Page 15 - ETMOL_112

‫רופא ה״הסגר״ של הנמל‪ ,‬הקרנטינה‪,‬‬
‫בדקו אותו והזעיקו את סגן הקונסול‬
‫הגרמני ביפו לערוך רשימה של חפצי‬
‫הגוסס‪ :‬למחרת בבוקר נפטר ד״ר‬

‫שמעון פרנקל ונקבר ביפו‪.‬‬

‫גם המיסיונרים העריכוהו וכיבדוהו‬ ‫עבודתו הרפואית של ד״ר פרנקל‬ ‫סידור שהעניק מונטיפיורי‬
‫ברופא מסור בעל ידע רב והליכות‬ ‫בירושלים היתה בעלת חשיבות רבה‪.‬‬ ‫לד״ר פרנקל לפני נסיעתו לארץ‬
‫לאחיו היהודיים הביא את בשורת‬
‫נעימות‪.‬‬ ‫הרפואה האירופית המודרנית וחסך‬ ‫עיניו שהרופא שילם עבור הכלב‪.‬‬
‫מהם את ההכרח לשמוע הטפות‬ ‫עזרתו של איש המיסיון לא נראתה‬
‫נוצריות בשעת חוליים‪ .‬בכל יתר‬ ‫בעין יפה על״ידי מנהיגי היישוב היהו­‬
‫תושבי עיר הקודש טיפל במסירות‬ ‫די והיא הצטרפה לרשימת מגרעותיו‬
‫ללא הבדלי דת וגזע‪ .‬למרבה האירו­‬ ‫של הרופא‪ .‬הלכה והתגבשה הדעה‬
‫ניה‪ ,‬אחיו היהודיים מתחו עליו ביקו­‬ ‫שיש לסלק את ד״ר פרנקל מהעיר‬
‫רת קשה‪ ,‬הם התייחסו בחשדנות אל‬ ‫והקנאים החלו מפיצים שמועות על‬
‫הרופא היהודי בעל החזות וההליכות‬ ‫התנהגות בלתי״מוסרית ועל תשלומים‬
‫המערב‪-‬אירופיות שדמה בחיצוניותו‬
‫ובהתנהגותו יותר למיסיונר מאשר‬ ‫שכביכול נהג לקחת מהחולים‪.‬‬
‫לאחיו היהודיים‪ .‬בשבחו דיברו בעיקר‬ ‫מאחיו המשבילים לא שבע ד״ר‬
‫הערבים‪ .‬מנהיגם הדתי של ערביי‬ ‫פרנקל נחת‪ .‬שליחה של משפחת‬
‫ירושלים‪ ,‬המופתי ועוד ‪ 18‬נכבדים‪,‬‬ ‫רוטשילד הפריסאית‪ ,‬הד״ר אלברט‬
‫כתבו שמעשיו של הרופא היהודי‬ ‫כהן‪ ,‬שהקים ב״‪ 1854‬את בית‪-‬החולים‬
‫״מזהירים ונוצצים ככוכבים בלילה‪.‬״‬ ‫״רוטשילד״ בירושלים‪ ,‬לא טרח אף‬
‫לא ברמז להזביר את פועלו של ד״ר‬
‫הנין כותב מחזה על סבו‬ ‫פרנקל‪ .‬גם הרופא היהודי השני בעיר‬
‫הקודש‪ ,‬ד״ר ברנרד נוימן‪ ,‬שהתגורר‬
‫עם מבחר של מאמרים עליו וכן הוציא‬ ‫מ‪.‬ב‪ .‬שטיין היה אחד מעשרות העתוד‬ ‫בירושלים שנים אחדות בתקופה שפעל‬
‫לאור בספר מיוחד תרגום של מחזהו של‬ ‫אים והסופרים היהודים בוורשה בשנות‬ ‫בה גם ד״ר פרנקל‪ ,‬מזכיר אותו בזיל'‬
‫מ‪.‬ב‪ .‬שטיין ״ארץ ושמים״‪ ,‬שנושאו נסב‬ ‫העשרים‪ .‬אבל רק מעטים ידעו את סודו ‪-‬‬ ‫זול ובמשפט אחד בלבד בספר זכרונו־‬
‫על ההתנגשות בין הרבי מקוצק ותלמידו‬ ‫שמו האמיתי היה משה בורנשטיין‪ ,‬והוא‬
‫הרבי מאיזבציה שפרש ממנו‪ .‬המחזה‬ ‫היה בנו של אחד מרביי החסידות הנודעים‬ ‫תיו בן ‪ 600‬העמודים‪.‬‬
‫בפולין ‪ -‬רבי שמואל בורנשטיין‪ ,‬האדמדר‬ ‫גם בחייו האישיים לא שפר גורלו‪.‬‬
‫מסתיים בזעקתו של הרבי מקוצק‪:‬‬ ‫מסוכאטשוב‪ .‬אבל היה לו ייחוס חשוב‬ ‫רעייתו מינה נפטרה ב״‪ 1856‬כשילדה‬
‫העולם מסריחי אם יתדפק מי על דלתו־‬ ‫מכך ‪ -‬מצד סבתו היה נין לרבי מנחם מנדל‬
‫תי ‪ -‬גרשהו במקלות‪ ,‬נעל את דלתותי‬ ‫מקוצק‪ ,‬מגדולי הרבנים החסידיים במאה‬ ‫את בתם השניה‪.‬‬
‫ה־‪ 9‬ו ‪ ,‬שהסתגר בחדרו במשך שנים רבות‪,‬‬ ‫ב״‪ 1858‬נסע הרופא עם בנותיו‬
‫בפני תולעים ורמשים‪.‬‬ ‫־והיה מפורסם בדבריו התריפים והגותו‬ ‫לאירופה וקורות חייו לאחר מכן אינן‬
‫הפסימית‪ ,‬והוא מצוטט עד היום גם על'‬ ‫מוכרות לנו בשלמותן‪ .‬תקופה מסויי־‬
‫משיח‪ ,‬השאר ושב ליד שערי רומי‪ ,‬אין‬ ‫ידי סופרים והוגים חילוניים‪ ,‬שרואים בו‬ ‫מת כנראה התגורר בניו־יורק וב״‪1873‬‬
‫את מי לגאול‪ ,‬העולם מלא שנוררים‪ ,‬מלא‬ ‫ביקר בלונדון ושהה בה כמה חודשים‬
‫הוגה־דעות שהקדים את זמננו‪.‬‬ ‫עם בתו הבכורה‪ .‬ביתו הקבוע נשאר‬
‫קבצנים‪...‬‬ ‫נינו עזב את העולם החסידי והחרדי‬ ‫בירושלים והוא חזר אל העיר בשנת‬
‫כשהיה בן ‪ ,25‬בשנת ‪ ,1920‬התפקר‪ ,‬השת­‬ ‫‪ .1879‬ידוע לנו‪ ,‬שבסוף ‪ 1879‬עבר‬
‫קע בוורשה והצטרף לחבורה העתונאית‬ ‫לגור ביפו‪ ,‬כנראה כדי לברוח מהחורף‬
‫והספרותית שהתרכזה שם ופירסם מאמ­‬ ‫הירושלמי הקשה ושכר חדר בביתו‬
‫רים וסיפורים בעתונים היהודיים‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1925‬כתב מחזה על אב‪-‬סבתו בשם ״ארץ‬ ‫של הסוחר אברהם לוי‪.‬‬
‫ושמים״‪ ,‬שהועלה על הבמה‪ ,‬וכפי שנמסר‪,‬‬ ‫זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬ב״‪,10.1.1880‬‬
‫הוא עצמו השתתף בהצגה ושיחק את‬ ‫נמצא חסר הכרה בחדרו‪ .‬ד״ר פאולוס‪,‬‬
‫הרופא הגרמני ביפו‪ ,‬וד״ר סרעוף‪,‬‬
‫הרבי מקוצק‪.‬‬
‫משפחתו נספתה בשואה‪ ,‬הוא עצמו‬
‫ניצל‪ ,‬עלה לארץ וחי כאן בתנאים קשים‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1961‬נפטר‪.‬‬
‫לאחר מותו הוציאה אלמנתו מבחר‬
‫מכתביו ביידיש ואת ההקדמה לספר כתב‬
‫הסופר והמסאי שלמה גורדזנסקי‪ ,‬עורך‬

‫ספריית ״עם עובד״ באותם ימים‪.‬‬
‫ישראל ארליך שפירסם ספרים ומחקרים‬
‫על החסידות הוציא לאור בימים אלו ספר‬
‫בשם ״המרד הקדוש״ בהוצאת ״מורשה״‬
‫ובו כינס את מאמרות הרבי מקוצק יחד‬

‫‪15‬‬