Page 14 - ETMOL_112
P. 14

‫פרנקל את שעריו של בית‪-‬החולים‬            ‫הרופא‬                            ‫המצב הבריאותי והתברואתי בארץ*‬
‫היהודי הראשון בארץ‪ ,‬שבועות‬               ‫היהודי‬                          ‫ישראל בתחילת המאה ה״‪ 19‬היה בכי‬
‫אחדים לפני שנחנך בית‪-‬החולים של‬          ‫הראשון‬                           ‫רע‪ ,‬היישובים היו עלובים‪ ,‬רחובותי­‬
‫המיסיון‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי שבית‪-‬החולים‬           ‫בירושלימ‬                         ‫הם מלאי רפש‪ .‬המים ‪ -‬דלוחים ונכפ־‬
‫היהודי נמצא במיבנה גדול ויפה‪,‬‬                                            ‫שים‪ ,‬והסרחון בלתי*נסבל‪ .‬מגיפות‬
‫התחרות בין שני המוסדות לא היתה‬          ‫ד״ר שמעון פרנקל‬                  ‫השתוללו באין מפריע‪ .‬היישוב היהודי‬
‫שווה‪ .‬מאחורי המיסיונרים עמד אירגון‬          ‫נשלח על־יד׳‬                  ‫הקטן והדל שרבים בו היו חולניים‬
‫גדול ועשיר בעוד שד״ר פרנקל נתמך‬              ‫מונטיפיור׳‬                  ‫וקשישים‪ ,‬סבל קשות מהמחלות ורבים‬
‫על‪-‬ידי אדם אחד בלבד‪ ,‬משה מונטי‪-‬‬                                          ‫מבניו נפלו קורבן לחולאים שונים‪.‬‬
‫פיורי‪ .‬ארבע שנים פעל בית‪-‬החולים‬         ‫לירושלים לפני ‪150‬‬                ‫נגד המיחושים למיניהם היו לתושבי‬
‫היהודי ונסגר ב‪ 1848-‬מחוסר אמצעים‪,‬‬        ‫שנה ונרדף על־יד׳‬                ‫הארץ אמצעים משלהם‪ :‬צמחי מרפא‪,‬‬
‫אך ד״ר פרנקל המשיך בעבודתו‪,‬‬                                              ‫סגולות וקמיעות למיניהן וכן רופאי‬
                                             ‫קנאי העיר‬
               ‫למרות הקשיים הרבים‪.‬‬                                                      ‫אליל שריפאו בלחשים‪.‬‬
‫חלקם הגדול של הקשיים מקורם‬                  ‫מאת נסים לוי‬                 ‫האירגון המיסיונרי האנגלי ״החברה‬
‫היה דווקא ביהודי העיר החרדים‬                                             ‫הלונדונית לקידום הנצרות בקרב‬
‫הקיצוניים‪ .‬למרות מסירותו הרבה‪,‬‬                          ‫ד״ר שמעון פרנקל‬  ‫היהודים״‪ ,‬הגיע למסקנה‪ ,‬כי כדי‬
‫ירושלים היהודית השמרנית על רבניה‬                                         ‫לרכוש השפעה בקרב היהודים‬
‫וקנאיה התייחסה אליו בחשדנות‪.‬‬                                             ‫בירושלים‪ ,‬יש לשלוח רופאים־‬
‫במראהו החיצוני ובלבושו דמה הדוק­‬                                         ‫מיסיונרים לעיר והחל לשלוח רופאים‬
‫טור הרבה יותר למתחריו מהמיסיון‬                                           ‫לעיר בשנת ‪ .1825‬הראשון ביניהם‪,‬‬
‫מאשר ליהודי ירושלים‪ .‬ייתכן שגם‬                                           ‫הד״ר דלטון‪ ,‬פעל כאן רק שבועות‬
‫רעייתו‪ ,‬מינה‪ ,‬בת התערובת‪ ,‬בלטה‬                                           ‫אחדים ונפטר מדלקת ריאות‪ .‬ב*‪1938‬‬
‫בתווי פניה הלא‪-‬יהודיים בנוף האנושי‬                                       ‫באו לעיר הרופא אלברט גרסטמן‬
‫הירושלמי ולא הסבה נחת לרבים‬                                              ‫והרוקח פטר ברגהיים‪ ,‬שניהם יהודים*‬
                                                                         ‫מומרים בשירות המיסיון‪ .‬גרסטמן‬
     ‫מתושביה החרדיים של ירושלים‪.‬‬                                         ‫פעל בירושלים שלוש שנים‪ .‬אחריו‬
‫בין ד״ר פרנקל לבין ד״ר מקגאון‬                                            ‫נשלח‪ ,‬בינואר ‪ ,1842‬הד״ר אדוארד‬
‫האנגלי שררו יחסים טובים‪ .‬במקרים‬
‫קשים הם נהגו להיוועץ איש ברעהו‪,‬‬                                                                        ‫מקגאון‪.‬‬
‫וכאשר היה צורך בניתוח שדרש‬                                               ‫משה מונטיפיורי‪ ,‬מגינם הבלתי‪-‬‬
‫ארבע ידיים‪ ,‬שיתפו שני הרופאים‬                                            ‫נלאה של יהודי ירושלים‪ ,‬הבין שהד­‬
‫פעולה‪ .‬ביניהם שררו הבנה וכבוד‬                                            ‫רך היעילה ביותר להגן על בני עמו‬
‫הדדי למרות ניגודי האינטרסים‬                                              ‫מהשפעת המיסיון היא שליחתו של‬
‫הלאומייס‪-‬דתיים‪ .‬יחסים הוגנים אלה‬                                         ‫רופא יהודה לארץ‪ ,‬ובשנת ‪ 1843‬הגיע‬
‫בוודאי נראו כ״חשודים״ בעיני רוב‬                                          ‫לירושלים ד״ר שמעון פרנקל‪ ,‬ראשון‬
‫תושביה היהודיים של עיר הקודש‪,‬‬                                            ‫הרופאים היהודים בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫שהיו רחוקים מאוד מבעיות האתיקה‬                                           ‫שמעון פרנקל נולד ב‪ 1809-‬בעיר זילץ‬
                                                                         ‫שבשלזיה )אז בגרמניה‪ ,‬היום ‪-‬‬
                            ‫הרפואית‪.‬‬                                     ‫פולין(‪ .‬למד רפואה במינכן‪ ,‬התמחה‬
‫לד״ר פרנקל היה גם ״הכשרון״‬                                               ‫בברלין והחליט לנסוע בעולם לפני‬
‫להסתבך ללא כל צורך בפרשיות‬                                               ‫שישתקע במקום אחד‪ .‬הוא שירת‬
‫מוזרות‪ .‬הדוגמה הבולטת לכך היא‬                                            ‫כרופא על סיפון ספינה הולנדית שהפ­‬
‫פרשת הכלב‪ ,‬שהעסיקה את מיניסטר‪-‬‬                                           ‫ליגה לאיי הודו המערבית ההולנדיים‪.‬‬
‫יוני החוץ של כמה ממדינות אירופה‪.‬‬                                         ‫שם התאהב בנערה קראולית ‪ -‬מינה‬
‫ומעשה שהיה כך היה‪ :‬באוגוסט ‪1844‬‬                                          ‫זקס ‪ -‬בתו של סוחר יהודי ואשה מקו­‬
‫קנה הרופא היהודי כלב מפלח ערבי‪.‬‬                                          ‫מית‪ ,‬נשא אותה לאשה‪ ,‬ובא לחיות‬
‫הסתבר‪ ,‬שהאחרון גנב את בעל‪-‬החיים‬                                          ‫בלונדון‪ .‬שם נענה לקריאתו של‬
‫מערבי‪-‬קתולי מכובד‪ .‬ד״ר פרנקל‬                                             ‫מונטיפיורי‪ ,‬שחיפש רופא ליהודי‬
‫הואשם בגניבה‪ .‬במשטר הקפיטולציות‬                                          ‫ירושלים‪ ,‬צוייד בבית‪-‬מרקחת ובמיב‪-‬‬
‫ששרר אז באימפריה העותומאנית‪ ,‬כל‬                                          ‫שור רפואי ונשלח לירושלים כדי‬
‫נתין זר היה נתון למרות הקונסוליה‬                                         ‫לשמש כ״משקל נגד״ לפעולת המי­‬
‫שלו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬כל אחת ממעצמות‬
‫אירופה פרסה את חסותה על מיעוט‬                                                                             ‫סיון‪.‬‬
‫מסויים‪ .‬הערבי‪-‬הקתולי פנה לקונסו­‬                                         ‫שמעון ומינה הגיעו לארץ‬
‫ליה הצרפתית בתלונה על ד״ר פרנקל‪.‬‬                                         ‫ב‪ ,14.4.1843-‬ועלו לירושלים‪ .‬לאחר‬
‫הרופא היהודי היה נתין פרוסי‪ ,‬אך‬                                          ‫מאמץ רב מצאו בית מתאים למגורים‬
‫היות והקונסול הפרוסי‪ ,‬שולץ‪ ,‬לא היה‬                                       ‫והקימו בו את המרפאה היהודית הרא­‬
‫בעיר באותה תקופה‪ ,‬נטל את משימת‬                                           ‫שונה‪ ,‬שכונתה בפי תושבי העיר ‪-‬‬
‫ההגנה על ד״ר פרנקל הקונסול הברי­‬                                         ‫״מרפאת מונטיפיורי״‪ .‬ידיו של הרופא‬
                                                                         ‫היהודי היו מלאות עבודה ובנוסף‬
                             ‫טי‪ ,‬יונג‪.‬‬                                   ‫לתפקידו שהעסיקו ביום ובלילה ניצב‬
‫לאחר פעילות דיפלומטית ערנית‬                                              ‫ד״ר פרנקל בפני אתגר אירגוני קשה‪:‬‬
‫למדי הגיעה הפרשה לסיומה‪ :‬ד״ר‬                                             ‫להקים בית‪-‬חולים יהודי‪ .‬לאחר כעש­‬
‫פרנקל הוכיח את חפותו הודות לעדותו‬                                        ‫רים חודש מאז עלייתו‪ ,‬פתח ד״ר‬
‫של איש המיסיון רוזנטל שראה במו‬
                                                                                                                                      ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19