Page 8 - ETMOL_112

‫חוכרי□‬

‫׳הודם במאה ה‪ 47-‬חוכרם‬
‫אתחות וכפרס‪ ,‬מומויקים מאות‬
‫אכרס שהגיס כאצולה הטלות‬

‫ואצילי□‬

‫מאת מרדכי נדב‬

‫סירובם לשלם מכס דרכים‪ ,‬שלדברי­‬ ‫צע ‪ ,1645‬עברו עסקי החכירה בירושה‬ ‫במאה ה־‪ 17‬היו במזרח פולין ובלי­‬
‫הם היה בלתי חוקי‪ .‬בתעודה נמנים ‪12‬‬ ‫לאלמנה ולבנים יעקב ומארק‪ ,‬אך‬ ‫טא חוכרים יהודים רבים‪ ,‬בעלי‬
‫איכרים שנחבלו קשה באותו שוק על‪-‬‬ ‫בפועל ניהלה אותם האלמנה דבורה‬ ‫אחוזות‪ ,‬כפרים וחוות‪ ,‬שהעסיקו מאות‬
‫ידי החוכרים היהודים‪ .‬נקל לשער‪,‬‬ ‫ובשמה פעל הבן יעקב‪ .‬בתעודות‬ ‫צמיתים‪ ,‬אריסים ועובדים ונהגו כאצי­‬
‫שלרשותם של החוכרים ומנהלי משקם‬ ‫מתחיל להיזכר גם שמו של מרדכי‬
‫וסוכניהם של דבורה שימשיץ עמד כוח‬ ‫לזרוביץ מהורודץ ליטובסקי‪ ,‬אחיה של‬ ‫לים הפולנים שכניהם‪.‬‬
‫ממשי‪ ,‬שאיפשר להם את השימוש‬ ‫האלמנה דבורה שימשיץ‪ ,‬כאחד‬ ‫אחת ממשפחות החוכרים היהודיות‬
‫האחראים לניהול העסקים‪ ,‬וכפי הנר­‬ ‫הגדולה בפולין היתה משפחת שימ‪-‬‬
‫בכוח הזרוע‪.‬‬ ‫אה הוזמן למקום וצורף כשותף לעסקי‬ ‫שיץ‪ .‬בשנת ‪ 1643‬חכר ראש המשפחה‬
‫החכירה לאחר פטירת גיסו אליעזר‬ ‫אליעזר שימשיץ מהאציל סטטקייביץ‬
‫מכסי דרכים‬ ‫את אחוזת פוהוסט עם החוות שלה‪,‬‬
‫שימשיץ‪.‬‬ ‫כולל הבקר‪ ,‬עם תשעה כפרים ועם‬
‫את הכנסותיו העיקריות שאב‬ ‫בפוהוסט עצמה ניהלו את העסקים‬ ‫החווה חמלזניק‪ ,‬למשך ארבע שנים‪,‬‬
‫החוכר מן התוצרת החקלאית שנועדה‬ ‫בעיקר בני משפחת החוכרים עצמם‪.‬‬ ‫ובשנת ‪ - 1645‬שתי אחוזות נוספות‪,‬‬
‫ליצוא‪ ,‬מייצור משקאות ומכירתם‬ ‫אתם נמצאו במקום עוזריהם יצחק‬ ‫וכן הכפר פורוחונסק למשך שלוש‬
‫וממכסי דרכים‪ .‬כן שימשו לו היערות‬ ‫מואיסייביץ‪ ,‬שנשלח פעם על‪-‬ידי‬ ‫שנים‪ .‬החכירה כללה את האדמות מכל‬
‫ואגמי הדיג כמקור הכנסה‪ ,‬אך לא‬ ‫אדוניו לאחוזה השניה שלהם לולין‬ ‫הסוגים‪ :‬יערות‪ ,‬חורשות‪ ,‬נהרות‪,‬‬
‫ברור אם מניצול ישיר או מהיטל על‬ ‫לשם הסדרת עניינים רציניים במקום‪,‬‬ ‫אגמים‪ ,‬עצים וכוורות‪ ,‬שטחי ציד‬
‫תושבי האחוזה בעד הזכות להשתמש‬ ‫ושמחה איצקוביץ‪ ,‬הממלא שליחויות‬ ‫ודיג‪ ,‬את שטחי המזרע‪ ,‬את האיכרים‪,‬‬
‫של החוכרים ונמצא לידם בעת פעולות‬ ‫האריסים והצמיתים על התחייבויותיהם‬
‫בהם לצורכיהם‪.‬‬ ‫פיקוח על עסקי האחוזה‪ .‬אין ספק‬
‫מן התעודות על עסקי חכירה אלה‬ ‫שהיו באחוזה עוד יהודים בשירותם‬ ‫השונות‪.‬‬
‫למדים אנו‪ ,‬ששליטתם של החוכרים‬ ‫של החוכרים וקרוב לוודאי שהיו‬ ‫ההיקף הנרחב של עסקי החכירה‬
‫ברכוש האחוזה היתה שלמה‪ ,‬ועינם‬ ‫באחוזה זו ובעיירה פוהוסט חוכרי‬ ‫של משפחת שימשיץ הצריך מנגנון‬
‫היתה פקוחה שלא ידוגו דגים באגמים‬ ‫משנה יהודים‪ ,‬שבידיהם היו חכירות‬ ‫מסועף‪ .‬מושג‪-‬מה על מנגנון זה מקב­‬
‫של האחוזה ולא יכרתו עצים ביערות‬ ‫בתי מזיגה ומכסי דרכים‪ .‬באחוזת‬ ‫לים אנו מן התעודות שבהן נזכרים‬
‫ללא ידיעתם ורשותם‪ .‬שיטת הנהלת‬ ‫לולין נמצא עוזרם של החוכרים חנן‬ ‫בשמותיהם בני המשפחה הנוטלים חלק‬
‫המשק היתה חמורה וקפדנית‪ .‬לחוכר‬ ‫ישראלביץ‪ ,‬שעיקר תפקידו היה לפקח‬ ‫פעיל בעסקי החכירה‪ ,‬וכן פקידים‬
‫היה נשק‪ ,‬ועזרו על‪-‬ידו משרתים‬
‫ושוטרים בפיקוח על רכוש האחוזה‬ ‫על ענייני האחוזה השוטפים‪.‬‬ ‫וחוכרי משנה‪.‬‬
‫לבל יהיה הפקר‪ .‬וכך‪ ,‬כשמנסה בנו של‬ ‫באחד מימי השוק בכפר לולין‬ ‫החוכרים עצמם ישבו דרך כלל‬
‫השמש של מחוז פינסק לכרות עצים‬ ‫פוגשים אנו את החוכרת דבורה ואת‬ ‫באחוזת פוהוסט‪ .‬אף שביתם של‬
‫באחד היערות‪ ,‬פוגע בו אליעזר שימ‪-‬‬ ‫בנה יעקב ולידם את דניאל לייבוביץ‬ ‫השימשיצים היה בפינסק ולשם הם‬
‫שיץ ומחרים אצלו סוס ושור כחוד­‬ ‫מפינסק‪ ,‬כפי הנראה יד ימינם‪ ,‬וכן את‬ ‫חזרו לימי חג ומועד‪ ,‬מוצאים אנו‬
‫שיים לפני מותו‪ .‬ואף כשבנו של‬ ‫יודקה מושקוביץ ולייב איזראלביץ‬ ‫אחדים מבני המשפחה המבוגרים‬
‫הכומר של פוהוסט‪ ,‬יחד עם סגן הכומר‬ ‫חוכרי לולין‪ ,‬את שמעון יוזפוביץ‪,‬‬ ‫שגרים ממש באחוזה‪ .‬ראש המשפחה‬
‫ועוזרים אחדים‪ ,‬מנסים לדוג דגים‬ ‫יהודי מפינסק‪ ,‬ויוסף איזראלביץ‪,‬‬ ‫אליעזר שימשיץ‪ ,‬אשתו דבורה ושני‬
‫חוכר דיאטלוב‪ ,‬כשהם מחרימים בכוח‬ ‫הבנים יעקב ומארק‪ ,‬נמצאו במקום‬
‫מאיכרי לולין כל מיני חפצים בגלל‬ ‫ופיקחו על ניהול העסקים‪ .‬לאחר מות‬
‫ראש המשפחה אליעזר שימשיץ‪ ,‬באמ­‬