Page 19 - etmol_95
P. 19

‫מה‪ .‬וכן להקטין הדבר‪ ,‬כמו אישון‪,‬‬

‫אמינון וכדומה‪ .‬אך גם נ׳ האמנתי׳׳ו‬
‫הנוסף בסוף השם מורה לפעמים‪,‬‬

‫לדעתי‪ ,‬המקום אשר בו נמצא הדבר‬

‫הקרוא בשם ההוא‪ ,‬או המקום אועגבניה מילה גסה‬
‫הדבר המחזיק בתוכו את המושג‬

                  ‫הקרוא בשם ההוא ”׳‪.‬‬             ‫כיצד חידשו מילים בסוף המאה הקודמת‬
‫ובן יהודה מביא דוגמאות להנחתו‬

‫זו‪ :‬צימאון‪ ,‬ציון‪ ...‬צידון‪ ,‬רוצה לאמר‬             ‫השם עגבניה )שמקורה מ׳׳עגב״( לא‬           ‫ראובן סיוון הוא מחוקרי העברית‬
‫עיר צידת הדגים או מקום הצידה‪...‬‬                  ‫מצא חן בעיני תושבי הארץ‪ ,‬ודוברי‬          ‫החשובים‪ ,‬שלימד רבים את השפה‬
‫דימון‪ ...‬לאמור נהר דם‪ ,‬או מקום דם‪,‬‬                                                        ‫ואת דרכי דיבורה‪ ,‬ופירסם מאמרים‬
                                                 ‫העברית נמנעו מלהעלות את המלה‬             ‫והוציא לאור ספרים על נושא זה‪.‬‬
               ‫ולבסוף אומר בו־יהודה‪:‬‬             ‫ה׳׳גסה״ הזאת על שפתותיהם כעש­‬            ‫אחד מעיסוקיו של ראובן סיוון הוא‬
‫״על פי הכלל הזה אשר ביארנו נוכל‬                                                           ‫סיפור התחדשותן של המלים שבפינו‪,‬‬
‫לגזור מהמלה ׳מלה׳ מלה חדשה מלון‬                  ‫רים שנה‪ ,‬עד ימי העליה השניה‪.‬‬             ‫מאז ימי אליעזר בן־יהודה ובנו איתמר‬
‫אשר תורה דבר‪ ,‬או ספר‪ ,‬המחזיק‬                     ‫בניהם של אליעזר וחמדה בן־יהודה ‪-‬‬         ‫בן־אבי ועד למשה חובב‪ .‬סיפוריו על‬
                                                                                          ‫דרך גילוין והמצאתן של המלים הם‬
             ‫בקרבו את מלות השפה‪.‬״‬                ‫אהוד בן־יהודה‪ ,‬דולה ויטמן ועדה‬           ‫לעתים סיפורי מתח ובלשות‪ .‬לאחרו­‬
‫על דרך ״ספר־מלים ‪ -‬מילון״ מזוג‬
‫לפרט‪ ,‬נתחדשו מלים לא מועטות‪,‬‬                     ‫ראם ‪ -‬סיפרו לי שבבית אביהם החרי­‬         ‫נה פירסם את הספר ״הויות וחויות‬
‫בשנות השמונים והתשעים למאה‬                       ‫מו את המלה עגבניה‪ .‬בבית גרסו‬             ‫בלשוננו המתחדשת׳׳ ושם כינס כמה‬
‫שעברה ‪ -‬מציין ראובן סיוון ‪ -‬ובהן‪:‬‬                                                         ‫מסיפורי המלים החדשות‪ ,‬בין השאר‬
‫פרי האהבה ‪ -‬עגבניה; בתי עיניים ‪-‬‬                 ‫בדוךה שהיא צורה עברית של השם‬
‫משקפיים‪ :‬כלב קטן ‪ -‬כלבלב; מכתב־‬                  ‫הערבי בנדורה )השם בנדורה בערבית‬              ‫סיפר על גילגולי המלה עגבניי ה‪:‬‬
                                                                                          ‫בשנת תרמ״ו‪ ,1886 ,‬היתה העגב־‬
‫עתי ‪ -‬עתון; חתול קטן ‪ -‬חתלתול;‬                   ‫הוא שיבוש השם האיטלקי פומודורו‬           ‫ניה נדירה למדי באירופה‪ ,‬אבל בארץ־‬
‫מקהלת נוגנים ‪ -‬תזמורת; מכונת‬                                                              ‫ישראל ובארצות הים־התיכון בכלל‬
‫קיטור ‪ -‬קטר; רכב ברזל ‪ -‬רכבת;‬                    ‫‪ -‬תפוח זהב ‪ -‬על שום מראה הזהוב‬           ‫נחשבה למאכל עממי חביב ורצוי‬
‫איש צבא ‪ -‬חייל; מכתב־עתי־חודשי‬                   ‫ומכאן ברוסית ובפולנית פומידור(‪.‬‬
‫‪ -‬ירחון; מנורת חנוכה ‪ -‬חנוכיה‪ :‬עגלה‬                                                       ‫לרוב אוכליה‪ .‬באותה שנה תירגם‬
‫מכונית ‪ -‬מכונית; עגלה חשמלית ‪-‬‬                   ‫״כשאבא לא מצא מלה בעברית‪ ,‬היה‬
‫חשמלית; ציור־אור‪ ,‬צייר־אור ‪-‬‬                                                              ‫יחיאל מיכל פינס‪ ,‬חברו של אליעזר‬
                                                 ‫נוהג לפנות אל הערבית המדוברת‪.‬‬
                                                 ‫משום כך בחר במלה בנדורה‪-‬בדורה‪,‬״‬

                                                                  ‫אמרה הבת עדה ראם‪.‬‬

                                                 ‫עברו השנים והעגבניה נשתרשה‬

                                                   ‫בלשון כאילו היתה בה מאז ומעולם‪.‬‬

‫צילום‪ ,‬צלם‪.‬‬

‫אבל כמובן‪ ,‬לא רק אליעזר בן־‬
‫יהודה חידש מלים‪ ,‬היו רבים אחרים‪,‬‬

‫סופרים נודעים ואלמונים שאיננו‬                                                                                                   ‫‪IM i‬‬
               ‫יודעים עד היום מי הם‪.‬‬

         ‫בין ממציאי המלים היה גם המשו­‬           ‫ראובן סיוון מספר בפרק אחר של‬             ‫בן־יהודה‪ ,‬את הספר ״עבודת האדמה‬
         ‫רר חיים נחמן ביאליק‪ .‬סיוון מציין כי‬     ‫ספרו כיצד באה לעולם המלה מי לון‬          ‫בסוריה בכלל ובארץ ישראל בפרט״;‬
                                                 ‫‪ -‬אולי המלה הראשונה שהמציא בן־‬           ‫מאת ד׳׳ר ליאו אנדרלינד‪ .‬התרגום‬
         ‫בחוברת הראשונה של "לשוננו״‪,‬‬                                                      ‫מגרמנית נדפס בהמשכים ב׳׳הצבי״‪,‬‬
         ‫המיועדת "לשכלול הלשון העברית״‬                                            ‫יהודה‪:‬‬
         ‫שהוציא לאור ועד הלשון העברית‬            ‫״עוד בשנת תר״ם )‪ (1880‬בהיות‬              ‫שבועונו של אליעזר בן־יהודה ואחר־‬
         ‫בתמוז תרפ׳׳ח )‪ ,(1928‬פורסם קטע‬          ‫אליעזר בן־יהודה כבן עשרים ושתיים‪,‬‬        ‫כך כספר בירושלים‪ ,‬ושוב בורשה‬
                                                 ‫שנתיים לפני עלותו לארץ ישראל‪,‬‬            ‫ב־‪891‬ו‪ .‬בסעיף ‪ 27‬דיבר אנדרלינד על‬
         ‫מתוך דיון שנערך בוועד הלשון ובו‬         ‫המציא את המלה מילון‪ ,‬שהיתה‬               ‫העגבניות‪ .‬באותם ימים היו העגבניות‪,‬‬
         ‫מצוין כי "ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק מציע להשת­‬        ‫עתידה להתנוסס על כותרת מפעל‬              ‫כאמור‪ ,‬פרי נדיר למדי באירופה‪ ,‬ויוש­‬
                                                 ‫חייו‪ .‬דרך יצירתה של מלה זו היתה‬
‫מש בפועל טוס ביחס לאווירון‪ ,‬שאינו ‪IS‬‬             ‫גם סימן למלים רבות שנולדו אחריה‪.‬‬         ‫ביה התייחסו אליהן בחשדנות־מה‪.‬‬
         ‫מעופף אלא טס‪ ,‬והמפעל הזה ליצור‬          ‫ב׳מגיד משנה׳‪ ,‬שהיה חלק בעתון‬
         ‫את המלים הנוגעות לאווירון‪ :‬במקום‬
         ‫לעוף ‪ -‬לטוס‪ :‬תעופה ‪ -‬טיס; מעופף‬         ‫׳המגיד׳‪ ,‬שנה שניה י״ז טבת תר׳׳ם‪,‬‬
         ‫‪ -‬טןס‪ ,‬אווירון ‪ -‬מטוס; שפעת אווי­‬                      ‫כותב החותם בן־יהודה‪:‬‬

                                 ‫רונים ‪ -‬טיסת״‪.‬‬  ‫׳בין אספסוף מלות הזרות‪ ,‬האסו­‬
         ‫ובכן‪ ,‬מסתבר כי ביאליק ראוי‬              ‫פים והשתוקים‪ ,‬אשר זבדונו סופרי‬
         ‫להיות ״טןס כבוד" בחיל האוויר על‬         ‫דור העבר‪ ,‬נמצאת גם המלה ״ספר‬

                  ‫רוב השמור! שחידש בשבילם‪.‬‬

                                                 ‫תלו בעגבניה זו כמה וכמה תכונות מלים"‪ .‬המלה הזאת גם היא כיתר‬
                                                                                          ‫משונות‪ ,‬ועל כן כינוה בכינויים שונים‪.‬‬
                                                 ‫אחיותיה‪ ,‬הבכורות והצעירות‪ ,‬יצאה‬          ‫אנדרלינד כינה אותה בשם ״תפוח‬
                                                 ‫ממעי שפה אשכנזית על־ידי השם‬              ‫האהבה או תפוח גן העדן״‪ ,‬ופינס‬
                                                 ‫הקדוש ״העתקה״ )בן יהודה מתכוון‬
                                                                                          ‫תירגם את השם הזוגי ״תפוח האה­‬
                                                 ‫לתרגום( אשר השתתפו בו הסופרים‬
                                                 ‫בה״‪ ,‬כמסיח לפי תומו‪ ,‬בשם בן מלה ההם ואשר עשו בו נסים ונפלאות‪...‬‬
                                                                                               ‫אחת ברוח הימים ההם וכך כתב‪:‬‬
                                                 ‫״סגולת שפת עברית בחפצה לגזור‬             ‫‪ .27‬״ ה עג בניו ת )בנדארא או‬
                                                 ‫שם חדש מפועל או משם‪ ,‬להוסיף‬              ‫טאמאטא בלעז( מצויות בכל מקום‬
                                                 ‫בראש הפועל או השם אחת מאותיות‬
                                                                                          ‫ובייחוד בגינות אחלב‪ ,‬ששם כובשים‬
                                                 ‫האמנתי׳׳ו‪ ...‬נ׳ האמנתי׳׳ו הנוסף בסוף‬
                                                 ‫השם ישמש‪ ,‬לפי המדקדקים החד­‬              ‫אותן בעיגולים למען יעמדו ימים‬
                                                 ‫שים‪ ,‬לגזור שם מופשט מן השם‪ ,‬כמו‬          ‫רבים‪ .‬פרי זה תחילתה ירוקה וסופה‬

                                                 ‫שבתון מן שבת‪ ,‬רעבון מן רעב וכדו­‬         ‫אדומה והיא יפה ונאווה מאוד‪.‬״‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24