Page 3 - ETMOL_112
P. 3
25איגרות שנתגלו לאחרונה מגלות את הרמב״ם כאיש רגיש
הדואג לכל נצרך ומטפל בפרטים קטנים כדי לבוא לעזרתם
מאת יהודה רצהבי
והחברים .ולא יועיל לו דבר ,והפחד בעניין זה קיים בכל ״השבעתיך ,אחותי ,בברית האחים והדד שממנו ינקנו,
הזמנים״. שלא תפסיקי מכתביך ממני בכל העתים' .אולי נמצא קורת
רוח בחדשות שנשגר זה לזה ,הן אנחנו קיימים זה למען זה.
זוהי אחת מכמה עשרות איגרות של הרמב״ם שמקורן וכבר שלחתי לך בידי מוסר מכתב זה ,שתי מטפחות
בגניזה הקהירית שגיליתי וזיהיתי בספריית אוניברסיטת
קיימברידג׳ ובספריות אחרות .באיגרות אלו אין שמו של ראש...״
הרמב״ם מפורש שכן הן טיוטות ואילו האיגרות עצמן יצאו מכתב זה שלח משה בן מימון ,הרמב״ם ,לאחותו ,באחת
לדרכן לאנשים שהיו מיועדות להם ולא נתגלו .מצאתי שהן השנים שבהן חי במצרים ,בין התאריכים 1171ועד פטירתו
של הרמב״ם לפי צורת כתב״ידו המופיע בתשובותיו בשנת ,1204בליווי מתנה של שתי מטפחות ...זהו אחד
ממכתבים רבים ששלח הרמב״ם לבני משפחתו ולאנשים
ובחיבוריו ולפי סגנונו ודרכי ביטויו. קרובים ורחוקים .הרמב״ם ,גדול היהודים בימי״הביניים,
כותב אליהם בחיבה ובאהבה ,ולמרות עיסוקיו הרבים
33שנים במצרים בכתיבת ספרי ההלכה וההגות ובענייני הנהגת יהודי מצרים
ובתשובות הרבות ששלח לקהילות היהודיות מתימן ועד
עיר מושבו של הרמב״ם במצרים היתה קהיר״העתיקה, ספרד ,שביקשו את עצתו ,דעתו ופסיקתו ,ועיסוקו כרופא
היא פוסטאט .בעיר זו התגורר הרמב״ם שלושים־ושלוש לשם פרנסה -מצא זמן לכתוב מכתבים רבים ,נוגעים ללב,
שנים ,עד מותו .מקור הגניזה ,שאליה השליכו יהודי מצרים לבני משפחתו ולאנשים שונים ,קשי יום ומצוקה ,שביקשו
במשך מאות בשנים ספרים וכתבים ותעודות ואיגרות את עזרתו ,והוא עשה למענם ככל יכולתו והקדיש להם זמן
כתובות עברית ,גם אם היו בלשון הערבית ,היה בבית* רב .ובין האיגרות ,גם איגרות בענייניו האישיים,
הכנסת של יוצאי ירושלים בפוסטאט .בגניזה זו נתגלו בין
מאות״אלפי הדפים גם דפים מחיבוריו ,בעיקר פירושו המספרות על מחלות וחובות וגם על ענייני מסחר.
הערבי למשנה וספרו ״היד״החזקה״ .הרמב״ם הוא היחיד בפתיחת האיגרת לאחותו ,הכתובה כמו כל האיגרות
בלשון ערבית אבל באותיות עבריות ,והכוללות משפטים
בחכמי ישראל שנשתמרו ממנו כתבים כה רבים בכתב־ידו. רבים בעברית ,מספר הרמב״ם גם על הבדידות ועל הפחד:
גם כמה איגרות אישיות שלו וכתבי־המלצה התגלגלו ״ריחוק האדם ,ובמיוחד אובדן מה שבידו וחסרון מזימתו,
לגניזה כדרך שהתגלגלו שם שרידי חיבוריו .ושיערתי לא ימצא מי שייפגש עמו ויעביר תשובה באמצעותו ,ולא מי
שעדיין מצויות איגרות משלו בגניזה שאינן חתומות .אגב שיכתוב מכתב בשמו .ואין אדם יודע באיזה עת ייקרא
לאותו עולם .וחוזר האדם לחשוב מחשבות שונות ומשונות
וייוותר מתהפך באנחות כבדות בגלל הריחוק מן האחים