Page 18 - ETMOL_112

‫בעיירות מזרח אירופה‪ .‬החידוש שבקטר הגומא מרחקים‪,‬‬
‫המיפגש בין יהודים שונים ברכבת או בעגלה‪ ,‬או מיפגשים‬
‫עם נוצרים תוך כדי נסיעה‪ ,‬שימשו מקור לא אכזב לסיפור‬
‫ולבדיחה היהודית‪ .‬החפץ חיים משתמש בנושאים אלה‬
‫במשליו‪ ,‬כדי להמחיש לשומעיו תופעה מהמציאות הקרובה‬
‫להם ולהגיע לנמשל ‪ -‬אורחות״חיים מושתתים על אדני‬

‫מוסר‪ ,‬והוכחה שיש סדר בהנהגת העולם‪.‬‬
‫המסילאי הוא בורג קטן במערכת מסילות־הברזל של כל‬
‫המדינה‪ .‬חוקי הרכבת‪ ,‬תנועתה ומועדיה‪ ,‬נקבעים אי״שם‬
‫למעלה‪ ,‬אי־שם בחוץ‪ ,‬ורק למראית עין נראה לנו שזה‬
‫המסילאי הוא הקובע‪ ,‬כי אותו אנו יודעים ומכירים‪ .‬אך אין‬

‫אנו רואים את אלה‪ ,‬או את זה המפעיל אותו‪.‬‬
‫אמצעי התעבורה המודרניים נתפסים אצלו כסמל‬
‫התקווה‪ ,‬האופטימיות‪ ,‬כעקבות המשיח‪ .‬וכך הוא אומר‪:‬‬
‫״לעתיד לבוא לא יחסר כל דבר איך לקבץ את נדחי ישראל‬
‫על פי דרך הטבע״‪ .‬בשיחותיו הוא מתגלה כרציונליסט‪,‬‬
‫כאותו טיפוס של יהודי ליטאי‪ ,‬מאמין‪ ,‬למדן‪ ,‬עמקן‪ ,‬חרד‬
‫והגיוני‪ ,‬כפי שנצטיירה דמותם של יהודי ליטא בעיני‬

‫אחיהם בתפוצות ישראל‪.‬‬
‫החפץ חיים משתמש בחידושי הטכנולוגיה‪ ,‬הישגי הטכני­‬
‫קה והמדע החדישים להוכחת מציאותו של אלוהים‪ .‬האדם‬
‫בנה את הטלסקופ ויכול להשקיף דרכו מהארץ אל מרומי‬
‫הכוכבים‪ ,‬ואם האדם עשה זאת כל שכן הבורא‪ ,‬שהוא יצר‬
‫את הבריאה ויכול להביט מלמעלה למטה‪ :‬״כי היוצר עין‬
‫הלא יראה‪ ,‬כמו שכתוב ‪ -‬משמים הביט ד׳‪ ,‬ראה את כל בני‪-‬‬

‫אדם״‪.‬‬

‫השח רחוק‬

‫כך מדבר החפץ חיים גם אודות הגרמופון‪ ,‬המצלמה‬ ‫הספר ״חפץ חיים״ דפוס פרנקפורט בגרמניה‬
‫והטלפון‪ ,‬או כפי שתורגם בעברית דאז‪ :‬מכונת״הדיבור‪,‬‬
‫מכונת״הצטלמות‪ ,‬והשח״רחוק‪ .‬על הטלפון הוא אומר‪:‬‬ ‫לבל יסור לצדדיו ויטיל עגלתנו לתוך הבוץ‪ .‬הבטיח לו בעל‬
‫״עתה נדבר אודות השח״רחוק‪ .‬מתחילה כשהיתה האמונה‬ ‫העגלה לנהוג כך‪ .‬אך לא עמד בדיבורו ונרדם שעה קלה‬
‫שלימה‪ ,‬האמין כל אחד שהשם יתברך שומע לתפילה כל‬ ‫לאחר יציאתם‪ .‬המושכות נשמטו מידיו והסוס המשיך ללכת‬
‫פה‪ ,‬אף שהוא שוכן שחקים ולא היה צריך לראיות‪ .‬אבל‬ ‫כרצונו לכיוון כרי הדשא שבצידי הדרך‪ .‬תוך כדי הליכתו‬
‫עתה כשנמצאים מתפרקים הטוענים‪ ,‬כיצד יכול השם יתברך‬ ‫הפך את העגלה על פיה והפיל את היושבים בה לתוך שוחה‬
‫לשמוע ממרחק רב מה שאנו מוציאים מפינו‪ ,‬מראה השם‬ ‫מלאה בוץ‪ .‬והנמשל הוא‪ :‬לכל אדם יש נפש ״שכלית״ ונפש‬
‫יתברך שהטביע בבריאה עצמה הכח‪ ,‬שאחד יכול לשמוע‬ ‫״בהמית״‪ .‬בשעה שאין הוא אוחז כראוי במושכות ואינו‬
‫מה שחברו מוציא מפיו אף ממרחק של מאות פרסאות‪ ,‬בלי‬ ‫שומר על הנפש הבהמית שתלך בדרך הישר‪ ,‬נשקפת לו‬
‫שום קישור וחיבור כלל כמכונת הרדיו‪ .‬כל שכן השם‬ ‫הסכנה שזו תסור אל המרעה הדשן שבצידי הדרך‪ ,‬תרד‬
‫יתברך‪ ,‬שהוא ממציא כל ההמצאות‪ ,‬יש לו בוודאי אוזן‬
‫שומעת למעלה מה שמדברים למטה‪ ,‬כי הנוטע אוזן ‪ -‬הלא‬ ‫ותהפוך את העגלה על פיה‪.‬‬

‫ישמע״‪.‬‬ ‫חידושי הטבע‬
‫תפיסתו של החפץ חיים את תופעת העוני תואמת את‬
‫תפיסתם של ראשי החסידות‪ .‬והוא אומר‪ :‬״מה משובח הוא‬ ‫החפץ חיים הטיף נגד ההתנזרות ואמר‪ ,‬כי העגלון לא‬
‫זה העני השוקד על התורה״‪ .‬הפסוק מ״פרקי אבות״‪:‬‬ ‫יימנע מלתת מספוא לסוסו‪ ,‬אפילו אם לא הרוויח באמצעותו‬
‫״מרבה נכסים מרבה דאגה״ )אבות ב׳ ד( מוצא גם הוא‬ ‫באותו יום‪ .‬כי כל זמן שהסוס חי ובריא‪ ,‬יש תקווה וסיכוי‬
‫פרוש והוראת דרך ‪ -‬העשיר משעבד גופו ומחשבתו‬ ‫שהוא יפרנס אותו‪ .‬כך גם אסור לו לאדם להימנע מלדאוג‬
‫לנכסיו‪ ,‬והמחשבה הלא היא נחוצה לדברים עיקריים לתורה‬ ‫לצרכי גופו ופרנסתו‪ ,‬כי כל זמן שהגוף קיים ובריא יש‬
‫לנשמה תקווה ויכולת להרוויח בעזרתו הרבה מעשים‬
‫ולמצוות‪.‬‬
‫אלוהים אוהב את העניים הדופקים על פתחו תמיד‪,‬‬ ‫טובים‪.‬‬
‫ותולים מבטחם בו‪ .‬הקשר שלהם עם האל הדוק יותר‪ ,‬כי‬ ‫הרכבת ומסילת־הברזל היו נושא אקטואלי באותה עת‬

‫הרי הם זקוקים לו מדי יום‪.‬‬
‫הרב ישראל מאיר הכהן היה אישיות רבת גוונים‪ ,‬ונכתב‬
‫עליו רבות‪ ,‬אך מעט סופר על כשרונו הסיפורי הבולט‬
‫במשליו‪ .‬הוא דיקדק במילים מתוך חשש של לשון הרע‪,‬‬
‫התריע כל ימיו נגד פירצת הדורות בשמירת הלשון‪,‬‬
‫וזהירותו הנפלאה בהילכות דיבור מפורסמת היתה בקהילות‬
‫ישראל‪ .‬משליו לכן הם קצרים‪ ,‬תמציתיים אבל קולעים‬

‫למטרתם‪ .‬יש בהם אמונה תמימה עם חכמת חיים עמוקה‪.‬‬

‫‪18‬‬