העת ׳הלבנון׳ באדיר נפל‪ ...‬וגם מכתב‬ ‫‪ - 1850‬חוברת אחת‪ ,‬בשנת ‪- 1853‬‬
‫העת ׳החבצלת׳‪ ..‬כי נשבתו מטעם‬ ‫עותק‪.‬‬ ‫ספר אחד‪ ,‬בשנה שלאחריה ‪ -‬שתי חוב‬
‫הממשלה״‪ .‬חלק מהחוקרים שעסקו בב‬ ‫ב״ק לא הגיב ואז צעד סולומון צעד‬ ‫רות‪ ,‬בשנת ‪ - 1855‬שתי חוברות ושנה‬
‫עיה זו קובעים ששני בתי‪-‬הדפוס נסגרו‬ ‫נוסף ובניסן תרכ״ב פירסם בדפוסו‬ ‫אחר‪-‬כך ‪ -‬חוברת אחת‪ .‬במשך שלוש‬
‫לאחר שבעלי בתי‪-‬הדפוס‪ ,‬שהתחרו‬ ‫חוברת והודיע על כוונתו לפתוח גם‬ ‫שנים שבת הדפוס ואז יצאה לאור חוב‬
‫ביניהם בצורה קשה‪ ,‬פנו לשלטונות‪,‬‬ ‫דפוס אותיות‪ .‬הוא התחבר שוב עם‬ ‫רת אחת ודף בודד ובשנת ‪ - 1861‬ספר‬
‫שותפו ללימודים מיכל הכהן ויחד הדפי‬
‫והודיעו שלדפוס השני אין רשיון‪.‬‬ ‫סו ספר‪ .‬ב״ק תבע את השותפים לדין‬ ‫ושתי חוברות‪.‬‬
‫יחיאל ברי״ל נסע לקושטא כדי‬ ‫וטען כי בידיו הסכמות שניתנו לו לפני‬ ‫קורותיו בירושלים במשך עשר‬
‫לנסות לבטל את הגזירה‪ ,‬אלא שלא‬ ‫עשרים שנה וקבעו שרק לו זכות להח‬ ‫השנים הראשונות לישיבתו שם ‪-‬‬
‫עלה בידו לקבל רשיון לדפוס ולכן עבר‬ ‫זיק בבית‪-‬דפוס בארץ‪ .‬השותפים תבעו‬ ‫מעורפלות‪ .‬יודעים אנו‪ ,‬כי בשנת ‪1848‬‬
‫לפאריס‪ ,‬שם חידש את הופעת ״הל‬ ‫שיראה את ההסכמות לפני בית‪-‬הדין‬ ‫ביקר בקושטא‪ ,‬פעל למען יהודי רומניה‬
‫בנון״‪ .‬הגליון הראשון יצא לאור בה׳‬ ‫ואלו לא היו בידי ב״ק‪ .‬בית הדין דחה‬ ‫והציל אדם בשם יעקב יוסף מאירזיסט‪-‬‬
‫טבת תרכ״ה‪ ,‬שנה בדיוק לאחר שנסגר‬ ‫את תביעתו ומעתה נפתח הפתח לבית‪-‬‬ ‫שיב‪ ,‬שחזר מביקור בארץ־ישראל‬
‫ונעצר בתורכיה ״כאחד הפושעים ומור‬
‫העתון בירושלים‪.‬‬ ‫דפוס שני בירושלים‪.‬‬ ‫דים״‪ .‬שנה אחר‪-‬כך פנה לקונסול אוסט‬
‫גם בידי ב״ק לא עלה לפתוח את‬ ‫כדי לממן את ההוצאות הרבות שהיו‬ ‫ריה בביירות בבקשה להשיג מאת‬
‫דפוסו ובתחילת סיון תרכ״ד )‪(1864‬‬ ‫כרוכות בהקמת דפוס‪ ,‬צירפו אליהם‬ ‫ממשלת תורכיה רשיון להקים בירוש‬
‫נסע לקושטא כדי לטפל בעניין‪ .‬הוא‬ ‫סולומון והכהן את יחיאל ברי״ל‪ ,‬שהיה‬ ‫לים בית‪-‬כנסת לעדת החסידים נתיני‬
‫שלח מכתב לשר‪-‬החוץ התורכי וביקש‬ ‫שולח מן הארץ כתבות לעתונים עבריים‬ ‫אוסטריה‪ .‬באותו זמן נסע לגליציה כדי‬
‫רשות לפתוח את הדפוס‪ .‬כשבעה חוד‬ ‫בחוץ‪-‬לארץ וכיוון שחששו שלא תימצא‬ ‫לאסוף כסף בשביל כולל החסידים‬
‫שים לאחר הגשת המכתב לשר‪-‬החוץ‬ ‫להם עבודה ‪ -‬החליטו להוציא לאור‬ ‫בירושלים‪ .‬בשנת ‪ 1863‬היה ב״ק שוב‬
‫הגיע הרשיון לפתיחת בית‪-‬הדפוס ולהו‬ ‫עתון עברי‪ ,‬הוא ״הלבנון״‪ ,‬שהחל‬
‫צאת ה״חבצלת״‪ .‬ב״ק פתח את הדפום‬ ‫לצאת לאור בראש חודש אדר תרכ״ג‬ ‫בירושלים והדפיס שלושה ספרים‪.‬‬
‫מיד‪ ,‬וכבר באותה שנה הדפיס שלושה‪-‬‬ ‫)‪ .(1863‬שבועיים אחר‪-‬כך החל ב״ק‬
‫עשר ספרים‪ .‬את ה״חבצלת״ הוציא‬ ‫להוציא לאור עתון משלו בשם ״חבצ‬ ‫מתחרים מייסדים עתון‬
‫לאור מחדש ביום כ׳ באלול תר״ל‬
‫לת״‪.‬‬ ‫שנה לפני‪-‬כן חזרו לירושלים שני‬
‫)‪.(1870‬‬ ‫שני העתונים התחרו זה בזה ועיינו‬ ‫צעירים‪ ,‬יואל משה סולומון ומיכל‬
‫זה את זה‪ .‬מ״הלבנוך יצאו לאור שנים‪-‬‬
‫קיצור ״חובות הלבבות״‬ ‫עשר גליונות‪ ,‬האחרון בהם ביום ח׳‬ ‫״חיבת ירושלים״ משנת ‪1844‬‬

‫‪22‬‬

17 18 19 20 21 22 23 24 25 26