Page 10 - ETMOL_112

‫‪ W ita !ii )1msdm‬ילוו! ‪!nutm‬ליזי וודי‪1‬ו‬

‫נשוי לא שתו השניה‪ ,‬לשדה ויצא לווינה‪ ,‬מפחד היה שמא תשכח‬ ‫שרה העליר היתה תושבת צפת‪ ,‬יחד עם בעלה ישראל העליר‪,‬‬
‫את מוצאה ותצא מהדת היהודית‪ .‬הגיע האב לווינה ומצא את‬ ‫בראשית המאה הקודמת‪ ,‬וקרה לה סיפור מוזר ומלא עניין‪ .‬אשתו‬
‫הראשונה של בעלה יצאה עם שתי בנותיה לאירופה ואונייתם‬
‫הבת והוציאה מבית־הספר והשיאה ליהודי כשר‪.‬‬ ‫נתפסה על־ידי שודדי־ים והובאה לרודוס‪ .‬את הבת הבכורה בת‬
‫ובינתיים לא חזר ישראל העליר לצפת‪ ,‬ובא הרעש הגדול של‬ ‫ה־‪ 6‬ו‪ ,‬פדו יהודי העיר‪ ,‬ואילו את הילדה הקטנה‪ ,‬בת שש שנים‪,‬‬
‫שנת ‪ 1839‬ושרה העליר‪ ,‬שנשארה ללא בעל סבלה עם כל יהודי‬ ‫סירבו השובים להחזיר לאמה‪ ,‬אפילו תמורת כסף‪ ,‬מאחר שקיוו‪,‬‬
‫העיר סבל רב‪ .‬הבית שבו גדה‪ ,‬שא ת הוצאותיו שילם נדבן יהודי‬ ‫כי כשתגדל‪ ,‬תכניס להם כסף רב יותר‪ .‬לקחו איתם השובים את‬

‫מלונדון‪ ,‬נהרס‪ ,‬והיא נשארה בחוסר כל‪.‬‬ ‫הילדה לאחד מנמלי הממלכה התורכית‪.‬‬
‫לאחר הרעש ביקר בעיר משה מונטיפיורי ובני צפת פרשו לפניו‬
‫את כל צרותיהם וסבלותיהם וביניהם גם שרה העליר‪ ,‬ומתוך‬ ‫והאחות הבכורה לא שקטה והגיעה עד וינה‪ ,‬ובכל מ קו ם סיפרה‬
‫מכתביה מתגלה הסיפור המופלא בילדה הקטנה בת צפת שקיסר‬ ‫על אחותה השבויה‪ ,‬וסיפורה הגיע לקיסר אוסטריה‪ ,‬פרדיננד‬
‫הראשון‪ ,‬והוא ציווה לשלוח אניית־מלחמה אוסטרית שעגנה אז‬
‫אוסטדיה ציווה לשלוח אוניה מיוחדת כדי להצילה‪.‬‬ ‫בעיר איזמיר‪ ,‬אל הנמל לשם לקחו השובים את האחות הקטנה‪,‬‬

‫וזה נוסח האיגרת של שרה העליר שאותה מביא ועליה מספר‬ ‫כדי להתזיד א ת הילדה בכוח‪ ,‬וכך היה‪.‬‬
‫יצחק בן־צבי בספריו‪:‬‬ ‫הביאו חיילי הקיסר האוסטרי א ת הילדה לווינה הבירה והקיסד‬
‫ציווה לחנכה בבית־ספר מכובד‪ ,‬ונודע הדבר לאביה‪ ,‬ואז כבר היה‬
‫לכבוד השר הגדול‪ ,‬הטפסר חונן ומרחם‪ ,‬כהרב משה מונטיפיורי‪.‬‬

‫וחשש בעלי על בתו הקטנה פן חס‬ ‫ואחותה הגדולה שנפדתה התחילה‬ ‫אד האשה הגעצבת אשר זמן זמן שאד‬
‫וחלילה תיטמע בין הגויים‪ ,‬כאשר היה‬ ‫לטרוח ולדפוק על דלתי גדולי הקאנטלין‬ ‫כארץ הקודש ונעלי ישראל העליר‪ ,‬כאשר‬
‫הדבר קרוב מאוד‪ ,‬והיה מוכרח במעשיו‬ ‫ולא נחה ולא שקטה‪ ,‬והיא היתה אז כבת‬ ‫יצא בראשונה לחח לארץ לבקש טרף‬
‫לצוות להצלת בתו וכן היה והוציא את‬ ‫ט״ו שנים‪ .‬עד אשר הביאו כל הדברים‬ ‫לביתו‪ ,‬חזר ובא עם כבוד הגביר השר אשר‬
‫בתו מודנה והשיא ליהודי כשר‪ .‬והשר‬ ‫האלה להמלך קדרה )קיסר ירום הודו ‪-‬‬ ‫שמשון מלונדון ה׳ ישמרו ויצילו‪ .‬ומצאנו‬
‫הגביר הנזכר)אשר שמשון מלונדון(‪ ,‬מעת‬ ‫וזן בעיניו וקנה לנו בית ונדר גדול נדר‬
‫צאת בעלי‪ ,‬פסק מלשלוח לנו מאומה‪.‬‬ ‫הכוונה לקיסר אוסטריה( בעצמו ירום‬ ‫לשלוח בכל שנה חמישים ריאאס וכן‬
‫והבית של הגביר נפל בזמן הרעש‪ ,‬ואני עם‬ ‫הודו‪ .‬ויצא המאמר מאח המלך שנשלחו‬
‫שני ילדי אשר עמדי אנחנו חסרים לחם‪ ,‬כי‬ ‫מעיר איזמיר ספינה גדולה עם אנשי חיל‬ ‫קיים‪ ,‬ושלח כמה שנים זה אחר זה‪.‬‬
‫נמה שלווה נעלי מהכולל עבור הוצאות‬ ‫וקאנוניס)תותחים( לעיר אשר הבת הקט­‬
‫היציאה‪ ,‬ניכו לנו מחלוקתנו‪ ,‬והרעשז כלו‬ ‫נה נשבית שם‪ .‬וכן עשו ואתר נמה עניינים‬ ‫ויקר מקרה ני אשתו הראשונה של בעלי‬
‫הוציאו הבת בחזקה‪ ,‬ויצא המאמר מאת‬ ‫אשר יצאה לחח לארץ עם בנותיה נשבתה‬
‫הכל‪.‬‬ ‫בשביה להגרעקין)יוונים( ואחר זמן הבת‬
‫המלך שתשלחו אוונם)את האחות המבוג­‬ ‫הגדולה פדו אותה בעיי יידעס בסל גדול‪.‬‬
‫ואשאלה חנינה מאח אדוני השר ידום‬ ‫רת והצעירה‪ ,‬נפדתה על‪T-‬י האוניה‬ ‫והבת הקטנה החזיקו בה ולא רצו למכרה‪,‬‬
‫הודו‪ .‬דברי האשה הגעצבת ‪ -‬שרה אשת‬ ‫האוסטרית( על הוצאות המלך לעיר דנא‪.‬‬ ‫ני היתה בת ו׳ שנים דפח תואר ומשכלת‬

‫ישראל פרץ העליר אשכנזי‪.‬‬ ‫ובאו לפני המלך ומצאו חן בעיניו וציווה‬ ‫מאוד‪.‬‬

‫שילמדו אותם כתב ולשון וכיוצא‪.‬‬

‫‪10‬‬