Page 5 - ETMOL_111
P. 5
11׳^ '-׳ ip
^hm ]״
*.’‘i1 i '‘׳ I >ן
1יס?MP ■' .
בסוף שנות העשרים
השקיעו בעלי״הון בחוות
בשרון ובשפלה ,ביניהם
יהודים מדרום־אפריקה
שהקימו את גףרווה
מאת עירית עמית
שמנהל העבודה היה קרוב משפחה. לנס-ציונה. הנוסע היום בכביש הישן המוביל
בעלי החווה הקימו מפעלים כלכליים בעלי הון אלו היו קשורים עם ראשי מצומת פלמחים לעיר יבנה ,חולף על
נוספים במגזר העירוני .החוות עצמן השלטון הבריטי בארץ ועם ראשי פני מושבים טובלים בתוך ירק .ושם,
נוהלו כמפעל כלכלי לכל דבר, ההנהלה הציונית .מכיוון שההנהלה
שהצלחתו נמדדת במידת יעילותו הציונית ראתה בהם פוטנציאל חשוב בצידי הדרך ,יראה בית אריזה ישן,
להשקעה ולשם משיכת הון פרטי בנוי ליבני סיליקט ,שער ברזל חלוד,
הכלכלית ורווחיו. נוסף ,היא תמכה ועודדה את פעילות אשר פיתוחיו מעידים על עבר מפואר,
תעלת בטון שהובילה מים לשתילים,
והשניה -אחוזה קרקעית גדולה הקבוצה ,ושמרה על קשרים עימה. ובית אחוזה ישן ,שמישהו גילה את
נטועה פרדסים בבעלות חברת מניות עסקיהם של בעלי-הון אלה השתרעו הפוטנציאל הטמון בו והפכו לאולם
המנהלת את האחוזה מרחוק ,מאחר במדינות רבות .הם היו תלויים בשי
שהבעלים אינם גרים בארץ .גם במק נויים כלכליים עולמיים ,ובשינויים אירועים.
רה זה נוהל המפעל החקלאי בארץ מדיניים שחלו בארץ-ישראל בשנות כזה הוא הבניין הנושא את השם
כעסק כלכלי לכל דבר :נקבעה לו השלושים :המשבר הכלכלי בשנת ״אחוזה״ ,אשר שלטים מאירי עיניים
הנהלה בארץ ,אשר קיבלה הוראות ,1929מאורעות ,1929ותקופת המרד- מודיעים על מיקומו לאורך הכביש ,עד
מההנהלה בחו״ל ,שדאגה להתרחבות הערבי על מאורעותיו ועל תכניות לפניה למושב בית״חנן ,ומשם לתוך
השקעות החברה ,ולהשגת אשראי החלוקה שעלו בשנים .1939-1936 דרך עפר המובילה לגבעת האירוסים
לפיתוח המפעל החקלאי בארץ. משום כך חלקם הגדול של המפעלים השחורים; גבעה הידועה לכל חובב
דוגמות לחברות מטעים -היתה ״חב החקלאיים נעלם בסוף שנות השלו טבע .מי הוא שהקים בניין מפואר זה
רת מטעי גן חיים״ ,אשר קמה בשנת שים ,האדמות נמכרו לקק״ל ונמסרו בסגנון קולוניאלי בתוך לב הפרדסים
1928בשרון הדרומי ,מצפון לכפר לידי מושבי העובדים אשר קמו בסמוך המשמש כיום לשמחות וקולות חתן
סבא ,ו״חברת מטעי ארץ ישראל״, למפעלי היוזמה הפרטית ,או חולקו
אשר קמה גם היא בשרון הדרומי, וכלה ותזמורות וחוגגים עולים בו?
ועברו ידיים. בשנים 1929-1927חדרו לפעילות
ונקראה לימים תל-מונד. ההתיישבותית בארץ בעלי״הון אשר
חוות ואחוזות בחרו את מישור החוף כמרכז לפעילו
בשתי הצורות הועסקו בעיקר תם הכלכלית .ביניהם בעלי-הון מקנ
פועלים יהודים ,חלקם קבועים ולהם להתיישבות החקלאית של בעלי- דה ,ארצות-הברית ,אנגליה ודרום-
סודרו מגורי קבע ,וחלקם זמניים, ההון היו שתי צורות אופייניות .האחת אפריקה .יהודים אלה נחשבו לעשירים
אשר נדדו בין פרדסי הסביבה .לפוע -חוות מטעים ,בעיקר מטעי הדרים. ביותר כל אחד במדינתו ,ויכלו ליטול
לים הזמניים שייכים היו אירגוני בעל החווה חי אומנם בארץ ,אך לאו
פועלים של התנועות השונות אשר דווקא בחווה עצמה .הוא פיקח תאג על עצמם סיכונים שהיזם הפרטי הקטן
יועדו להקמת יישובי ההתיישבות למטעיו בעזרת מנהל עבודה .המנהל לא היה יכול לעמוד בהם .אחדים מהם
העובדת .גרעיני הפועלים אשר עבדו היה מקורב לבעלים ,בעל ניסיון קודם התאחדו והקימו מפעלים חקלאיים
בחווה או במטעי החברה שימשו לימים בניהול מפעל חקלאי ,ולא פעם קרה,
עתודה להתיישבות במושבי העובדים, כמו חברת מטעי ״גן חיים״ וחברת
מרביתם מושבים אשר קמו בסמוך ״מטעי ארץ ישראל״ בשרון הדרומי,
ואחדים הקימו חוות פרטיות ,כמו חוות
להתיישבות היוזמה הפרטית. קלמניה וחוות ״גן השרון״ מצפון
שתי צורות ההתיישבות האלה לכפר-סבא ,וחוות ״גן רווה״ ממערב