Page 9 - etmol_95
P. 9
הויבוח סביב ׳אלטנוילנר
ספר אוטופי של הרצל שיצא לאור ב־ג90ו עורר ויכוח חריף שהיתה בו גם נימה אישית
משום שאדמותיהם לא יילקחו מהם, מאת שולמית לסקוב הרצל התחיל את המעשה הציוני
והודות לאירגון המצוין ישופר מצבם בספרו ״מדינת היהודים״ שראה אור
לאין ערוך .אחד־העם מקשה ושואל שהמתואר בחיבורו בר־ביצוע הוא, בשנת .1896בחיבור קצר זה הוא
ואינו אלא בבחינת מילואים לתוכנית מגיע ,אגב דיון בנסיבות ובנתונים,
אילו אדמות יינתנו ליהודים אם לא למסקנה כי הפתרון לשאלת היהודים
ייקנו מן הערבים; חמישית :היעלמות שהגיש ב״מדינת היהודים״. יימצא בהקמת מדינה יהודית עצמאית
האנטישמיות בעולם בעקבות העליה בהסכמת המעצמות ,שיפרסמו ״צ׳רטר״
ארצה ,שכן לפי ״אלטנוילנד״ ,עם ויכוח אישי בעניין זה .המדינה תיוסד לפי תוכנית
קבועה מראש ותתבסס על הישגי
התמעטות היהודים בגולה תקטן מאוד השאלה למה התכוון הרצל ב״אלט־ המדע ,הטכניקה והקדמה החברתית.
התחרותם בעמים שבתוכם הם יושבים, נוילנד״ היה אחד הנושאים שניטש המימון יבוא מאילי ההון היהודים אם
שאליבא ד״אלנטנוילנד״ היא אחד עליהם ויכוח מעל דפי העתונות בדיון יתרצו לתרום .אם לאו ,יתנהו העם.
הגורמים העיקריים לשנאת ישראל: על היצירה .ואולם זה לא היה סלע העם גם יבחר באתר שבו תקום המדי
שישית :פולחן הדת בארץ החדשה־ המחלוקת היחיד .המתווכחים דיברו נה :ארץ־ישראל או ארגנטינה .״מדינת
הישנה ,שהוא לכל היותר רפורמי- בלהט מיוחד על התעלמותו של הרצל היהודים״ שימש יסוד להקמת ההסתד
אירופי ואשר פסגת הישגו הוא הקמת מן העברית ומיסודות היהדות במדינת רות הציונית שנה לאחר שראה אור.
המקדש שאפילו יש בו מזבח -מובן היהודים שלו .עוד נושא שעורר ביקו כעבור כשש שנים ,באוקטובר ,1902
רת רבה היה הפולחן הדתי באלטנויל-
מאליו שההיכל אינו מוקם על הר הבית, נד ,שנראה לרבים בבחינת נטע זר. פירסם הרצל עוד ספר על מדינת היהו
שהרי שם מצוי מסגר עומר; שביעית: הועלו עוד נקודות שנבעו מן הנושאים דים ,״אלטנוילנד״ -״ארץ ישנה
חדשה״ ,שתרגומו הראשון לעברית
הסובלנות הדתית או האחווה הדתית השנויים במחלוקת. בידי נחום סוקולוב נקרא ״תל-אביב״ -
הרבה הקיימת בארץ -בחיפה יש מקד הוויכוח ,שהתנהל במרביתה של שנת
שים לכל הדתות ולסדר־פסח יושבים ,1903היה לפולמוס חריף שעלה לא התל שבא לו אביב התחיה.
בצוותא וברעות יהודים ,ערבים וכמרים פעם על פסים אישיים אגב הטחת עלבו ספר זה הוא רומן אוטופי שמבחינת
נוצריים .ואחד־העם תוהה אם גם הכמ נות והכפשות ,וחשף את הניגוד בין תכונתו ,ותכונתו בלבד ,הוא היפוכו של
רים יארחו את היהודים בטקסים שלהם: מזרח למערב באירופה בנושא הלאו
מיות היהודית ,כשאנשי מזרח אירופה ״מדינת היהודים״ ,כי כולו דמיון .כאן
ושמינית :האוניוורסליות האירופית נוטים להשקפתו של אחד־העם שאת המדינה ,אלטנוילנד שמה ,כבר קיימת,
המונחת ביסוד החינוך והתרבות עד כדי המפעל הציוני יש להשתית על יסוד
דחיקת רגלי היהדות והעברית לשיור רוחני יהודי־עברי ואנשי מערב אירופה קיימת בארץ־ישראל ,והמפעל מוכתר
נלעג ,כדי כך ,שאין מותר המדינה טוענים שהמעשה המדיני הוא ראשית בהצלחה גדולה שאין כמותה .אלטנויל-
היהודית שלמענה טורחים עתה בארץ נד נמנית עם הארצות המתקדמות
הישנה־החדשה מניגריה ,למשל ,מכיוון לכל דבר. ביותר ,קולטת ללא קושי עליה גדולה
שכל הבעיות היהודיות כבר נפתרו בה. הפולמוס נפתח במאמר ביקורת של מאוד ,את כלכלתה מנהלת ״החברה
אין ב״אלטנוילנד״ הגדרה ברורה מה אחד־העם בשם ״אלטניילנד״ שהופיע החדשה ליישוב פלשתינה״ ,שמתמזגים
לשון הארץ אבל מתוך הכתוב עולה בינואר .1903אחד־העם תקף שמונה בה יסודות פרטיים ושיתופיים והיא
שהמון העם ידבר יידיש ואילו העילית נושאים שעליהם ביסס הרצל את חזונו מחילה את כל חידושי הטכניקה והמדע
בספרו :ראשית -פרק הזמן הקצר בתעשיה ובחקלאות .בארץ החדשה־
-גרמנית! להפליא שבו תעלה כפורחת הארץ הישנה מתנהלים חיי תרבות אירופיים
האוניוורסליות באה לכלל ביטוי גם החדשה שכל ההמצאות בעולם ייושמו וקיימים מוסדות חינוך בעלי רמה
בעצם הדבר שהכל ייעשה בלי הבדל בה; שנית -העליה ההמונית ומהירות גבוהה ביותר .הנהגת המדינה מטיבה
דת ולאום עד ש״יתעורר חשד בלב ביצועה .אחד־העם נעזר בעובדות עם הכל :עם ערבים ,עם נוצרים ועם
הקורא כי כל מה שטרח המחבר לא טרח ובמספרים וטוען שרובו של העם לא יהודים ,ומביאה לאחווה בין בני הדתות
אלא ׳בשבילם׳ ]הגויים[ שיראו ויוכחו יעלה לארץ :שלישית :אירגון הבזק השונות .מצבה כה איתן עד שהיא
המופתי של הכלכלה בארץ בידי ״החב
הם מה נאה היא ציונות זו...״ רה החדשה ליישוב פלעזתינה״ שתשלב מסייעת לעמים נחשלים ,באפריקה
הכלל ,אלטנוילנד הוא ״חיקוי של יסודות קפיטליסטיים ושיתופיים ,לאחר למשל .וכל זה מושג בתוך עשרים שנה
קופים בלי שום תכונה לאומית עצמית שבתחבולות פיננסיות יושג על נקלה
וריח עבדות מתוך חירות ,בת הגלות ההון הדרוש לכך :רביעית :שיתוף לאחר שיינתן הצ׳רטר ב־.1903
הערבים במפעל שיהיה מקובל עליהם
המערבית ,נודף מכל העברים״ ,ושוכ- אין הרצל קובע מסמרות אם אמנם
ניה ״יוכלו לראות את עולמם זה בחיי הוא רואה באוטופיה זו תוכנית מעשית.
הם ולהשתתף בעצמם באותם החיים אכן ,המוטו לספר הוא אותה מימרה
החברתיים שהם רואים באירופה ומתא נודעת :״אם תרצו אין זו אגדה״ ,ואת
הסיפא הוא מתחיל כך :״...ואילו אם לא
ווים להם כל־כך מבלתי יכולת להשי תרצו הרי כל מה שסיפרתי לכם אגדה
גם.״
הוא״ .אבל בהמשכה של אותה סיפא
הרצל הגיב על המאמר בחימה ולא הוא גם מדבר על החיבור כעל חלום.
חסך גינויים מאחד־העם ,כפי שאנו אלא שבמכתבים פרטיים קובע הרצל
למדים ממכתבים ששיגר .באחד מהם
הוא כותב כי ״מרשה לעצמו מתיימר