Page 5 - ETMOL_111
P. 5

‫‪11‬׳^ '‪-‬׳ ‪ip‬‬
                                                   ‫^‪hm‬‬    ‫]״‬
                                        ‫‪*.’‘i1‬‬  ‫‪i‬‬  ‫'‘׳ ‪I‬‬   ‫>ן‬

                                        ‫‪1‬יס‪?MP ■' .‬‬

                                                                                     ‫בסוף שנות העשרים‬
                                                                                 ‫השקיעו בעלי״הון בחוות‬
                                                                                 ‫בשרון ובשפלה‪ ,‬ביניהם‬

                                                                                   ‫יהודים מדרום־אפריקה‬
                                                                                      ‫שהקימו את גףרווה‬

                                                                                 ‫מאת עירית עמית‬

‫שמנהל העבודה היה קרוב משפחה‪.‬‬                                         ‫לנס‪-‬ציונה‪.‬‬  ‫הנוסע היום בכביש הישן המוביל‬
‫בעלי החווה הקימו מפעלים כלכליים‬         ‫בעלי הון אלו היו קשורים עם ראשי‬          ‫מצומת פלמחים לעיר יבנה‪ ,‬חולף על‬
‫נוספים במגזר העירוני‪ .‬החוות עצמן‬        ‫השלטון הבריטי בארץ ועם ראשי‬              ‫פני מושבים טובלים בתוך ירק‪ .‬ושם‪,‬‬
‫נוהלו כמפעל כלכלי לכל דבר‪,‬‬              ‫ההנהלה הציונית‪ .‬מכיוון שההנהלה‬
‫שהצלחתו נמדדת במידת יעילותו‬             ‫הציונית ראתה בהם פוטנציאל חשוב‬           ‫בצידי הדרך‪ ,‬יראה בית אריזה ישן‪,‬‬
                                        ‫להשקעה ולשם משיכת הון פרטי‬               ‫בנוי ליבני סיליקט‪ ,‬שער ברזל חלוד‪,‬‬
                      ‫הכלכלית ורווחיו‪.‬‬  ‫נוסף‪ ,‬היא תמכה ועודדה את פעילות‬          ‫אשר פיתוחיו מעידים על עבר מפואר‪,‬‬
                                                                                 ‫תעלת בטון שהובילה מים לשתילים‪,‬‬
‫והשניה ‪ -‬אחוזה קרקעית גדולה‬                 ‫הקבוצה‪ ,‬ושמרה על קשרים עימה‪.‬‬         ‫ובית אחוזה ישן‪ ,‬שמישהו גילה את‬
‫נטועה פרדסים בבעלות חברת מניות‬          ‫עסקיהם של בעלי‪-‬הון אלה השתרעו‬            ‫הפוטנציאל הטמון בו והפכו לאולם‬
‫המנהלת את האחוזה מרחוק‪ ,‬מאחר‬            ‫במדינות רבות‪ .‬הם היו תלויים בשי­‬
‫שהבעלים אינם גרים בארץ‪ .‬גם במק­‬         ‫נויים כלכליים עולמיים‪ ,‬ובשינויים‬                                        ‫אירועים‪.‬‬
‫רה זה נוהל המפעל החקלאי בארץ‬            ‫מדיניים שחלו בארץ‪-‬ישראל בשנות‬            ‫כזה הוא הבניין הנושא את השם‬
‫כעסק כלכלי לכל דבר‪ :‬נקבעה לו‬            ‫השלושים‪ :‬המשבר הכלכלי בשנת‬               ‫״אחוזה״‪ ,‬אשר שלטים מאירי עיניים‬
‫הנהלה בארץ‪ ,‬אשר קיבלה הוראות‬            ‫‪ ,1929‬מאורעות ‪ ,1929‬ותקופת המרד‪-‬‬         ‫מודיעים על מיקומו לאורך הכביש‪ ,‬עד‬
‫מההנהלה בחו״ל‪ ,‬שדאגה להתרחבות‬           ‫הערבי על מאורעותיו ועל תכניות‬            ‫לפניה למושב בית״חנן‪ ,‬ומשם לתוך‬
‫השקעות החברה‪ ,‬ולהשגת אשראי‬              ‫החלוקה שעלו בשנים ‪.1939-1936‬‬             ‫דרך עפר המובילה לגבעת האירוסים‬
‫לפיתוח המפעל החקלאי בארץ‪.‬‬               ‫משום כך חלקם הגדול של המפעלים‬            ‫השחורים; גבעה הידועה לכל חובב‬
‫דוגמות לחברות מטעים ‪ -‬היתה ״חב­‬         ‫החקלאיים נעלם בסוף שנות השלו­‬            ‫טבע‪ .‬מי הוא שהקים בניין מפואר זה‬
‫רת מטעי גן חיים״‪ ,‬אשר קמה בשנת‬          ‫שים‪ ,‬האדמות נמכרו לקק״ל ונמסרו‬           ‫בסגנון קולוניאלי בתוך לב הפרדסים‬
‫‪ 1928‬בשרון הדרומי‪ ,‬מצפון לכפר‬           ‫לידי מושבי העובדים אשר קמו בסמוך‬         ‫המשמש כיום לשמחות וקולות חתן‬
‫סבא‪ ,‬ו״חברת מטעי ארץ ישראל״‪,‬‬            ‫למפעלי היוזמה הפרטית‪ ,‬או חולקו‬
‫אשר קמה גם היא בשרון הדרומי‪,‬‬                                                         ‫וכלה ותזמורות וחוגגים עולים בו?‬
                                                                   ‫ועברו ידיים‪.‬‬  ‫בשנים ‪ 1929-1927‬חדרו לפעילות‬
               ‫ונקראה לימים תל‪-‬מונד‪.‬‬                                             ‫ההתיישבותית בארץ בעלי״הון אשר‬
                                                   ‫חוות ואחוזות‬                  ‫בחרו את מישור החוף כמרכז לפעילו­‬
‫בשתי הצורות הועסקו בעיקר‬                                                         ‫תם הכלכלית‪ .‬ביניהם בעלי‪-‬הון מקנ­‬
‫פועלים יהודים‪ ,‬חלקם קבועים ולהם‬         ‫להתיישבות החקלאית של בעלי‪-‬‬               ‫דה‪ ,‬ארצות‪-‬הברית‪ ,‬אנגליה ודרום‪-‬‬
‫סודרו מגורי קבע‪ ,‬וחלקם זמניים‪,‬‬          ‫ההון היו שתי צורות אופייניות‪ .‬האחת‬       ‫אפריקה‪ .‬יהודים אלה נחשבו לעשירים‬
‫אשר נדדו בין פרדסי הסביבה‪ .‬לפוע­‬        ‫‪ -‬חוות מטעים‪ ,‬בעיקר מטעי הדרים‪.‬‬          ‫ביותר כל אחד במדינתו‪ ,‬ויכלו ליטול‬
‫לים הזמניים שייכים היו אירגוני‬          ‫בעל החווה חי אומנם בארץ‪ ,‬אך לאו‬
‫פועלים של התנועות השונות אשר‬            ‫דווקא בחווה עצמה‪ .‬הוא פיקח תאג‬           ‫על עצמם סיכונים שהיזם הפרטי הקטן‬
‫יועדו להקמת יישובי ההתיישבות‬            ‫למטעיו בעזרת מנהל עבודה‪ .‬המנהל‬           ‫לא היה יכול לעמוד בהם‪ .‬אחדים מהם‬
‫העובדת‪ .‬גרעיני הפועלים אשר עבדו‬         ‫היה מקורב לבעלים‪ ,‬בעל ניסיון קודם‬        ‫התאחדו והקימו מפעלים חקלאיים‬
‫בחווה או במטעי החברה שימשו לימים‬        ‫בניהול מפעל חקלאי‪ ,‬ולא פעם קרה‪,‬‬
‫עתודה להתיישבות במושבי העובדים‪,‬‬                                                  ‫כמו חברת מטעי ״גן חיים״ וחברת‬
‫מרביתם מושבים אשר קמו בסמוך‬                                                      ‫״מטעי ארץ ישראל״ בשרון הדרומי‪,‬‬
                                                                                 ‫ואחדים הקימו חוות פרטיות‪ ,‬כמו חוות‬
          ‫להתיישבות היוזמה הפרטית‪.‬‬                                               ‫קלמניה וחוות ״גן השרון״ מצפון‬
‫שתי צורות ההתיישבות האלה‬                                                         ‫לכפר‪-‬סבא‪ ,‬וחוות ״גן רווה״ ממערב‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10