Page 9 - ETMOL_112

‫יהודים אמידים בפולין‬

‫האצולה הנמוכה‪ ,‬שהיה שמש של מחוז הנראה נשארו הצמיתים עצמם נאמנים‬ ‫באגם‪ ,‬מעכב בעדם יעקב שימשיץ עם‬
‫פחות או יותר לחוכרים‪ ,‬ויודעים אנו‬ ‫פינסק‪.‬‬ ‫עוזריו היהודים ומשרתיו הלא־יהודים‪,‬‬
‫האציל בעל האחוזות ניסה להמריד על איכר אחד‪ ,‬המתנגד באופן פעיל‬ ‫מגרש אותם מן הסירה ומחרים כמה‬
‫נגדם את האיכרים הצמיתים לבל לשליח של האציל המסית נגד החוכרים‪.‬‬
‫ימלאו חובותיהם לחוכרים‪ ,‬ושולחיו חלק מאדמות לולין‪ ,‬שהיו שייכות‬ ‫חפצים משלהם‪.‬‬
‫אירגנו התנפלות על אחוזת פוהוסט למנזר‪ ,‬הוחכרו בשנת ‪ 1643‬לשני‬ ‫גם ניצול חובת העבודה של הצמי'‬
‫בימי הפסח של שנת ‪ ,1646‬בעת יהודים אחרים מפינסק ‪ -‬יוסף מושקו‪-‬‬ ‫תים היה קפדני ומשמעת העבודה‬
‫היעדרם של החוכרים היהודים ממנה ביץ ואליעזר איזראלביץ‪ .‬בתעודה‬ ‫היתה חמורה‪ .‬לפי צו של החוכר‬
‫אחת מסופר על תלונת האיכרים הצמי‪-‬‬ ‫וגרמו נזק רציני לרכושם‪.‬‬ ‫מתייצבים הצמיתים לעבוד במקום‬
‫תים של האחוזה נגד החוכרים היהודים‬ ‫שנועד להם‪ ,‬והמתרשלים היו סופגים‬
‫כן פשטו על אחוזת לולין וגירשו את על שנטלו מהם בדרכי מרמה‪ ,‬על‪-‬ידי‬ ‫נזיפות קשות ומזמן לזמן גם מכות‪.‬‬
‫עוזריהם היהודים של החוכרים משם‪ .‬שימוש במידות ובמשקלות מזוייפים‪,‬‬ ‫התחייבויות עבודה מילאו גם העירו­‬
‫החוכרים היהודים הואשמו בגרימת חלק גדול יותר של היבול מכפי שהגיע‬ ‫נים של פוהוסט‪ .‬בידי החוכר היתה גם‬
‫מותם של שלושה אנשים באחוזות להם‪ .‬העניין הובא לבירור משפטי‬ ‫זכות השיפוט של הצמיתים‪ ,‬ופורעי‬
‫פוהוסט ולולין‪ ,‬לאחר שהוכו על‪ -‬בפני ההגמון והלה פסק שעל החוכרים‬ ‫משמעת שבהם נידונו על־ידי החוכרים‬
‫ידיהם; אחד מהם עירון מפוהוסט הוכה לשלם פיצויים לאיכרים המתלוננים‪.‬‬ ‫לעונש מאסר והוחזקו בכלא של האחו­‬
‫משום שבמקרה התייצב מאוחר מדי פסק‪-‬הדין לא בוצע והעניין נסחב‬ ‫זה‪ .‬החוכרים נהגו ברחבות‪ ,‬דוגמת‬
‫ליציאה לציד‪ ,‬ושניים אחרים‪ ,‬משום במשך כמה שנים‪ ,‬עד שב‪ 1646-‬הובא‬ ‫האציל שמהם לקחו בחכירה את האחו­‬
‫שסירבו להלוות מכספם לחוכרים‪ .‬העניין לדיון מחודש בפני ההגמון‬ ‫זה‪ .‬מעניין המקרה המסופר על יעקב‬
‫האשמות אלו על מעשים שהתרחשו החדש של המנזר וזה פסק‪ ,‬שעל‬ ‫שימשיץ‪ ,‬שאירגן עוד לפני תום שנת‬
‫בפרק‪-‬זמן של פחות מחצי שנה היו החוכרים להישבע בבית‪-‬הכנסת יחד‬ ‫האבל על מות אביו מסע ציד ביערות‬
‫תפורים כנראה בחוטים גסים מדי עם חמישה מטובי הקהילה‪.‬‬ ‫פוהוסט‪ ,‬ואליו הוא הזעיק איכרים‬
‫ומסתבר שהחוכרים לא התקשו להזי‪ -‬יודעים אנו על יהודים אחרים מפינ‪-‬‬ ‫ועירונים רבים‪ ,‬החייבים לצאת איתו‬
‫מן‪ ,‬שהרי ‪ -‬כפי שמסתבר מן התעודות סק‪ ,‬שחכרו אחוזות‪ ,‬כפרים‪ ,‬פונדקים‬
‫‪ -‬לא השיגו שום תוצאות והחוכרים וטחנות‪-‬קמח רבות‪ .‬הם נהגו ביד רמה‬ ‫למסע לפי פקודתו‪.‬‬
‫החזיקו באחוזות פוהוסט עד תום מועד בצמיתים ובאריסים‪ ,‬ועמדו ללא מורא‬ ‫עד למותו של החוכר אליעזר שימ‪-‬‬
‫החכירה בשנת ‪ .1647‬שליטתם של נגד אצילים פולנים שניסו להמריד‬ ‫שיץ התנהלו עסקי החכירה ללא‬
‫החוכרים בנכסיהם היא בלתי מעורע­ עליהם את האיכרים‪ .‬לרשותם של כמה‬ ‫תקלות‪ .‬אך לאחר מותו החליט כפי‬
‫רת עד הסוף‪ ,‬והנסיונות לדחוק את מהחוכרים עמד לעיתים כוח מזויין‬ ‫הנראה האציל סטטקייביץ‪ ,‬הנושא את‬
‫רגליהם לא הצליחו‪ .‬החוכרים נהגו בנשק חם ומאומן היטב‪ ,‬והם לא היססו‬ ‫תואר קאשטלאן )נושא משרה נעלה‬
‫בתקיפות וביד רמה במשך כל הזמן להפעיל כוח זה אפילו נגד אצילים‪,‬‬ ‫בחצר המלך או בחצר הנסיך של ליטא(‬
‫ולא נרתעו מפני האיומים‪ ,‬אף לא של כדי להגן על רכוש האחוזה‪ ,‬והיו‬ ‫של נובאהרדוק‪ ,‬לדחוק את רגליהם‬
‫כמרים ונזירים‪ .‬במיוחד מתבלטת מחרימים בכוח יבולים שלדעתם נאספו‬ ‫של היורשים מאחוזותיו‪ ,‬ולשם כך‬
‫החוכרת האלמנה דבורה בתקיפותה‪ ,‬מהאדמות שנמצאו בחזקתם‪.‬‬ ‫עשה יד אחת עם אנשים שונים‬
‫בהחלטיותה ובגאוותה‪ ,‬והיא ההודפת‬ ‫מבין תושבי האחוזות העוינים את‬
‫למעשה את ההתנקשות המרוכזת‬ ‫החוכרים‪ ,‬כגון הכומר של פוהוסט‪,‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬ספר פמסק א‪ /‬יצא לאור‬ ‫בזכויות החכירה של המשפחה‪ .‬כפי‬ ‫עירונים מפוהוסט ואנשים מסוגו של‬
‫יסמאן נוביצקי‪ ,‬כפי הנראה מבני‬
‫ב־‪ 973‬ו‬