Page 22 - etmol_95

‫עתון ספוותי־אמנות׳ ראשו‬

‫״הקשת״ יצא לאור בבולי! וכלל ציורים ותמומת ׳על פ׳ מעשה צלמון׳‬
‫מאת דוד מלמד‬

‫פעל באירגונים שהוקמו למטרה זו וערך את מרבית‬ ‫השנים הראשונות של המאה ה*‪ 20‬מצאו את יהדות‬
‫בטאוניהם‪.‬‬ ‫גרמניה לא רק בסימנה של התבוללות גוברת אלא גם‬
‫במוקד של פעילות יהודית ענפה‪ .‬סייעה לכך בין היתר‬
‫את סיפורו של ״הקשת״ מביא ר׳ בנימין ב״מאזנים״‬ ‫הגירתם של יהודים ממזרח״אירופה‪ ,‬שהביאה לתסיסה‬
‫משנת ת״ש )‪ :(1940‬״מה היה ׳הקשת׳? ‪ -‬שואל ר׳ בנימין‬ ‫מחודשת בקהילה היהודית והוסיפה נופך מיוחד לחיים‬
‫ומצטט בתשובה את דברי יעקב רבינוביץ‪ ,‬ממשתתפי‬
‫״הקשת״‪ - :‬רעיון של ירחון מצויר‪ ,‬מוקדש לספרות בעיקר‬ ‫התרבותיים‪ ,‬הדתיים והציוניים‪.‬‬
‫וגם לאמנות‪.‬״ ור׳ בנימין מוסיף שהיה ״ביטוי לחפץ‬ ‫קהילת ברלין היתה אחת הקהילות החשובות ביותר‬
‫ההתחדשות וההתרעננות‪ ...‬מתוך אמונה באביב החיים‬ ‫בגרמניה‪ .‬בשנת ‪ 1900‬עמד מספר היהודים בקהילה זו על‬
‫והאדם‪ ...‬׳הקשת׳ היה דבר״מה רענן‪ .‬שמו מעיד עליו‪ :‬שמו‬ ‫יותר ממאה אלף‪ ,‬בהם מדענים‪ ,‬סופרים ואמנים‪ ,‬וכן אנשי‬
‫הזכיר את צבעי הקשת‪ .‬הוא רצה לבטא גם דעה ציבורית‬
‫רעננה‪ .‬הוא רצה לשמש מכשיר גם לחצים שנונים‪ .‬גם בזה‬ ‫תעשיה ומסחר בולטים‪ .‬גם לספרות העברית היתה עדנה‬
‫בברלין‪ .‬אחד מבעלי ההשפעה החשובים בחוגי הספרות‬
‫שמו מעיד עליו‪ :‬׳הקשת׳ תרתי משמע‪.‬״‬ ‫העברית בעיר זו היה המבקר והמספר ראובן בריינין‪,‬‬
‫את שמו של ״הקשת״ הגה ראובן בריינין שהיה מקורב‬
‫לעורכי הבטאון‪ .‬יעקב רבינוביץ אף מרחיק לכת ואומר כי‬ ‫שבהשראתו חברו שלושה צעירים יהודים ילידי מזרח‬
‫״ירחון זה שבאופן רשמי הוציאו יוסף ליאון )שמו של‬ ‫אירופה להוציא לאור את ״הקשת״‪ ,‬בטאון ספרותי׳אמנותי‬
‫העורך נכתב לפעמים יוסף לין‪ ,‬לפעמים ליאון ולפעמים‬ ‫מאויר ‪ -‬הראשון מסוגו בעברית‪ .‬השלושה היו יוסף לין‪,‬‬
‫ליאן ‪ -‬ד׳׳מ( ובריינין עמד מאחוריו‪.‬״ ואולם לדעת ר׳‬
‫בנימין יש בכך משום הגזמה‪ ,‬והאמת טמונה‪ ,‬כנראה‪ ,‬בדברי‬ ‫אלתר משה גונצר ור׳ בנימין‪ ,‬הוא יהושע רדלר־פלדמן‪.‬‬
‫לין שכתב‪ :‬״בריינין אמנם השפיע עלי ויעודד את רוחי‬ ‫עורכו של ״הקשת״‪ ,‬יוסף לין‪ ,‬כותב בספרו הגרמני על‬
‫בדבר ייסוד ׳הקשת׳ ‪ -‬אולם בעצם העבודה של המערכת‬ ‫העתונות העברית)יצא לאור בשנת ‪ (1928‬כי ׳״הקשת׳ הוא‬
‫גופה‪ ,‬בבחירת חומר‪ ,‬עיבוד הסגנון והתוכן האמנותי‪ ,‬לא‬ ‫הבטאון האמנותי העברי הראשון״ וכי הוא ״מצא הד‬
‫במיוחד אצל האינטלקטואלים הצעירים״‪ .‬לין היה ביבליוג־‬
‫השתתף בפועל‪.‬״‬ ‫רף וספרן של הקהילה היהודית בברלין‪ ,‬נציג של יהודי‬
‫נראה אפוא שהמערכת כללה את לין‪ ,‬את גונצר ואת ר׳‬ ‫מזרח אירופה ואחד מראשי ה״פרבנד דער אוסט״יודן״‬
‫בנימין‪ .‬וההוגה העיקרי של הרעיון להוציא את ״הקשת״‬ ‫שנאבק למען זכויותיהם של המהגרים היהודים ממזרח‬
‫היה לדברי ר׳ בנימין יוסף לין ״שהיה תמיד מלא שאיפות‪,‬‬ ‫אירופה בקהילות היהודיות בגרמניה‪ .‬הוא היה גם אחד‬
‫תכניות וחלומות ושהיה גם איש הפעולה במידה מרובה‪.‬״‬ ‫הפעילים שתכננו את ייסוד ״הפועל הצעיר״ בגרמניה ונמנה‬
‫את המימון להוצאת החוברת הראשונה השיג ר׳ בנימין‬ ‫עם עורכיו של ״החבר״‪ ,‬בטאון אגודת הסטודנטים‬
‫מאת ידידו ר׳ פיליפשטיין‪ .‬הלה תרם מאות מרקים‪ ,‬אבל‬ ‫הלאומיים‪ .‬עם עלות הנאצים לשלטון בגרמניה‪ ,‬בשנת‬
‫שיבש את כוונתו של ר׳ בנימין שרצה בירחון להומור‬
‫ולסטירה‪ .‬בהתערבות דודו של המממן‪ ,‬פרופ׳ איזראעל‪,‬‬ ‫‪ ,1933‬עלה לין לארץ־ישראל והתיישב בקריית ביאליק‬
‫נזנח הרעיון המקורי‪ ,‬ו׳׳הקשת״ יצא כבטאון ספרותי־‬ ‫שליד חיפה‪.‬‬

‫אמנותי‪.‬‬ ‫גונצר‪ ,‬סופר ומו׳׳ל עברי‪ ,‬יליד ליטא‪ ,‬היגר עם הוריו‬
‫על השאלה מי השפיע על ״הקשת״ משיב ר׳ בנימין‪:‬‬ ‫לברלין בראשית המאה‪ .‬הוא היה פעיל בהפצת הלשון‬
‫״השפיעה התקופה‪ ,‬השפיעה הסביבה״‪ .‬ואכן היתה‬ ‫העברית‪ ,‬ממייסדי ״הפועל הצעיר״ ועורך החלק העברי‬
‫ב׳׳הקשת״ רוח רעננה שהביאה אליו גם את ליליינבלום‬ ‫ב׳׳אידישע פרעסע״ והבטאון ״העברי״ של הרב מאיר בר״‬
‫המחמיר‪ ,‬וכאמור‪ ,‬את בריינין‪ .‬״הוא היה אב השפעה‪.‬‬ ‫אילן‪ .‬בית־המסחר לספרים שניהל בברלין היה מקום מפגש‬
‫שמשו זרחה בברלין וממנה קרניים לכל הפעולה הזאת״‪ .‬ר׳‬ ‫לסופרים עבריים ולאנשי האינטליגנציה היהודית‪ .‬בשנת‬
‫בנימין דן עם בריינין על השתתפותו בחוברת הראשונה‬ ‫‪ 1939‬עלה לארץ והשתקע בתל־אביב‪ .‬הוא סבל ממצוקה‬
‫כלכלית והלך לעולמו כעבור זמן קצר‪ ,‬בשנת ‪ .1940‬ר׳‬
‫ציור של ליליין לעתון‬ ‫בנימין כתב עליו כי חשב שיהיה כוכב בספרות העברית‬
‫לאחר שקרא את סיפורו ״זקנים״ בלוח אחיאסף תרס׳׳ג‪.‬‬
‫שותפו לעריכת ״הקשת״‪ ,‬יוסף לין‪ ,‬אומר עליו דברים חמים‬
‫ביותר במאמר״הספד שכתב ב׳׳דבר״ ב־‪ 8‬בספטמבר ‪;1940‬‬
‫״ההומור המיוחד לו‪ ,‬שהיה כאילו מרחף על פני העניינים‪,‬‬

‫לא פגע ברצינותו הפנימית‪) ...‬גונצר( הצטיין‪ ...‬בשקידה‬

‫יתירה״‪.‬‬
‫דמות ידועה ומיוחדת במינה היה השלישי בחבורה‪ ,‬ר׳‬
‫בנימין‪ .‬הוא נולד בגליציה בשנת ‪ 1880‬ומת בירושלים‬
‫בשנת ‪ .1957‬חייו היו רצופים בפעילות ציבורית וספרותית‬
‫ענפה‪ .‬מאז בא לברלין‪ ,‬בשנת ‪ ,1901‬למד בבית־הספר‬
‫הגבוה לחקלאות ועסק בפעילות ציונית ועברית‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1906‬יצא ללונדון‪ ,‬ובשנת ‪ 1907‬עלה לארץ־ישראל‪ .‬הוא‬
‫היה עורכו הראשון של ״הצופה״ בימי צאתו לאור בירוש­‬

‫לים‪ ,‬והרבה לפעול בתחום יחסי יהודים־ערבים‪ ,‬בהטפה‬
‫בלתי נלאית לשלום ולהתקרבות בין שני העמים‪ .‬לשם כך‬

‫‪22‬‬