Page 22 - etmol_95
P. 22

‫עתון ספוותי־אמנות׳ ראשו‬

‫״הקשת״ יצא לאור בבולי! וכלל ציורים ותמומת ׳על פ׳ מעשה צלמון׳‬
                                ‫מאת דוד מלמד‬

‫פעל באירגונים שהוקמו למטרה זו וערך את מרבית‬                     ‫השנים הראשונות של המאה ה*‪ 20‬מצאו את יהדות‬
                                                   ‫בטאוניהם‪.‬‬    ‫גרמניה לא רק בסימנה של התבוללות גוברת אלא גם‬
                                                                ‫במוקד של פעילות יהודית ענפה‪ .‬סייעה לכך בין היתר‬
‫את סיפורו של ״הקשת״ מביא ר׳ בנימין ב״מאזנים״‬                    ‫הגירתם של יהודים ממזרח״אירופה‪ ,‬שהביאה לתסיסה‬
‫משנת ת״ש )‪ :(1940‬״מה היה ׳הקשת׳? ‪ -‬שואל ר׳ בנימין‬               ‫מחודשת בקהילה היהודית והוסיפה נופך מיוחד לחיים‬
‫ומצטט בתשובה את דברי יעקב רבינוביץ‪ ,‬ממשתתפי‬
‫״הקשת״‪ - :‬רעיון של ירחון מצויר‪ ,‬מוקדש לספרות בעיקר‬                                           ‫התרבותיים‪ ,‬הדתיים והציוניים‪.‬‬
‫וגם לאמנות‪.‬״ ור׳ בנימין מוסיף שהיה ״ביטוי לחפץ‬                  ‫קהילת ברלין היתה אחת הקהילות החשובות ביותר‬
‫ההתחדשות וההתרעננות‪ ...‬מתוך אמונה באביב החיים‬                   ‫בגרמניה‪ .‬בשנת ‪ 1900‬עמד מספר היהודים בקהילה זו על‬
‫והאדם‪ ...‬׳הקשת׳ היה דבר״מה רענן‪ .‬שמו מעיד עליו‪ :‬שמו‬             ‫יותר ממאה אלף‪ ,‬בהם מדענים‪ ,‬סופרים ואמנים‪ ,‬וכן אנשי‬
‫הזכיר את צבעי הקשת‪ .‬הוא רצה לבטא גם דעה ציבורית‬
‫רעננה‪ .‬הוא רצה לשמש מכשיר גם לחצים שנונים‪ .‬גם בזה‬               ‫תעשיה ומסחר בולטים‪ .‬גם לספרות העברית היתה עדנה‬
                                                                ‫בברלין‪ .‬אחד מבעלי ההשפעה החשובים בחוגי הספרות‬
                     ‫שמו מעיד עליו‪ :‬׳הקשת׳ תרתי משמע‪.‬״‬          ‫העברית בעיר זו היה המבקר והמספר ראובן בריינין‪,‬‬
‫את שמו של ״הקשת״ הגה ראובן בריינין שהיה מקורב‬
‫לעורכי הבטאון‪ .‬יעקב רבינוביץ אף מרחיק לכת ואומר כי‬              ‫שבהשראתו חברו שלושה צעירים יהודים ילידי מזרח‬
‫״ירחון זה שבאופן רשמי הוציאו יוסף ליאון )שמו של‬                 ‫אירופה להוציא לאור את ״הקשת״‪ ,‬בטאון ספרותי׳אמנותי‬
‫העורך נכתב לפעמים יוסף לין‪ ,‬לפעמים ליאון ולפעמים‬                ‫מאויר ‪ -‬הראשון מסוגו בעברית‪ .‬השלושה היו יוסף לין‪,‬‬
‫ליאן ‪ -‬ד׳׳מ( ובריינין עמד מאחוריו‪.‬״ ואולם לדעת ר׳‬
‫בנימין יש בכך משום הגזמה‪ ,‬והאמת טמונה‪ ,‬כנראה‪ ,‬בדברי‬                  ‫אלתר משה גונצר ור׳ בנימין‪ ,‬הוא יהושע רדלר־פלדמן‪.‬‬
‫לין שכתב‪ :‬״בריינין אמנם השפיע עלי ויעודד את רוחי‬                ‫עורכו של ״הקשת״‪ ,‬יוסף לין‪ ,‬כותב בספרו הגרמני על‬
‫בדבר ייסוד ׳הקשת׳ ‪ -‬אולם בעצם העבודה של המערכת‬                  ‫העתונות העברית)יצא לאור בשנת ‪ (1928‬כי ׳״הקשת׳ הוא‬
‫גופה‪ ,‬בבחירת חומר‪ ,‬עיבוד הסגנון והתוכן האמנותי‪ ,‬לא‬              ‫הבטאון האמנותי העברי הראשון״ וכי הוא ״מצא הד‬
                                                                ‫במיוחד אצל האינטלקטואלים הצעירים״‪ .‬לין היה ביבליוג־‬
                                             ‫השתתף בפועל‪.‬״‬      ‫רף וספרן של הקהילה היהודית בברלין‪ ,‬נציג של יהודי‬
‫נראה אפוא שהמערכת כללה את לין‪ ,‬את גונצר ואת ר׳‬                  ‫מזרח אירופה ואחד מראשי ה״פרבנד דער אוסט״יודן״‬
‫בנימין‪ .‬וההוגה העיקרי של הרעיון להוציא את ״הקשת״‬                ‫שנאבק למען זכויותיהם של המהגרים היהודים ממזרח‬
‫היה לדברי ר׳ בנימין יוסף לין ״שהיה תמיד מלא שאיפות‪,‬‬             ‫אירופה בקהילות היהודיות בגרמניה‪ .‬הוא היה גם אחד‬
‫תכניות וחלומות ושהיה גם איש הפעולה במידה מרובה‪.‬״‬                ‫הפעילים שתכננו את ייסוד ״הפועל הצעיר״ בגרמניה ונמנה‬
‫את המימון להוצאת החוברת הראשונה השיג ר׳ בנימין‬                  ‫עם עורכיו של ״החבר״‪ ,‬בטאון אגודת הסטודנטים‬
‫מאת ידידו ר׳ פיליפשטיין‪ .‬הלה תרם מאות מרקים‪ ,‬אבל‬                ‫הלאומיים‪ .‬עם עלות הנאצים לשלטון בגרמניה‪ ,‬בשנת‬
‫שיבש את כוונתו של ר׳ בנימין שרצה בירחון להומור‬
‫ולסטירה‪ .‬בהתערבות דודו של המממן‪ ,‬פרופ׳ איזראעל‪,‬‬                 ‫‪ ,1933‬עלה לין לארץ־ישראל והתיישב בקריית ביאליק‬
‫נזנח הרעיון המקורי‪ ,‬ו׳׳הקשת״ יצא כבטאון ספרותי־‬                                                                    ‫שליד חיפה‪.‬‬

                                                       ‫אמנותי‪.‬‬  ‫גונצר‪ ,‬סופר ומו׳׳ל עברי‪ ,‬יליד ליטא‪ ,‬היגר עם הוריו‬
‫על השאלה מי השפיע על ״הקשת״ משיב ר׳ בנימין‪:‬‬                     ‫לברלין בראשית המאה‪ .‬הוא היה פעיל בהפצת הלשון‬
‫״השפיעה התקופה‪ ,‬השפיעה הסביבה״‪ .‬ואכן היתה‬                       ‫העברית‪ ,‬ממייסדי ״הפועל הצעיר״ ועורך החלק העברי‬
‫ב׳׳הקשת״ רוח רעננה שהביאה אליו גם את ליליינבלום‬                 ‫ב׳׳אידישע פרעסע״ והבטאון ״העברי״ של הרב מאיר בר״‬
‫המחמיר‪ ,‬וכאמור‪ ,‬את בריינין‪ .‬״הוא היה אב השפעה‪.‬‬                  ‫אילן‪ .‬בית־המסחר לספרים שניהל בברלין היה מקום מפגש‬
‫שמשו זרחה בברלין וממנה קרניים לכל הפעולה הזאת״‪ .‬ר׳‬              ‫לסופרים עבריים ולאנשי האינטליגנציה היהודית‪ .‬בשנת‬
‫בנימין דן עם בריינין על השתתפותו בחוברת הראשונה‬                 ‫‪ 1939‬עלה לארץ והשתקע בתל־אביב‪ .‬הוא סבל ממצוקה‬
                                                                ‫כלכלית והלך לעולמו כעבור זמן קצר‪ ,‬בשנת ‪ .1940‬ר׳‬
‫ציור של ליליין לעתון‬                                            ‫בנימין כתב עליו כי חשב שיהיה כוכב בספרות העברית‬
                                                                ‫לאחר שקרא את סיפורו ״זקנים״ בלוח אחיאסף תרס׳׳ג‪.‬‬
                                                                ‫שותפו לעריכת ״הקשת״‪ ,‬יוסף לין‪ ,‬אומר עליו דברים חמים‬
                                                                ‫ביותר במאמר״הספד שכתב ב׳׳דבר״ ב־‪ 8‬בספטמבר ‪;1940‬‬
                                                                ‫״ההומור המיוחד לו‪ ,‬שהיה כאילו מרחף על פני העניינים‪,‬‬

                                                                ‫לא פגע ברצינותו הפנימית‪) ...‬גונצר( הצטיין‪ ...‬בשקידה‬

                                                                                                                      ‫יתירה״‪.‬‬
                                                                ‫דמות ידועה ומיוחדת במינה היה השלישי בחבורה‪ ,‬ר׳‬
                                                                ‫בנימין‪ .‬הוא נולד בגליציה בשנת ‪ 1880‬ומת בירושלים‬
                                                                ‫בשנת ‪ .1957‬חייו היו רצופים בפעילות ציבורית וספרותית‬
                                                                ‫ענפה‪ .‬מאז בא לברלין‪ ,‬בשנת ‪ ,1901‬למד בבית־הספר‬
                                                                ‫הגבוה לחקלאות ועסק בפעילות ציונית ועברית‪ .‬בשנת‬
                                                                ‫‪ 1906‬יצא ללונדון‪ ,‬ובשנת ‪ 1907‬עלה לארץ־ישראל‪ .‬הוא‬
                                                                ‫היה עורכו הראשון של ״הצופה״ בימי צאתו לאור בירוש­‬

                                                                ‫לים‪ ,‬והרבה לפעול בתחום יחסי יהודים־ערבים‪ ,‬בהטפה‬
                                                                ‫בלתי נלאית לשלום ולהתקרבות בין שני העמים‪ .‬לשם כך‬

                                                                ‫‪22‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26