Page 16 - ETMOL_112
P. 16
מי האיש החפץ חיים
הרב ישראל מאיר הכהן מראדין כתב ספר נגד הרכילות ,חיבר ספרי
הלכות והצטיין בסיפורי משלים
מאת יצחק גנח
המסופר ,לאחר שנתאלמן ועמד לשאת אשה שניה ,שאלה הרב ישראל מאיר הכהן ,שנקרא על שם ספרו ״החפץ
ראשונה ששאל את אשתו המיועדת ,אם היא תסכים לעלות חיים״ ,נפטר כשהוא בן תשעים־וחמש שנים .הוא נולד
איתו לארץ־ישראל ,וכששמע את תשובתה החיובית ,פרץ בשנת 1838ונפטר לפני שישים שנה ,בשנת .1933שנות
בקריאת שמחה ״מזל טוב!״ ,משמע ,השידוך נעשה .לאחר חייו מקיפות תהפוכות ,שינויים ,כשלונות והישגים גדולים
שנים שלח את מטען ביתו לעיירה סמוכה ששם נמצאה בעם היהודי .חייו של החפץ־חיים עברו בין שתי עיירות
תחנת״רכבת ,כדי לעלות לארץ ,אבל פתאום חלתה רעייתו, סמוכות ,הוא נולד בעיירה ז׳שטל שברוסיה״הלבנה,
והמסע לא יצא לפועל .שוב ביקש לעלות לארץ אבל בגבולות ליטא ,ומת לא רחוק משם ,בעיירה ראדין .אף־על־
מקורביו שיכנעו אותו שלא לעזוב את מקומו .כפי המסופר, פי שהיה מלומדי התורה הגדולים באותם דורות וממנהיגי
בשעת הלווייתו הספידו חתנו וביקש ממנו מחילה על כך היהודים הדתיים והחרדים בפולין וברוסיה ,סירב להתפרנס
מרבנות וחי מהכנסות חנות סידקית קטנה שניהלה אשתו
שקרוביו מנעו ממנו להגשים את רצונו לעלות לארץ. ושלעיתים היה אף הוא נכנס לשם כדי לעזור לה .הוא לימד
בישיבה שבעיירה ,אבל סירב לקבל כסף עבור תורתו .את
יוצר בדרוש ובמשל ספריו היה שולח לאנשים שונים ועמד על״בך שישלמו לו
בדיוק את מחירם ולא יוסיפו עליהם .כפי המסופר ,שלח את
החפץ־חיים היה אחד הממשיכים של ספרות המוסר ספרו לרוטשילד שבפרנקפורט שהיה איש דתי מאוד .זה
והדרוש ששימשה כלי עיקרי להפצתם של רעיונות בצד רצה לפצות את הרב ושלח אליו עבור הספר סכום גדול
ספרות ההלכה .סיפורת המוסר שפירסם היא מיוחדת לו, משוויו והרב החזיר לו את העודף ...שם ספרו ״חפץ
אינה מזדהה עם מחנה ״המתנגדים״ הליטאי או מחנה חיים״ מקורו בפסוק מתהלים ל״ד-י״ג :״מי האיש החפץ
החסידים .היו לו אמצעי ביטוי מיוחדים משלו והוא היה חיים ...נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה״ והוא
חדור בתודעה משיחית ,שלה קשר גם עם שיבת ציון מוקדש כולו לדיון באיסור רכילות ולשון הרע והעלבת
המתחדשת .הוא היה בעל כשרון רב להסברה בלשון ברורה אנשים .ספרו הנודע השני ״משנה ברורה״ מוקדש להלכה
ובהירה ,המופנית לבל אדם ,לבעל המלאבה וללמדן, ולדינים המחייבים את היהודי והוא הרחבה והוספה על
לחנווני ולבעל העגלה ,לא׳עזה ולכפרי הגר בין לא יהודים, השולחן״ערוך .וכך התנהלו חייו ,כחיי חכמי ליטא רבים,
בין ההשגחה וההקפדה על המוסר ועל כבוד האדם ובין
או לבחור שנלקח לעבודת הצבא.
אחד מאמצעי ביטוייו להצגת רעיונותיו היה המשל, ההלכה הנקיה וברורה.
הבנוי משפע של מוטיבים סיפוריים ,המשקפים את אורח* רבי ישראל מאיר הכהן היה ממייסדי אגודת־ישראל
חייו והלך־מחשבותיו של חלק גדול מדורו ומהדורות החרדית ,ומראשיה ,אולם שלא כרבנים חרדים אחרים אין
מוצאים אצלו דברים כנגד הציונות וההתיישבות בארץ־
שקדמו לו ,וכן את הווי העיירה באותה עת. ישראל .להיפך ,כל חייו ביקש לעלות ולהתיישב בארץ .כפי
לשונם של ספריו הייתה עברית ,אך שיחותיו ומשליו
16