Page 12 - etmol_95

‫‪m m m lui-i‬‬ ‫סוחר הפשתן‬
‫‪'■J‬‬ ‫והעלמה מעכו‬
‫־‪,‬׳‪-‬־‪;.‬ז‬
‫מתאסלמים‪ ,‬מתנצרים ומתגיירים בימי הצלבנים‬
‫מאת קדר‬

‫אז נשבע הסוחר שלא יקרב אליה אלא לאחר שחרורה‪ .‬הוא‬ ‫בלילה ה־‪ 894‬של סיפורי אלף לילה ולילה ‪ -‬זה אוסף‬
‫נטלה אל הקאדי של צבא צלאח אדין‪ ,‬וזה השיא את השנים‪.‬‬ ‫הסיפורים הערבים המפורסם ‪ -‬מספרת שהרזאד למלך‬
‫כעבור זמן מה הבטיח צלאח אדין לריצ׳ארד לב־הארי‬ ‫סיפור נוסף בנסיונה רב הלילות להציל את עצמה; זהו‬
‫לשחרר את השבויים הפראנקים שבידו‪ .‬כל השבויים יצאו‬ ‫סיפור מיוחד במינו‪ ,‬שחוקרי ארץ־ישראל לא נתנו עליו את‬
‫לדרכם‪ ,‬פרט לאשה הפראנקית הזאת‪ ,‬שהרתה בינתיים‬ ‫דעתם‪ ,‬אף־על־פי שאפשר ללמוד ממנו גם על החיים בארץ‬
‫לבעלה הסוחר ומיאנה להיפרד ממנו‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬מסר לה‬
‫שליח הפראנקים תיבה שאמה ביקשה לשגר לה‪ .‬בתיבה‬ ‫בתקופה הצלבנית‪.‬‬
‫נמצאו בגדיה וכן שני צרורות זהב‪ ,‬האחד של חמישים דינר‬ ‫וזהו סיפורה ה־‪ 894‬של שהרזאד; שלוש שנים לפני קרב‬
‫והאחר של מאה דינר‪ ,‬שהסוחר נתנם בשעתו לזקנה בעכו‪.‬‬ ‫חיטין )‪ (1187‬בא סוחר מוסלמי לעכו הצלבנית כדי למכור‬
‫פשתן שהביא ממצרים העלית‪ .‬אחת הקונות היתה פראנקית‬
‫כד זכה הסוחר הו באשה שחשק בה והן בכספו‪.‬‬ ‫צעירה‪ ,‬נוצריה מן הממלכה הצלבנית‪ ,‬שיופיה הביא את‬
‫לעומת סיפור זה המתאר את התאסלמותה של נוצריה‪,‬‬ ‫המוסלמי לידי איבוד עשתונות‪ .‬הוא מכר לה את סחורתו‬
‫מעידים מקורות מאותם ימים על התנצרותם של רבים‬ ‫בזיל הזול וכך הבטיח לעצמו שהיא תשוב לפקוד את חנותו‬
‫מתושבי הארץ המוסלמים בתקופה הצלבנית‪ .‬כרוניקות‬ ‫פעם אחר פעם‪ .‬בסופו של דבר הוא בא בדברים עם הזקנה‬
‫נוצריות מספרות על מוסלמים שהתנצרו ונכנסו לשירותם‬ ‫המתלווה אליה וסיכם עמה שישקול לידה חמישים דינר אם‬
‫של גוטפריד מבויון ושל באלדווין הראשון‪ ,‬שני השליטים‬
‫הראשונים של הממלכה הצלבנית‪ .‬מוסלמים שקיבלו עליהם‬ ‫תיאות הפראנקית היפה לפקוד את ביתו‪.‬‬
‫את הנצרות מילאו גם תפקידי לחימה עם הצלבנים‪ .‬המוסל­‬ ‫הנוצריה קיבלה את הצעתו ובאה לביתו שנשקף אל הים‪,‬‬
‫מים ראו בהם כמובן בוגדים‪ :‬מסופר שלאחר הנצחון‬ ‫והסוחר עלה עמה אל הגג‪ ,‬שכן הימים היו ימי קיץ‪ .‬השניים‬
‫אכלו ושתו לאור הירח והביטו אל הכוכבים המשתקפים‬
‫המוסלמי ליד גשר בנות־יעקב בשנת ‪ 1179‬ציווה צלאח‬ ‫בים‪ .‬באותה שעה נתקף הסוחר בושה על שהוא ממרה את‬
‫אדין להוציא להורג את הלוחמים הנוצרים השבויים שהיו‬ ‫מצוות האל בהתרועעו עם נוצריה ונשבע לפרוש ממנה‪.‬‬
‫הפראנקית קמה עם שחר ושבה בכעס למקומה‪ .‬אך התיישב‬
‫בעבר מוסלמים‪.‬‬ ‫הסוחר בחנותו‪ ,‬והנה עברה הפראנקית על פניו‪ ,‬היא‬
‫והזקנה ״והיא מלאה זעם‪ ,‬ודומה לירח״‪ .‬מראה שוב סיכסך‬
‫מלבד מוסלמים מתנצרים‪ ,‬שומעים אנו גם על מוסלמים‬ ‫את דעתו של הסוחר והוא הפציר בזקנה להביאה אליו שוב‬
‫מתחתית הסולם החברתי ‪ -‬עבדים‪ ,‬שנטבלו לנצרות‪ .‬החוק‬ ‫תמורת מאה דינר‪ .‬הפראנקית שבה עם ערב‪ ,‬אלא שגם‬
‫הצלבני קבע שעבד מתנצר יוצא לחופשי‪ .‬לכך היו שתי‬ ‫הפעם נתקף הסוחר חרטה‪ ,‬ושוב עזבה הפראנקית את ביתו‬
‫תוצאות‪ .‬האחת‪ ,‬נמצאו עבדים שהתנצרו כדי להשתחרר מן‬
‫השעבוד והשניה‪ ,‬אדונים פראנקים מנעו מעבדיהם להתנצר‬ ‫בזעם‪.‬‬
‫כדי שלא יפסידו את בעלותם עליהם‪ .‬ז׳אק מוויטרי‪ ,‬הגמון‬ ‫בפעם השלישית דרשה הזקנה חמש מאות דינר‪ ,‬וכבר‬
‫עמד הסוחר הנסער למסור לידיה את כל פדיון פשתנו ‪-‬‬
‫לוחמים מוסלמים‬ ‫והנה עבר באותה שעה כרוז בחוצות עכו והודיע ששביתת‬
‫הנשק בין הנוצרים למוסלמים הסתיימה ועל כל המוסלמים‬
‫לסיים את עסקיהם בתוך שבוע ולעזוב את העיר‪ .‬הסוחר‬
‫חיסל את עסקיו‪ ,‬יצא לדמשק‪ ,‬ושם התחיל לסחור בשפחות‪,‬‬
‫בתקוה שעיסוק זה ישכיח ממנו את כיסופיו לפראנקית מעכו‪.‬‬

‫חלפו שלוש שנים‪ ,‬צלאח אדין הביס את הפראנקים‬
‫בקרני חיטין‪ ,‬ודמשק התמלאה שבויים‪ .‬הסוחר שלנו מכר‬
‫לצלאח אדין נערה יפה שהסולטן חשק בה תמורת מאה דינר‪,‬‬
‫והסולטן שהיו בידיו באותו הרגע תשעים דינר בלבד‪ ,‬אמר‬
‫לו לקחת לעצמו שבויה משבויות הפראנקים בתמורה‬
‫לעשרה הדינרים הנותרים‪ .‬הסוחר בא אל מקום השבויים‪,‬‬
‫מצא שם את הפראנקית מעכו‪ ,‬שהתברר כי היא אשתו של‬
‫אביר פראנקי‪ ,‬ונטל אותה לעצמו‪ .‬משנוכחה הפראנקית‬
‫לדעת כי הסוחר שאתו הסכימה לבלות תמורת חמש מאות‬
‫דינר‪ ,‬קנה אותה תמורת עשרה דינרים בלבד‪ ,‬היא ראתה‬
‫בזאת הוכחה לאמיתות האסלאם והתאסלמה בו במקום‪ .‬או־‬

‫‪12‬‬