Page 8 - etmol_95
P. 8
כל עבודות הציור והקישוט של העיר תל״אביב במהלך ב* 1931הוחלט בעיריית תל״אביב לקרוא שם עברי
העדלידע של 1932הופקדו בידיו של הצייר נחום גוטמן. לתהלוכת הקרנבל .בדצמבר אותה שנה פירסמה העירייה
למנהל האמנותי הראשי של חגיגות העדלידע בתל״אביב מודעות בכל העתונים בארץ ,והציעה פרס כספי למי שיבחר
ב־ 1931וגם בשנים שלאחר מכן מונה משה הלוי ,שהעניק בשם עברי מתאים לקרנבל .העירייה מינתה ועדה מיוחדת
לחגיגות פורים בתל״אביב ,ובעיקר לתהלוכות העדלידע, בהרכב של סופרים ושל משוררים ,בהם יעקב פיכמן ,י.ד.
אופי מיוחד במינו .משה הלוי היה מראשוני תיאטרון ברקוביץ ,יהודה גרוזובסקי ,א .סמיאטיצקי וי .קרני,
״הבימה״ ,הוא עלה לארץ ב־ ,1925והקים כאן את תיאטרון שהתבקשה לבחור את השם מתוך 253ההצעות שהגיעו
״אוהל״ .ב־ 1931צורף לוועדה לארגון העדלידע הסופר לידי העירייה .בין היתר הוצעו השמות :״עמנע״ ,״קרני־
א.ז .בן״ישי ,שמשנת 1933החל להוציא לקראת חגיגיות בעל״ ,״גדגד״ ,״חנגא״פור״ ,״פומביון״ ,״עצרת״,
פורים עתון מיוחד ששמו ״קרובץ״ -ראשי התיבות של ״פורימיה״ ,״אביבה״ ,״הילולא״ ,״תהלוכון״ ,״בדיחון״,
הפסוק המסמל רינה ושמחה :״קול רינה וישועה באוהלי ״שוורפוריא״ ,״קרנזיל״ ,״פורקנון״ ,״תל״אביבן״,
צדיקים״ .בכתב״עת זה פירסם בן־ישי שירים וסיפורים
שנכתבו לכבוד פורים .בן־ישי היה גם ממונה על שינוי ״קורנבאלעם״ ,״עלידע״ ,״מה״יפית״ ,״פורימידה״,
שמות הרחובות בעיר לכבוד פורים וקרא להם לכבוד החג ״שושניה״ ,״מסכית״ ,ועוד .ואולם שום שם לא קנה את לב
בשמות ממגילת אסתר .כך היה רחוב העליה לרחוב שומר־ חברי הוועדה ,ולבסוף דווקא אחד מחברי הוועדה ,הסופר
הסף ,רחוב אלנבי -לרחוב שושן הבירה ,רחוב לילינבלום י.ד .ברקוביץ ,הוא שהציע את השם ״עדלידע״ ,על סמך
-לרחוב חכמים יודעי״העתים ,רחוב אחד העם -לרחוב המאמר התלמודי במגלה ,ז׳ ע״ב :״מיחייב אינש לבסומי
איש יהודי ,רחוב מזא״ה -לרחוב מה״זה־ועל״מה־זה ,רחוב בפורימא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי״ .הצעתו
ביאליק -לרחוב אשר העם חפץ ביקרו ,רחוב הירקון - של ברקוביץ גררה ויכוחים לא מעטים וביקורת בעתונות
של אותה תקופה ,אך השם התקבל והקרנבל ב״ 1932היה
לרחוב האחשתרנים ,ועוד.
בתל־אביב לעדלידע.
ב־ 1933היו שהציעו לבטל את העדלידע .ביאליק ,שהיה
מעורב בהכנות לחגיגות פורים יצא נגד המבקשים לבטל העדלידע שחודשה ברחוב אלנבי
את העדלידע .בין היתר אמר ביאליק בוועדה :״אין להעלות
על הדעת את ביטול החגיגות בפורים שהיו כבר לדבר
שבמסורת והן עשויות להיהפך לחג עממי אמיתי אשר יהיה
לתועלתם ולהנאתם של המוני העם .אולם מחובתם של
מסדרי החג לשוות לו תוכן ומשקל אמנותי ,לשכללו
ולשפת הן מבחינת צורתו החיצונית והן מבחינת החומר
הספרותי והמוסיקלי המוגש לחוגגים״ .ביאליק הציע לשתף
בתיכנון תהלוכת העדלידע את מנהלי בתי״הספר של תל'
אביב ,ולקחת מתיאטרון האוהל מסכות מוכנות לחגיגות.
ב־ 1933הוקמה קרן מיוחדת בעירייה לאיסוף כספים
לעדלידע ,והעירייה פנתה בחוזר למוסדות ולאישים שונים
להשתתף בתקציב הוצאות חגיגות פורים .אירגוני הנהגים,
למשל ,החליטו לתרום שבעים לא״י ,עיריית תל אביב פנתה
גם למנהל הרכבות בחיפה שיטיל מס של עשרה מא״י מכל
כרטיס נסיעה לתל־אביב לטובת החגיגות .בקשה דומה
הועברה גם לחברת החשמל ולמפקח על הטלפונים שהתבק*
שו גם לדאוג להרים את חוטי הטלפון והרשת החשמלית עד
לגובה של שישה מטרים מעל פני הקרקע כדי לאפשר את
מעבר בובות העדלידע.
חגיגות העדלידע נמשכו בתל־אביב עד פרוץ המאורעות
ב״ .1936העירייה החליטה שבשל המצב הקשה -המאור
עות ,רדיפות היהודים בגרמניה -אין מקום לחגיגות .לאחר
הפסקה של עשרים שנה נתחדשו תהלוכות העדלידע
בפורים .1955שש שנים צעדה העדלידע בתל׳אביב
והאירוע העממי הססגוני הופסק שוב לכמה שנים .העדלידע
חודשה ב״ 1965ונמשכה ברציפות עד ,1968שבה התרחשה
שערוריה זוטא סביב מסע העדלידע ,שזכתה לכינוי העדלי-
דע שלא צעדה ,לאחר שקהל רחב שהיה מפוזר לאורך רחוב
אבן גבירול ,שבו צעדה העדלידע ,התפרץ ליד כיכר מלכי
ישראל לעבר הצועדים ,והתהלוכה לא יכלה להמשיך
בדרכה .תשע־עשרה שנה לאחר מכן ,ב״ ,1987יזמה מנהלת
בית״הספר לאמנויות בתל־אביב את חידושה של העדלידע
במופע ססגוני של תלמידי בית״הםפר ,ושנה לאחר מכן,
ב־ ,1988החליטה העירייה לשוב ולפרוס את חסותה על
התהלוכה המסורתית ואז נתקיימה תהלוכה מרשימה לאורך
רחוב בן-יהודה בתל״אביב.
