Page 19 - etmol_95

‫מה‪ .‬וכן להקטין הדבר‪ ,‬כמו אישון‪,‬‬

‫אמינון וכדומה‪ .‬אך גם נ׳ האמנתי׳׳ו‬
‫הנוסף בסוף השם מורה לפעמים‪,‬‬

‫לדעתי‪ ,‬המקום אשר בו נמצא הדבר‬

‫הקרוא בשם ההוא‪ ,‬או המקום אועגבניה מילה גסה‬
‫הדבר המחזיק בתוכו את המושג‬

‫הקרוא בשם ההוא ”׳‪.‬‬ ‫כיצד חידשו מילים בסוף המאה הקודמת‬
‫ובן יהודה מביא דוגמאות להנחתו‬

‫זו‪ :‬צימאון‪ ,‬ציון‪ ...‬צידון‪ ,‬רוצה לאמר‬ ‫השם עגבניה )שמקורה מ׳׳עגב״( לא‬ ‫ראובן סיוון הוא מחוקרי העברית‬
‫עיר צידת הדגים או מקום הצידה‪...‬‬ ‫מצא חן בעיני תושבי הארץ‪ ,‬ודוברי‬ ‫החשובים‪ ,‬שלימד רבים את השפה‬
‫דימון‪ ...‬לאמור נהר דם‪ ,‬או מקום דם‪,‬‬ ‫ואת דרכי דיבורה‪ ,‬ופירסם מאמרים‬
‫העברית נמנעו מלהעלות את המלה‬ ‫והוציא לאור ספרים על נושא זה‪.‬‬
‫ולבסוף אומר בו־יהודה‪:‬‬ ‫ה׳׳גסה״ הזאת על שפתותיהם כעש­‬ ‫אחד מעיסוקיו של ראובן סיוון הוא‬
‫״על פי הכלל הזה אשר ביארנו נוכל‬ ‫סיפור התחדשותן של המלים שבפינו‪,‬‬
‫לגזור מהמלה ׳מלה׳ מלה חדשה מלון‬ ‫רים שנה‪ ,‬עד ימי העליה השניה‪.‬‬ ‫מאז ימי אליעזר בן־יהודה ובנו איתמר‬
‫אשר תורה דבר‪ ,‬או ספר‪ ,‬המחזיק‬ ‫בניהם של אליעזר וחמדה בן־יהודה ‪-‬‬ ‫בן־אבי ועד למשה חובב‪ .‬סיפוריו על‬
‫דרך גילוין והמצאתן של המלים הם‬
‫בקרבו את מלות השפה‪.‬״‬ ‫אהוד בן־יהודה‪ ,‬דולה ויטמן ועדה‬ ‫לעתים סיפורי מתח ובלשות‪ .‬לאחרו­‬
‫על דרך ״ספר־מלים ‪ -‬מילון״ מזוג‬
‫לפרט‪ ,‬נתחדשו מלים לא מועטות‪,‬‬ ‫ראם ‪ -‬סיפרו לי שבבית אביהם החרי­‬ ‫נה פירסם את הספר ״הויות וחויות‬
‫בשנות השמונים והתשעים למאה‬ ‫מו את המלה עגבניה‪ .‬בבית גרסו‬ ‫בלשוננו המתחדשת׳׳ ושם כינס כמה‬
‫שעברה ‪ -‬מציין ראובן סיוון ‪ -‬ובהן‪:‬‬ ‫מסיפורי המלים החדשות‪ ,‬בין השאר‬
‫פרי האהבה ‪ -‬עגבניה; בתי עיניים ‪-‬‬ ‫בדוךה שהיא צורה עברית של השם‬
‫משקפיים‪ :‬כלב קטן ‪ -‬כלבלב; מכתב־‬ ‫הערבי בנדורה )השם בנדורה בערבית‬ ‫סיפר על גילגולי המלה עגבניי ה‪:‬‬
‫בשנת תרמ״ו‪ ,1886 ,‬היתה העגב־‬
‫עתי ‪ -‬עתון; חתול קטן ‪ -‬חתלתול;‬ ‫הוא שיבוש השם האיטלקי פומודורו‬ ‫ניה נדירה למדי באירופה‪ ,‬אבל בארץ־‬
‫מקהלת נוגנים ‪ -‬תזמורת; מכונת‬ ‫ישראל ובארצות הים־התיכון בכלל‬
‫קיטור ‪ -‬קטר; רכב ברזל ‪ -‬רכבת;‬ ‫‪ -‬תפוח זהב ‪ -‬על שום מראה הזהוב‬ ‫נחשבה למאכל עממי חביב ורצוי‬
‫איש צבא ‪ -‬חייל; מכתב־עתי־חודשי‬ ‫ומכאן ברוסית ובפולנית פומידור(‪.‬‬
‫‪ -‬ירחון; מנורת חנוכה ‪ -‬חנוכיה‪ :‬עגלה‬ ‫לרוב אוכליה‪ .‬באותה שנה תירגם‬
‫מכונית ‪ -‬מכונית; עגלה חשמלית ‪-‬‬ ‫״כשאבא לא מצא מלה בעברית‪ ,‬היה‬
‫חשמלית; ציור־אור‪ ,‬צייר־אור ‪-‬‬ ‫יחיאל מיכל פינס‪ ,‬חברו של אליעזר‬
‫נוהג לפנות אל הערבית המדוברת‪.‬‬
‫משום כך בחר במלה בנדורה‪-‬בדורה‪,‬״‬

‫אמרה הבת עדה ראם‪.‬‬

‫עברו השנים והעגבניה נשתרשה‬

‫בלשון כאילו היתה בה מאז ומעולם‪.‬‬

‫צילום‪ ,‬צלם‪.‬‬

‫אבל כמובן‪ ,‬לא רק אליעזר בן־‬
‫יהודה חידש מלים‪ ,‬היו רבים אחרים‪,‬‬

‫סופרים נודעים ואלמונים שאיננו‬ ‫‪IM i‬‬
‫יודעים עד היום מי הם‪.‬‬

‫בין ממציאי המלים היה גם המשו­‬ ‫ראובן סיוון מספר בפרק אחר של‬ ‫בן־יהודה‪ ,‬את הספר ״עבודת האדמה‬
‫רר חיים נחמן ביאליק‪ .‬סיוון מציין כי‬ ‫ספרו כיצד באה לעולם המלה מי לון‬ ‫בסוריה בכלל ובארץ ישראל בפרט״;‬
‫‪ -‬אולי המלה הראשונה שהמציא בן־‬ ‫מאת ד׳׳ר ליאו אנדרלינד‪ .‬התרגום‬
‫בחוברת הראשונה של "לשוננו״‪,‬‬ ‫מגרמנית נדפס בהמשכים ב׳׳הצבי״‪,‬‬
‫המיועדת "לשכלול הלשון העברית״‬ ‫יהודה‪:‬‬
‫שהוציא לאור ועד הלשון העברית‬ ‫״עוד בשנת תר״ם )‪ (1880‬בהיות‬ ‫שבועונו של אליעזר בן־יהודה ואחר־‬
‫בתמוז תרפ׳׳ח )‪ ,(1928‬פורסם קטע‬ ‫אליעזר בן־יהודה כבן עשרים ושתיים‪,‬‬ ‫כך כספר בירושלים‪ ,‬ושוב בורשה‬
‫שנתיים לפני עלותו לארץ ישראל‪,‬‬ ‫ב־‪891‬ו‪ .‬בסעיף ‪ 27‬דיבר אנדרלינד על‬
‫מתוך דיון שנערך בוועד הלשון ובו‬ ‫המציא את המלה מילון‪ ,‬שהיתה‬ ‫העגבניות‪ .‬באותם ימים היו העגבניות‪,‬‬
‫מצוין כי "ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק מציע להשת­‬ ‫עתידה להתנוסס על כותרת מפעל‬ ‫כאמור‪ ,‬פרי נדיר למדי באירופה‪ ,‬ויוש­‬
‫חייו‪ .‬דרך יצירתה של מלה זו היתה‬
‫מש בפועל טוס ביחס לאווירון‪ ,‬שאינו ‪IS‬‬ ‫גם סימן למלים רבות שנולדו אחריה‪.‬‬ ‫ביה התייחסו אליהן בחשדנות־מה‪.‬‬
‫מעופף אלא טס‪ ,‬והמפעל הזה ליצור‬ ‫ב׳מגיד משנה׳‪ ,‬שהיה חלק בעתון‬
‫את המלים הנוגעות לאווירון‪ :‬במקום‬
‫לעוף ‪ -‬לטוס‪ :‬תעופה ‪ -‬טיס; מעופף‬ ‫׳המגיד׳‪ ,‬שנה שניה י״ז טבת תר׳׳ם‪,‬‬
‫‪ -‬טןס‪ ,‬אווירון ‪ -‬מטוס; שפעת אווי­‬ ‫כותב החותם בן־יהודה‪:‬‬

‫רונים ‪ -‬טיסת״‪.‬‬ ‫׳בין אספסוף מלות הזרות‪ ,‬האסו­‬
‫ובכן‪ ,‬מסתבר כי ביאליק ראוי‬ ‫פים והשתוקים‪ ,‬אשר זבדונו סופרי‬
‫להיות ״טןס כבוד" בחיל האוויר על‬ ‫דור העבר‪ ,‬נמצאת גם המלה ״ספר‬

‫רוב השמור! שחידש בשבילם‪.‬‬

‫תלו בעגבניה זו כמה וכמה תכונות מלים"‪ .‬המלה הזאת גם היא כיתר‬
‫משונות‪ ,‬ועל כן כינוה בכינויים שונים‪.‬‬
‫אחיותיה‪ ,‬הבכורות והצעירות‪ ,‬יצאה‬ ‫אנדרלינד כינה אותה בשם ״תפוח‬
‫ממעי שפה אשכנזית על־ידי השם‬ ‫האהבה או תפוח גן העדן״‪ ,‬ופינס‬
‫הקדוש ״העתקה״ )בן יהודה מתכוון‬
‫תירגם את השם הזוגי ״תפוח האה­‬
‫לתרגום( אשר השתתפו בו הסופרים‬
‫בה״‪ ,‬כמסיח לפי תומו‪ ,‬בשם בן מלה ההם ואשר עשו בו נסים ונפלאות‪...‬‬
‫אחת ברוח הימים ההם וכך כתב‪:‬‬
‫״סגולת שפת עברית בחפצה לגזור‬ ‫‪ .27‬״ ה עג בניו ת )בנדארא או‬
‫שם חדש מפועל או משם‪ ,‬להוסיף‬ ‫טאמאטא בלעז( מצויות בכל מקום‬
‫בראש הפועל או השם אחת מאותיות‬
‫ובייחוד בגינות אחלב‪ ,‬ששם כובשים‬
‫האמנתי׳׳ו‪ ...‬נ׳ האמנתי׳׳ו הנוסף בסוף‬
‫השם ישמש‪ ,‬לפי המדקדקים החד­‬ ‫אותן בעיגולים למען יעמדו ימים‬
‫שים‪ ,‬לגזור שם מופשט מן השם‪ ,‬כמו‬ ‫רבים‪ .‬פרי זה תחילתה ירוקה וסופה‬

‫שבתון מן שבת‪ ,‬רעבון מן רעב וכדו­‬ ‫אדומה והיא יפה ונאווה מאוד‪.‬״‬