Page 23 - ETMOL_112

‫בכל זאת טוב שתעשינה בעצמן‪ .‬אם‬
‫יש להן בגדים יפים לא תלבשנה אותם‬
‫להנאתן‪ ,‬בזמן שיעלה הרצון לפניהם‪,‬‬
‫רק בשבתות וימים טובים‪ ,‬ראשי‬
‫חודשים וחתונות לכבוד השם יתברך‬
‫ולשמו‪ .‬ולא תלבש הבת בגדי שבת‬
‫בחול‪ ,‬גם לא בגדי שבת ביום טוב‬
‫וראש חודש‪ ,‬אלא תלבש לכל החג‬
‫הבגדים המיוחדים לו‪ ,‬ובזה תראה‬

‫שהיא בעלת סדר‪.‬‬

‫להשכים בבוקר‬

‫ירגילוה להשכים קום בבוקר ושת״‬ ‫זמן שבתן בבית‪ .‬גם אין להן לברור‬ ‫אח ואחותו ברוסיה‬
‫ציע בעצמה את מיטתה‪ ,‬או שתעמוד‬ ‫מה שהן צריכות לאכול‪ ,‬ולא תזלזלנה‬
‫לפחות על יד מיטתה כשמציעין אותה‪,‬‬ ‫באוכלין שעל השולחן לומר‪ :‬תבשיל‬ ‫לא יניחום לאכול בחפזון ובחטיפה‪.‬‬
‫למען תראה שלא ימצא בה דבר אי'‬ ‫זה מלוח יותר מדי וזה מחוסר מלח‪ ,‬זה‬ ‫זה מגונה מאוד‪ .‬גם אפשר שיזיק לו‪.‬‬
‫נקי‪ .‬ילמדוה שלא תתגאה בפני חברו­‬ ‫מעושן וזה חרוך ושרוף‪ ,‬זה לח יותר‬ ‫האוכל לא יתעכל יפה‪ .‬חובה מוטלת‬
‫תיה ושתדבר עמהן דברי חיבה בפנים‬ ‫מדי וזה יבש יותר מן המידה‪ .‬ואם‬ ‫על ההורים למנוע את הילד מתפנוקים‪,‬‬
‫מסבירות והעשירה והעניה יהיו שוות‬ ‫רוצות הן שהמאכל יהא מבושל יפה‪,‬‬ ‫כי המתפנק מילדותו תאב לזה כל ימיו‬
‫בעיניה‪ .‬ישגיחו שלא תצעק או תדבר‬ ‫הרי רשאיות הן להיכנס למטבח‪,‬‬ ‫ואינו יכול להסתלק מזה גם לעת זקנה‪.‬‬
‫בקול רם ושלא תהיה יצאנית‪ ,‬שקרנית‬ ‫לטעום את התבשיל ולתקנו לפי טעמן‪.‬‬ ‫ואם יש לו לאדם בנות‪ ,‬ירגילו‬
‫תכבדנה את אביהן ואמן וכן את‬ ‫במידות טובות ושתתביישנה מפני‬
‫והולכת רכיל ובעלת קנאה‪.‬‬ ‫הזקנים ותשמשנה אותם בכל הצריך‪.‬‬ ‫הבריות מילדותן‪ .‬ותסתגלנה לכל‬
‫יתנו לה מעט כסף למען תוכל לתת‬ ‫גם אם יש בבית שפחות ומשרתות‪,‬‬ ‫עבודות הבית ותבואנה בהן לעזר‪.‬‬
‫לקופה של צדקה‪ .‬כשבאות נשים‬ ‫בכל עת יהיו בגדיהן נקיים ועליהן‬
‫עניות אל הבית‪ ,‬לא תצעק עליהן ולא‬ ‫להתלבש בנקיות בזמן הסעודה‪ ,‬ובכל‬
‫תכלימן ומרגילים אותה לכל העבודות‪,‬‬
‫כי מי יודע מהו הדבר שיביא לה תוע­‬ ‫ילדים עם הוריהם האמידים באנגליה‬
‫לת ושתצטרך אליו‪ ,‬ואם גם תהיה‬
‫עשירה הרי זה טוב שתוכל ליתן צדקה‬

‫ממעשי ידיה‪.‬‬
‫תופרים לתינוקות בגדים שלמים‬
‫ומלמדים אותם לנהוג בהם זהירות‬
‫ונקיון‪ .‬ואל ילבישום בגדים חדשים‬
‫אלא ישנים מפני שהתינוקות הולכים‬
‫וגדלים ואין בהם תועלת‪ ,‬גם זה עולה‬
‫כסף רב בייחוד אם יש לו לאדם בנים‬
‫רבים‪ .‬גם אם יהיו רגילים במלבושים‬
‫נאים בקטנותם יתאוו להם גם‬
‫לכשיתגדלו‪ ,‬וישתדלו להשיגם בכל‬
‫האמצעים‪ ,‬בין בהיתר‪ ,‬בין באיסור‪,‬‬
‫ורעות רבות יכולות לצמוח מזה‪.‬‬
‫וכשאדם מקשט את בניו בתכשיטי זהב‬
‫וכסף והברכה מצויה בביתו‪ ,‬הנה מי‪,‬‬
‫יודע כמה ימשכו ימי הטובה ואפשר‬
‫שיהא זקוק למוכרם‪ .‬ואם אושרו‬
‫יתקיים בידו הרי לא יאחר להנאותם‬
‫מטובו לכשיגדלו‪ ,‬רק את הבת צריך‬
‫להרגיל בזה למען תדע איך להתקשט‬
‫בפני בעלה‪ .‬חוץ מזה הנה הוא נוטע‬
‫בזה בלב הקטנים גאוה והרבה תקלות‬
‫באות מן הגאוה‪ .‬ובפרט בגלות אסור‬
‫לקשט את הילדים בכדי שלא לעורר‬
‫קנאה בלב השונאים היושבים יום‬
‫ולילה וגוזרים עלינו גזירות רעות‬
‫והעברתן עולה בהון רב‪ .‬גם הסילסול‬
‫וההידור מסירה יראת ה׳ מלבם של‬
‫הילדים‪ ,‬ואם הם הולכים בבגדים‬
‫חדשים בילדותם‪ ,‬יש לחוש שלא ילכו‬

‫בבגדים ישנים בזקנותם‪.‬‬

‫‪23‬‬