Page 16 - etmol_95
P. 16

‫בלבד בלא שכר‪-‬עבודה‪ ,‬וכן שההסתד­‬          ‫מהנדס המים בעד שירותיו גבוה בהר­‬                 ‫בלאנקהורן ליד מעיין מעבר לים המלח‬
‫רות הציונית תשלם את הוצאותיהם‬            ‫בה ממה שהקציבה לכך ״הוועדה‬
‫ואת שכרם של שאר החברים במשלחת‪,‬‬           ‫הארץ‪-‬ישראלית״‪ .‬לפיכך הורה ורבורג‬         ‫הארץ־ישראלית׳‪ /‬בנק אפ״ק והוועד״‬
                                         ‫לטריידל ולאהרונסון לצאת לבדם לעמק‬        ‫הפועל המצומצם לברר את מצב הבע­‬
                  ‫שאותם תקבע בעצמה‪.‬‬      ‫בית‪-‬שאן ולסקור את השטח כדי לעמוד‬         ‫לות על זכיונות ים־המלח וחלקים מעבר‬
                                         ‫על אפשרויות ההשקיה‪ ,‬מבחינה חקל­‬          ‫הירדן המזרחי ולבדוק את מידת נכונו­‬
‫אהרונסון הנלהב הפנה את בלאנקהו‪-‬‬                                                   ‫תם של השלטונות להעניקם ליזמים‬
‫רן אל ורבורג‪ ,‬והלה ראה בהצעה‬                                     ‫אית וטופוגרפית‪.‬‬  ‫יהודים ‪ -‬אם לחברות ואם ליחידים‪ .‬כן‬
‫ובתנאיה הזדמנות חשובה ונדירה שאין‬        ‫נוסף על כך מימנה ״הוועדה הארץ‪-‬‬           ‫הוחל במאמצים לגיוס משקיעים במפע­‬
‫להחמיצה‪ .‬מלבד בלאנקהורן ואהרונםון‬                                                 ‫לי מכרות ותעשיה באזור לאחר שיושגו‬
‫נכללו במשלחת גם טריידל‪ ,‬הזואולוג‬         ‫ישראלית״ מסע חקר של אהרונסון‬             ‫הזכיונות‪ ,‬ולשם כך אף הותר לאחדים‬
‫ישראל אהרוני‪ ,‬מ‪ .‬ברזילי )עוזרו של‬        ‫בארץ ובסביבותיה מן הכספים שהעמי­‬         ‫לעיין בדוח של בלאנקהורן‪ .‬נקבע‬
‫אהרוני( ומוחרם אפנדי ‪ -‬רופא עיריית‬       ‫דה הקרן הקיימת לצורכי המשלחת של‬          ‫שהמשלחת בראשותו ‪ W‬בלאנקהורן‬
‫ירושלים ‪ -‬כנציג השלטונות‪ .‬המשלחת‬         ‫בלאנקהורן‪ .‬מסיבות שונות לא עלה‬           ‫תמשיך את עבודתה בראשית סתיו‬
‫יצאה לדרך בסוף פברואר ‪.1908‬‬              ‫בידי בלאנקהורן עצמו לשוב ולעמוד‬          ‫‪ ,1905‬ועד אז עלה בידי אהרונסון‬
‫בינתיים נתברר כי משיקולים פוליטיים‬       ‫בראש המשלחת באותה שנה‪ ,‬ולפיכך‬            ‫לקיים מסעות‪-‬סקר בגליל )יוני‪-‬‬
‫נחםמה בפניהם האפשרות לסייר‬               ‫יצא אהרונסון למסעותיו לבדו או‬            ‫ספטמבר ‪ (1904‬ובסביבות עזה )אוקטו­‬
‫בוזג׳אז‪ ,‬והם נאלצו לשנות את מסלולם‪.‬‬      ‫בלוויית אחד ממקורביו‪ ,‬בייחוד האג­‬        ‫בר ‪ ,(1904‬אף זאת במימון הקהק״ל‬
‫בחודשים מרס ואפריל סיירו במסלול‬          ‫רונום ברמן‪ .‬באביב ובקיץ ‪ 1906‬סיירו‬
‫שחצה את מדבר‪-‬יהודה מאזור חברון‬                                                                ‫ו״הוועדה הארץ‪-‬ישראלית״‪.‬‬
‫לעין‪-‬גדי‪ ,‬משם לשפך זוהר ודרום ים‪-‬‬        ‫השניים יחדיו בגליל המזרחי‪ ,‬בגולן‬         ‫במחצית יוני ‪ 1905‬החל ורבורג‬
‫המלח‪ ,‬לא‪-‬סאפי ודרומה לאורך נחל‪-‬‬          ‫ולמרגלות החרמון‪ .‬ב‪ 17-‬ביוני עלה‬          ‫לטפל בהרכבת המשלחת שתצא לצפון‬
‫הערבה עד לפונון‪ .‬משם חזרו צפונה‬          ‫בידם למצוא בקירבת ראש‪-‬פינה פרט‬           ‫בקעת‪-‬הירדן ולעבר‪-‬הירדן בראשות‬
‫והמשיכו בצדו המזרחי של ים‪-‬המלח‬           ‫ראשון של חיטת‪-‬הבר‪ ,‬המכונה ״אם‪-‬‬           ‫בלאנקהורן בחורף שלאחר‪-‬מכן‪,‬‬
‫והלאה צפונה דרך חמי‪-‬לשע )קלירוהי(‪,‬‬       ‫החיטה״ ‪ -‬תגלית שעוררה הדים‬               ‫והפעם‪ ,‬כך קיווה ורבורג‪ ,‬תכלול‬
‫תל‪-‬נמרין‪ ,‬עין חומאר‪ ,‬היבוק וג׳רש‪.‬‬        ‫נרחבים ותקוות מפליגות והקנתה לאה‪-‬‬        ‫המשלחת צוות מלא של חוקרים מיומ­‬
‫עם תום המסע מסר בלאנקהורן דוח‬            ‫רונסון פירסום עולמי‪ .‬ביולי פנו‬           ‫נים בתחומים שונים‪ .‬בלאנקהורן‬
‫מפורט לורבורג על המימצאים ועל‬                                                     ‫ואהרונסון יצאו לדרך בראשית נובמבר‬
‫ההמלצות של המשלחת‪ ,‬ולבד מזה כתב‬          ‫השניים דרומה ועשו סקר גיאולוגי‬           ‫‪ ,1905‬הם יצאו למסעות מחקר בגליל‪,‬‬
‫אהרונסון גם חוות דעת פרטית משלו‪.‬‬         ‫ובוטני בחולה ובסביבתה‪ .‬באביב ובקיץ‬       ‫בנגב‪-‬כינרות ובעבר‪-‬הירדן‪ ,‬וסיימו‬
‫שניהם המליצו בחום לפעול להשגת‬            ‫‪ 1907‬שבו אהרונסון וברמן לסייר ויצאו‬      ‫במסע לאורך המסילה החג׳אזית‪ .‬בסוף‬
‫זכיונות‪ ,‬הן לשטחי חקלאות הן למחצ‪-‬‬        ‫למסעות בבקעת‪-‬הירדן‪ ,‬בחורן‪ ,‬בגולן‪,‬‬        ‫דצמבר שבו לאזור בית‪-‬שאן‪ ,‬אך‬
                                                                                  ‫גשמים עזים מנעו מהם את המשך‬
       ‫בים באזורי אגן הירדן וים‪-‬המלח‪.‬‬             ‫בגליל העליון ובפסגת החרמון‪.‬‬     ‫פעולתם‪ ,‬ובלאנקהורן יצא למצרים‬
‫זה היה המסע האחרון במסעות החקר‬                                                    ‫מתוך כוונה לשוב לארץ בפברואר‪-‬מרם‬
‫של משלחות מדעיות ביוזמתה ובחסותה‬         ‫בקיץ ‪ 1907‬הודיע בלאנקהורן לאה‪-‬‬           ‫כדי לחדש את עבודת המשלחת‪ .‬באותם‬
‫של ההסתדרות הציונית‪ ,‬וממילא גם‬                                                    ‫ימים שלח ורבורג למצרים את יוסף‬
‫האחרון שמומן בכספי הקרן הקיימת‪.‬‬          ‫רונסון כי ממשלת טורקיה הציעה לו‬          ‫טריידל להביא משם מהנדס מים והש­‬
‫מאמציהם של אהרונסון‪ ,‬של טריידל‬           ‫לצאת למסע חקר לאיתור מחצבים‬              ‫קיה מומחה ובעל‪-‬שם‪ ,‬אלא שכעבור‬
‫ושל ברמן‪ ,‬וכן מדיניותה של ההנהלה‬         ‫סביב ים‪-‬המלח‪ ,‬וכי נרמז לו שיניחו לו‬      ‫זמן קצר נתברר כי המחיר שדורש‬
‫הציונית הופנו למן סוף ‪ 1908‬לכיוונים‬      ‫גם להמשיך את מסלולו דרומה ולהיכנס‬
‫חדשים‪ ,‬והצעות חדשות בעניין משל­‬          ‫לתחומי חבל חג׳אז‪ ,‬שהיה באותם ימים‬
‫חות חקר מסוג זה לא עלו עוד על‬            ‫סגור כמעט לחלוטין בפני זרים ושאינם‬
‫הפרק‪ .‬עם זה הוסיפו הוועד‪-‬הפועל‬
‫המצומצם וגופים ציוניים אחרים להתע­‬       ‫מוסלמים‪ .‬הוא ביקש החזר הוצאות‬
‫ניין ברכישת הזכיון לאדמות הג׳יפתליק‬
‫של הסולטן בבקעת‪-‬הירדן‪ ,‬בייחוד‬
‫מצפון לחולה‪ ,‬וכן בהשגת הזכיון להפ­‬
‫קת מחצבים מים‪-‬המלח ומסביבתו‪ ,‬עד‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ושוב לאחר‬
‫גמר המלחמה‪ .‬בכל אלה שימשו בסיס‬
‫לתובניותיהם ולתקוותיהם המימצאים‬
‫וההמלצות שנמסרו בדוחות של משל­‬
‫חות החקר ומדידות השטחים שנעשו‬
‫בשנים ‪ 1908-1904‬במימונה של הקרן‬
‫הקיימת‪ .‬כן נעשה בעליל שימוש במידע‬
‫המגוון שמסר אהרונסון מסיוריו בחב­‬
‫לים שונים בארץ‪-‬ישראל המערבית‪,‬‬
‫במהלך רכישות הקרקע ונסיונות‬
‫ההתיישבות של ההסתדרות הציונית‬
‫עד מלחמת העולם הראשונה ובשנים‬

                   ‫הראשונות שלאחריה‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬הקרן הקיימת לישראל‬

‫וההתיי שבות הציונית ‪- 1914-1903‬‬

           ‫צבי שילוני‪ ,‬הוצאת יד בן צבי‪.‬‬

                                                                                  ‫‪16‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21