Page 15 - etmol

Page 15 - etmol_95

P. 15

‫מימצאיו בסוד הן מן המימשל הטורקי‬ ‫אהרן אהרמסון‬ ‫לארץ־ישראל לבקשתו של הרצל‬
‫והן מחברות זרות שהראו עניין באזור‪.‬‬ ‫באוקטובר אותה שנה‪ ,‬כדי לבחון‬
‫נקבע שאהרונסון יעמוד בקשר רצוף‬ ‫רת המטרות ובהכנת תוכניות ראשונות‬ ‫מקרוב את מצב הנהרות ואת הטופוגר‬
‫של מכתבים עם ורבורג‪ ,‬ואף הוכן קוד‬ ‫למשלחת המתוכננת ובזימון האנשים‬ ‫פיה ולהכין הצעות קונקרטיות ומפור‬
‫לשפת סתרים שתוכל לשמש אותו‬ ‫המתאימים להשתתף בה‪ .‬המשלחת‬ ‫טות יותר‪ .‬בורקהרט גם ידע שבאותם‬
‫בשעת הצורך‪ .‬ורבורג עצמו נפגש‬ ‫בראשות פרופ׳ בלאנקהורן נועדה‬ ‫ימים כתב הרצל את הרומן ״אלטנויל‪-‬‬
‫לראשונה עם האגרונום והבוטנאי המב‬ ‫לצאת לדרכה בסוף ‪ ,1903‬אבל התעכ‬ ‫נד״‪ ,‬ואף שלח לו מידע והצעות בעניין‬
‫ריק כבר ב‪ ,1900-‬כשאהרונסון היה בן‬ ‫בה כמה חודשים בגלל מגיפת כולרה‬
‫שפשטה בארץ‪ .‬בינתיים התקרב חורף‬ ‫זה‪.‬‬
‫‪.24‬‬ ‫‪ 1904‬לשיאו‪ ,‬ומשהתעוררה הסכנה‬ ‫באותם ימים בא הרצל בקשר גם עם‬
‫שמא תוחמץ העונה המתאימה ביותר‬ ‫פרופ׳ ורבורג‪ ,‬וזה הבהיר לו כי בקעת‪-‬‬
‫אהרון אהרונסון היה בן למשפחה‬ ‫למחקר באזורים המדבריים של הארץ‬ ‫הירדן היא ״אזור תמרים אמיתי״‪ ,‬ויפה‬
‫ממייסדי זכרון‪-‬יעקב‪ .‬הוא נשלח ללמוד‬ ‫דחק בלאנקהורן בורבורג להשלים את‬ ‫גם למטעי הדר ולגידול ירקות מבכי‪-‬‬
‫אגרונומיה בצרפת בסיועו של הברון‬ ‫כל ההכנות ולאפשר את יציאת המשל‬ ‫רים‪ ,‬קטניות‪ ,‬תבואות‪ ,‬תירס‪ ,‬קנה‪-‬‬
‫רוטשילד וסיים את לימודיו בהצלחה‪.‬‬ ‫חת לאלתר‪ .‬הוחלט שהוועד‪-‬הפועל‬ ‫סוכר וכותנה‪ .‬כמו‪-‬כן הכיר ורבורג‬
‫המצומצם של ההסתדרות הציונית‪,‬‬ ‫באותו הזמן את הדוח של הגיאולוג‬
‫הוא חזר לארץ‪ ,‬עבד בשירות פקידות‬ ‫״הוועדה הארץ‪-‬ישראלית״ והקרן‪-‬‬ ‫הגרמני פרופ׳ מכס בלאנקהורן ממסעו‬
‫הברון ורכש נסיון רב בתחום ההתייש‬ ‫הקיימת יממנו את ההוצאות חלק כחלק‪.‬‬ ‫במדבר‪-‬יהודה‪ ,‬בצפון הנגב ובעבר‪-‬‬
‫בות והחקלאות‪ .‬באוגוסט ‪ 1903‬שלח‬ ‫בכך היתה הקרן‪-‬הקיימת לשותפה‬ ‫הירדן המזרחי ב‪ :1896-‬במסע זה פרופ׳‬
‫אותו ורבורג לאזור באר‪-‬שבע כדי‬ ‫במסע החקר‪ ,‬שהיה למעשה המפעל‬ ‫בלאנקהורן גילה סימנים למרבצי‬
‫לבדוק את אפשרויות ההתיישבות‬ ‫הראשון לקידום ההתיישבות בארץ‪-‬‬ ‫פוספטים‪ ,‬ביטומנים ומלחי‪-‬האשלג של‬
‫החקלאית שם‪ .‬אהרונסון הגיש דוח‬ ‫ים‪-‬המלח‪ ,‬ולדעת אחדים שימש המידע‬
‫אופטימי‪ ,‬אבל הציע להקים לפני‪-‬כן‬ ‫ישראל שבו נטלה חלק פעיל‪.‬‬ ‫הזה שמסר להרצל בסים לחזון החרושת‬
‫והתעשיה ב״אלטנוילנד״‪ .‬בלחצו‬
‫באזור תחנת נסיונות חקלאית שתמצא‬ ‫בינתיים התברר כי יוסף טריידל כבר‬ ‫הנמשך של קרמנצקי אף ניסה הרצל‬
‫את דרכי ההתיישבות המתאימים לנגב‪.‬‬ ‫התקשר בחוזה עבודה למשך כשנה‬ ‫בסוף שנת ‪ 1900‬בערך לנצל את שירו‬
‫באותו החודש הרצה לפני ״הכנסיה‬ ‫בארצות‪-‬הברית ולא יוכל להצטרף‬ ‫תם של מתווכים בעלי השפעה בקושטא‬
‫הארץ‪-‬ישראלית״ שהתכנסה בזכרון‪-‬‬ ‫למשלחת‪ ,‬אבל מאחר שהזמן דחק מאוד‬ ‫להשיג רשיון להקמת מפעל לניצול‬
‫יעקב והציע להקים תחנות נסיון חקל‬ ‫הוסכם לבסוף שאהרון אהרונסון לבדו‬ ‫המינרלים שבמי ים‪-‬המלח‪ ,‬ובייחוד‬
‫איות וחלקות נסיון בכל חלקי הארץ‪.‬‬ ‫יצטרף אל בלאנקהורן וישתדל לעמוד‬
‫מאז פעל בתחום זה‪ ,‬ואמנם הצליח‬ ‫על משמר העניינים החשובים מבחינתה‬ ‫מלח‪-‬הבישול‪ ,‬אבל בלי הצלחה‪.‬‬
‫להקים תחנת נסיונות חקלאית בעתלית‬ ‫של ההסתדרות הציונית‪ .‬בלאנקהורן‬
‫בשנת ‪ 1910‬בעזרת יהודים אמידים‬ ‫קיבל את הסמכות המחקרית העליונה‪,‬‬ ‫בסוף ינואר ‪ 1903‬סיפר ורבורג להר‬
‫מארצות‪-‬הברית שהושפעו מאוד מהופ‬ ‫ואהרונסון נתמנה ל״נציג האינטרסים‬ ‫צל על מימצאיו של בלאנקהורן מסיורו‬
‫של הוועדה הארץ‪-‬ישראלית״ והוטל‬ ‫באותם חבלים בחורף ובאביב ‪,1902‬‬
‫עותיו שם‪.‬‬ ‫עליו לברר את הצד הכלכלי והפוליטי‬ ‫והציע לראשונה שההסתדרות הציונית‬
‫לאחר הכנות חפוזות יצאו בלאנקהו‪-‬‬ ‫של התוכנית שתוצע‪ .‬כמו כן הוטל עליו‬ ‫תשתתף במשלחת חקר נוספת לאותם‬
‫רן ואהרונסון למסע החקר ב‪ 7-‬בפברו‬ ‫לדאוג להעלמת מטרות המסע ולשמירת‬ ‫מקומות בראשותו של בלאנקהורן‪.‬‬
‫אר ‪ .1904‬במהלך החודשים פברואר‪-‬‬ ‫לדבריו גילה בלאנקהורן רבדים נוספים‬
‫מרס‪-‬אפריל סקרה המשלחת חלקים‬ ‫של פוספטים בקרבת ים‪-‬המלח ועתה‬
‫נרחבים בצפון מדבר יהודה‪ ,‬בבקעת‬ ‫הוא מחפש הון לשם ניצולם‪ .‬לדעת‬
‫יריחו‪ ,‬בצפון ים‪-‬המלח ובדרומו‪ ,‬במזרח‬ ‫הגיאולוג הגרמני‪ ,‬אפשר יהיה לגשת‬
‫לעבודה גם בהון קטן של כ‪ 100-‬אלף‬
‫ים‪-‬המלח וברמת עבר‪-‬הירדן‪ ,‬עד למסי‬ ‫מרק‪ .‬כן הוא גילה באותה סביבה‬
‫לה החג׳אזית‪ .‬בסוף אפריל הם שבו‬ ‫סימנים לנפט‪ ,‬ובדק את הרכב מימי ים‪-‬‬
‫וחצו את הירדן מערבה באזור יריחו‬ ‫המלח ואת הסיכויים להפיק אספלט‪:‬‬
‫והוסיפו לחקור את רכסי הרי שומרון‪,‬‬ ‫לדברי ורבורג נכון בלאנקהורן לקבל‬
‫בעיקר בחלקם המזרחי‪ .‬המשלחת‬ ‫עליו מחקר באותה סביבה גם בחורף‬
‫התרכזה בגיאולוגיה ובזיהוי מחצבים‪,‬‬ ‫הבא‪ ,‬אם רק יקבל הודעה על כך חצי‬
‫תחומי התעניינותו של בלאנקהורן‪ ,‬אך‬ ‫שנה מראש‪ .‬שירותיו וידיעותיו יינתנו‬
‫אהרונסון הקדיש תשומת‪-‬לב רבה גם‬ ‫חינם‪ ,‬והוא רק ידרוש לממן את צירופם‬
‫למקורות המים ולסוגי הצומח וכן לטיב‬ ‫של בני‪-‬לוויה בעלי כישורים טכניים‬
‫הקרקעות‪ ,‬לדרך עיבודן ולבעלות‬ ‫ומדעיים מתאימים‪ .‬המועמדים שורבורג‬
‫המליץ לצרפם למשלחת זו היו מודד‪-‬‬
‫עליהן‪.‬‬ ‫הקרקעות והמהנדס החקלאי יוסף טריי‪-‬‬
‫בתום המסע הגיש בלאנקהורן דוח‬ ‫דל והאגרונום אהרון אהרונסון או זליג‬
‫מפורט לוועד‪-‬הפועל המצומצם‪ ,‬לאפ״ק‪,‬‬
‫הבנק של התנועה הציונית שפתח את‬ ‫סוסקין‪.‬‬
‫סניפיו בארץ זמן לא רב לפני כן‪,‬‬ ‫ואמנם מייד לאחר הקונגרס הציוני‬
‫ול״וועדה הארץ‪-‬ישראלית״‪ ,‬ובו דיווח‬ ‫השישי עסקה ״הוועדה הארץ‪-‬‬
‫על מימצאיו ועל מסקנותיו האופטימיות‬ ‫ישראלית״‪ ,‬ובייחוד ורבורג‪ ,‬בטיפוח‬
‫בדבר כמותם ואיכותם של מחצבים‬ ‫הקשרים עם פרופ׳ בלאנקהורן‪ ,‬בהגד‪-‬‬
‫שונים שזיהה באזור והסיכוי לנצלם‬

‫כראוי‪ .‬על סמך הדוח הזה הביע ורבורג‬
‫בוועידה השנתית הציונית שהתקיימה‬

‫באוגוסט ‪ 1904‬את בטחונה של ״הווע‬
‫דה הארץ‪-‬ישראלית״ כי ״ההוצאות‬
‫יוחזרו על‪-‬ידי מי שיפיקו רווח מן‬

‫המימצאים המעשיים של המשלחת״‪.‬‬

‫לאחר הוועידה החלה ״הוועדה‬

‫‪15‬‬

10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20