Page 7 - ETMOL_111
P. 7
העליה הרביעית .ופוליקנסקי בביקורו
בארץ בשנת 1922בדק אפשרות
לפתוח בארץ מפעל טבק .אלא שענף
זה נכשל בתקופת המשבר הכלכלי
הגדול ב־ ,1926ומשום כך לא פנו אליו
השותפים .בראשית שנות השלושים,
לאחר שחלה התאוששות במשק
הישראלי ,הקים פוליקנסקי את מפעל
״דובק״.
ביקורים מעודדים
המבנה הראשון בשטח והבעלים זריקת עידוד להשקעות במפעל
חקלאי בארץ־ישראל ,קיבלו השלושה
כל אותה תקופה עברו את החווה במקום ,אך היו באים אליו מדי קיץ בעקבות שני ביקורים מארץ־ישראל
מספר גרעיני התיישבות ,הוכשרו בה לתקופות קצרות ,כדי להינפש .לצד שנעשו בעת ובעונה אחת בדרום
לעבודה במטעים ,ואת כספם מסרו הבית הוקם בית מנהל-העבודה ,ומיב- אפריקה :ביקורו של הרב יוסף כהנמן
לקק״ל לשם רכישת קרקעות עבורם, נים לפועלים הקבועים .החווה החזיקה וביקורו של אברהם הרצפלד .כהנמן
ולשם הקמת משקים עצמאיים במוש הגיע לדרום־אפריקה בשנת ,1928כדי
בים הגובלים בחווה -בית חנן ובית כ 40-פועלים. לאסוף כספים עבור מפעלים דתיים של
ישיבת פוניבייז׳ .הרצפלד בא באותה
עובד. כל קיץ הוזמנו לבית ראשי היישוב, שנה לדרום־אפריקה ,בשליחות
החווה המשיכה לפעול במתכונת של ולצידם בעלי החוות וחברות המטעים: הקק״ל כדי למשוך הון להשקעות
שלושה פרדסים נפרדים עד לשנת משה גרדינגר מקלמניה ,מקם אידלמן בקרקע עבור גרעיני הפועלים המחכים
.1947הבית נותר במעלה הגבעה מגן-השרון וכן חיים וייצמן וחיים נחמן
במתכונתו הישנה .פוליקנסקי מיעט ביאליק וראשי הפרדסנות בארץ. לתורם להתיישבות.
לבקר בו ,והשקיע את מרבית זמנו המנהלים התחייבו להעסיק אך ורק
וממונו במפעל הסיגריות ״דובק״. פועלים יהודיים ,והמטעים הניבו פרי יפה ,גורלנד והאחים פוליקנסקי
המפעל החקלאי ,שוב לא נחשב יעיל רב .החווה נודעה בכל האיזור כולו, מקורבים היו לרב כהנמן ,הם שמעו
וגם לא ריווחי ,וברגע שנמצאה הזדמ וסביבה החלו לצוץ השקעות חדשות, בשקיקה את דבריו על אפשרויות
ההשקעה בארץ־ישראל ,והשתכנעו
נות נמכר הבית. פרדסים פרטיים והתיישבות עובדת. מדברי הרצפלד .בבואם לארץ הם
ולמה נקרא המקום ״גן רווה^ יש בשנת 1935חולק הרכוש .הבית פגשו את נציגי חברת ״הכשרת
מספרים שלאחר הקידוח הראשון, נשאר בידי משפחת פוליקנסקי .אל-יש הישוב״ ודיברו עם טוביה מילר ,בן
פרצו המים והתפרץ אחד הפועלים המשיך לנהל את פרדסי דודו יפה. רחובות ופרדסן מצליח .נציגי חברת
וקרא :״והייתי כגן רווה״ ,ויש מספ וגורלנד ניתק עצמו משני הבעלים הכשרת הישוב הציגו לפני הקבוצה
רים שביאליק הוא שנתן את השם האחרים ומשיטת עבודתם .גורלנד מספר אופציות לרכישת קרקע ,ובין
העסיק פועלים ערבים והעלה את היתר הודיעו על קרקעות שהין
למקום.
חמתם של הפועלים היהודים באיזור. הממושכנות בידי עורך־דין מויאל.
טוביה מילר המליץ על רכישתן ,ושלו
itm s.
שת השותפים רכשו כ״ 900דונם.
^ עתון לתילדותאי־ץ ימראל ו»ם י»ראל מומחה לפרדסנות בשם אהרונוביץ
מונה להיות יועץ למטע החדש .מילר
שי למכרים ולבני משפחה המשיך גם הוא לייעץ ,ולצידו פעל
משה סמילנסקי אשר תרם את השתי
תנו מתנה נאה למכריכם ולקרוביכם -החתימו אותם על לים הראשונים ממשתלותיו ברחובות.
עת־מול והם יקבלו שש חוברות גדושות מאמרים,
למנהל עבודה מינו את אפרים אל-
רשימות ,צילומים ואיורים על תולדות הארץ והעם. יש ,בן דודו של יפה .אל-יש עלה
שלחו 60שקל בהמחאה לפי הכתובת: לארץ בשנת ,1920השתייך לגדוד-
עת-מול ,ת.ד ,14056 .תל־אביב40 ,ו ו.6 העבודה ונדד ברחבי עמק יזרעאל ,עד
אשר הצטרף ל״קבוצת הרועים״ בחמ
כתבו לנו למי לשלוח את החוברות ,והוא יקבל אותן עם
הודעה מיוחדת וברכה מנותן המתנה. רה .נדד הרבה בארץ ובשנת ,1928
לאחר ביקור של בני משפחתו הדרום-
אפריקנים ,השתכנע לעזוב את חיי
הנדודים ולנהל את הפרדסים ממערב
לנס ציונה.
בסוף ,1928החלו בבניין הבית.
לתכנון הבית בראש הגבעה ,במרכז
שלוש החלקות ,הוזמן הארכיטקט
מגTוביץ מתל אביב .הבית שימש את
שלושת השותפים ,אשר לא גרו