Page 7 - ETMOL_111
P. 7

‫העליה הרביעית‪ .‬ופוליקנסקי בביקורו‬
                                                                                   ‫בארץ בשנת ‪ 1922‬בדק אפשרות‬
                                                                                   ‫לפתוח בארץ מפעל טבק‪ .‬אלא שענף‬

                                                                                   ‫זה נכשל בתקופת המשבר הכלכלי‬

                                                                                   ‫הגדול ב־‪ ,1926‬ומשום כך לא פנו אליו‬
                                                                                   ‫השותפים‪ .‬בראשית שנות השלושים‪,‬‬
                                                                                   ‫לאחר שחלה התאוששות במשק‬
                                                                                   ‫הישראלי‪ ,‬הקים פוליקנסקי את מפעל‬

                                                                                                                   ‫״דובק״‪.‬‬

                                                                                   ‫ביקורים מעודדים‬

                                          ‫המבנה הראשון בשטח והבעלים‬                ‫זריקת עידוד להשקעות במפעל‬
                                                                                   ‫חקלאי בארץ־ישראל‪ ,‬קיבלו השלושה‬
‫כל אותה תקופה עברו את החווה‬               ‫במקום‪ ,‬אך היו באים אליו מדי קיץ‬          ‫בעקבות שני ביקורים מארץ־ישראל‬
‫מספר גרעיני התיישבות‪ ,‬הוכשרו בה‬           ‫לתקופות קצרות‪ ,‬כדי להינפש‪ .‬לצד‬           ‫שנעשו בעת ובעונה אחת בדרום‬
‫לעבודה במטעים‪ ,‬ואת כספם מסרו‬              ‫הבית הוקם בית מנהל‪-‬העבודה‪ ,‬ומיב‪-‬‬         ‫אפריקה‪ :‬ביקורו של הרב יוסף כהנמן‬
‫לקק״ל לשם רכישת קרקעות עבורם‪,‬‬             ‫נים לפועלים הקבועים‪ .‬החווה החזיקה‬        ‫וביקורו של אברהם הרצפלד‪ .‬כהנמן‬
‫ולשם הקמת משקים עצמאיים במוש­‬                                                      ‫הגיע לדרום־אפריקה בשנת ‪ ,1928‬כדי‬
‫בים הגובלים בחווה ‪ -‬בית חנן ובית‬                                    ‫כ‪ 40-‬פועלים‪.‬‬   ‫לאסוף כספים עבור מפעלים דתיים של‬
                                                                                   ‫ישיבת פוניבייז׳‪ .‬הרצפלד בא באותה‬
                                   ‫עובד‪.‬‬  ‫כל קיץ הוזמנו לבית ראשי היישוב‪,‬‬          ‫שנה לדרום־אפריקה‪ ,‬בשליחות‬
‫החווה המשיכה לפעול במתכונת של‬             ‫ולצידם בעלי החוות וחברות המטעים‪:‬‬         ‫הקק״ל כדי למשוך הון להשקעות‬
‫שלושה פרדסים נפרדים עד לשנת‬               ‫משה גרדינגר מקלמניה‪ ,‬מקם אידלמן‬          ‫בקרקע עבור גרעיני הפועלים המחכים‬
‫‪ .1947‬הבית נותר במעלה הגבעה‬               ‫מגן‪-‬השרון וכן חיים וייצמן וחיים נחמן‬
‫במתכונתו הישנה‪ .‬פוליקנסקי מיעט‬            ‫ביאליק וראשי הפרדסנות בארץ‪.‬‬                                  ‫לתורם להתיישבות‪.‬‬
‫לבקר בו‪ ,‬והשקיע את מרבית זמנו‬             ‫המנהלים התחייבו להעסיק אך ורק‬
‫וממונו במפעל הסיגריות ״דובק״‪.‬‬             ‫פועלים יהודיים‪ ,‬והמטעים הניבו פרי‬        ‫יפה‪ ,‬גורלנד והאחים פוליקנסקי‬
‫המפעל החקלאי‪ ,‬שוב לא נחשב יעיל‬            ‫רב‪ .‬החווה נודעה בכל האיזור כולו‪,‬‬         ‫מקורבים היו לרב כהנמן‪ ,‬הם שמעו‬
‫וגם לא ריווחי‪ ,‬וברגע שנמצאה הזדמ­‬         ‫וסביבה החלו לצוץ השקעות חדשות‪,‬‬           ‫בשקיקה את דבריו על אפשרויות‬
                                                                                   ‫ההשקעה בארץ־ישראל‪ ,‬והשתכנעו‬
                        ‫נות נמכר הבית‪.‬‬       ‫פרדסים פרטיים והתיישבות עובדת‪.‬‬        ‫מדברי הרצפלד‪ .‬בבואם לארץ הם‬
‫ולמה נקרא המקום ״גן רווה^ יש‬              ‫בשנת ‪ 1935‬חולק הרכוש‪ .‬הבית‬               ‫פגשו את נציגי חברת ״הכשרת‬
‫מספרים שלאחר הקידוח הראשון‪,‬‬               ‫נשאר בידי משפחת פוליקנסקי‪ .‬אל‪-‬יש‬         ‫הישוב״ ודיברו עם טוביה מילר‪ ,‬בן‬
‫פרצו המים והתפרץ אחד הפועלים‬              ‫המשיך לנהל את פרדסי דודו יפה‪.‬‬            ‫רחובות ופרדסן מצליח‪ .‬נציגי חברת‬
‫וקרא‪ :‬״והייתי כגן רווה״‪ ,‬ויש מספ­‬         ‫וגורלנד ניתק עצמו משני הבעלים‬            ‫הכשרת הישוב הציגו לפני הקבוצה‬
‫רים שביאליק הוא שנתן את השם‬               ‫האחרים ומשיטת עבודתם‪ .‬גורלנד‬             ‫מספר אופציות לרכישת קרקע‪ ,‬ובין‬
                                          ‫העסיק פועלים ערבים והעלה את‬              ‫היתר הודיעו על קרקעות שהין‬
                                 ‫למקום‪.‬‬
                                            ‫חמתם של הפועלים היהודים באיזור‪.‬‬        ‫הממושכנות בידי עורך־דין מויאל‪.‬‬
                                                                                   ‫טוביה מילר המליץ על רכישתן‪ ,‬ושלו­‬
                 ‫‪itm s.‬‬
                                                                                         ‫שת השותפים רכשו כ״‪ 900‬דונם‪.‬‬
                                               ‫^ עתון לתילדותאי־ץ ימראל ו»ם י»ראל‬  ‫מומחה לפרדסנות בשם אהרונוביץ‬
                                                                                   ‫מונה להיות יועץ למטע החדש‪ .‬מילר‬
                ‫שי למכרים ולבני משפחה‬                                              ‫המשיך גם הוא לייעץ‪ ,‬ולצידו פעל‬
                                                                                   ‫משה סמילנסקי אשר תרם את השתי­‬
‫תנו מתנה נאה למכריכם ולקרוביכם ‪ -‬החתימו אותם על‬                                     ‫לים הראשונים ממשתלותיו ברחובות‪.‬‬
‫עת־מול והם יקבלו שש חוברות גדושות מאמרים‪,‬‬
                                                                                   ‫למנהל עבודה מינו את אפרים אל‪-‬‬
  ‫רשימות‪ ,‬צילומים ואיורים על תולדות הארץ והעם‪.‬‬                                     ‫יש‪ ,‬בן דודו של יפה‪ .‬אל‪-‬יש עלה‬
         ‫שלחו ‪ 60‬שקל בהמחאה לפי הכתובת‪:‬‬                                            ‫לארץ בשנת ‪ ,1920‬השתייך לגדוד‪-‬‬
        ‫עת‪-‬מול‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,14056 .‬תל־אביב‪40 ,‬ו ו‪.6‬‬                                       ‫העבודה ונדד ברחבי עמק יזרעאל‪ ,‬עד‬
                                                                                   ‫אשר הצטרף ל״קבוצת הרועים״ בחמ­‬
‫כתבו לנו למי לשלוח את החוברות‪ ,‬והוא יקבל אותן עם‬
          ‫הודעה מיוחדת וברכה מנותן המתנה‪.‬‬                                          ‫רה‪ .‬נדד הרבה בארץ ובשנת ‪,1928‬‬
                                                                                   ‫לאחר ביקור של בני משפחתו הדרום‪-‬‬
                                                                                   ‫אפריקנים‪ ,‬השתכנע לעזוב את חיי‬
                                                                                   ‫הנדודים ולנהל את הפרדסים ממערב‬

                                                                                                                 ‫לנס ציונה‪.‬‬

                                                                                   ‫בסוף ‪ ,1928‬החלו בבניין הבית‪.‬‬
                                                                                   ‫לתכנון הבית בראש הגבעה‪ ,‬במרכז‬
                                                                                   ‫שלוש החלקות‪ ,‬הוזמן הארכיטקט‬
                                                                                   ‫מג‪T‬וביץ מתל אביב‪ .‬הבית שימש את‬

                                                                                   ‫שלושת השותפים‪ ,‬אשר לא גרו‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12