Page 9 - etmol_95
P. 9

‫הויבוח סביב ׳אלטנוילנר‬

‫ספר אוטופי של הרצל שיצא לאור ב־ג‪90‬ו עורר ויכוח חריף שהיתה בו גם נימה אישית‬

‫משום שאדמותיהם לא יילקחו מהם‪,‬‬                ‫מאת שולמית לסקוב‬                        ‫הרצל התחיל את המעשה הציוני‬
‫והודות לאירגון המצוין ישופר מצבם‬                                                     ‫בספרו ״מדינת היהודים״ שראה אור‬
‫לאין ערוך‪ .‬אחד־העם מקשה ושואל‬              ‫שהמתואר בחיבורו בר־ביצוע הוא‪,‬‬             ‫בשנת ‪ .1896‬בחיבור קצר זה הוא‬
                                           ‫ואינו אלא בבחינת מילואים לתוכנית‬          ‫מגיע‪ ,‬אגב דיון בנסיבות ובנתונים‪,‬‬
‫אילו אדמות יינתנו ליהודים אם לא‬                                                      ‫למסקנה כי הפתרון לשאלת היהודים‬
‫ייקנו מן הערבים; חמישית‪ :‬היעלמות‬                        ‫שהגיש ב״מדינת היהודים״‪.‬‬      ‫יימצא בהקמת מדינה יהודית עצמאית‬
‫האנטישמיות בעולם בעקבות העליה‬                                                        ‫בהסכמת המעצמות‪ ,‬שיפרסמו ״צ׳רטר״‬
‫ארצה‪ ,‬שכן לפי ״אלטנוילנד״‪ ,‬עם‬                         ‫ויכוח אישי‬                     ‫בעניין זה‪ .‬המדינה תיוסד לפי תוכנית‬
                                                                                     ‫קבועה מראש ותתבסס על הישגי‬
‫התמעטות היהודים בגולה תקטן מאוד‬            ‫השאלה למה התכוון הרצל ב״אלט־‬              ‫המדע‪ ,‬הטכניקה והקדמה החברתית‪.‬‬
‫התחרותם בעמים שבתוכם הם יושבים‪,‬‬            ‫נוילנד״ היה אחד הנושאים שניטש‬             ‫המימון יבוא מאילי ההון היהודים אם‬
‫שאליבא ד״אלנטנוילנד״ היא אחד‬               ‫עליהם ויכוח מעל דפי העתונות בדיון‬         ‫יתרצו לתרום‪ .‬אם לאו‪ ,‬יתנהו העם‪.‬‬
‫הגורמים העיקריים לשנאת ישראל‪:‬‬              ‫על היצירה‪ .‬ואולם זה לא היה סלע‬            ‫העם גם יבחר באתר שבו תקום המדי­‬
‫שישית‪ :‬פולחן הדת בארץ החדשה־‬               ‫המחלוקת היחיד‪ .‬המתווכחים דיברו‬            ‫נה‪ :‬ארץ־ישראל או ארגנטינה‪ .‬״מדינת‬
‫הישנה‪ ,‬שהוא לכל היותר רפורמי‪-‬‬              ‫בלהט מיוחד על התעלמותו של הרצל‬            ‫היהודים״ שימש יסוד להקמת ההסתד­‬
‫אירופי ואשר פסגת הישגו הוא הקמת‬            ‫מן העברית ומיסודות היהדות במדינת‬          ‫רות הציונית שנה לאחר שראה אור‪.‬‬
‫המקדש שאפילו יש בו מזבח ‪ -‬מובן‬             ‫היהודים שלו‪ .‬עוד נושא שעורר ביקו­‬         ‫כעבור כשש שנים‪ ,‬באוקטובר ‪,1902‬‬
                                           ‫רת רבה היה הפולחן הדתי באלטנויל‪-‬‬
‫מאליו שההיכל אינו מוקם על הר הבית‪,‬‬         ‫נד‪ ,‬שנראה לרבים בבחינת נטע זר‪.‬‬            ‫פירסם הרצל עוד ספר על מדינת היהו­‬
‫שהרי שם מצוי מסגר עומר; שביעית‪:‬‬            ‫הועלו עוד נקודות שנבעו מן הנושאים‬         ‫דים‪ ,‬״אלטנוילנד״ ‪ -‬״ארץ ישנה‬
                                                                                     ‫חדשה״‪ ,‬שתרגומו הראשון לעברית‬
‫הסובלנות הדתית או האחווה הדתית‬                                  ‫השנויים במחלוקת‪.‬‬     ‫בידי נחום סוקולוב נקרא ״תל‪-‬אביב״ ‪-‬‬
‫הרבה הקיימת בארץ ‪ -‬בחיפה יש מקד­‬           ‫הוויכוח‪ ,‬שהתנהל במרביתה של שנת‬
‫שים לכל הדתות ולסדר־פסח יושבים‬             ‫‪ ,1903‬היה לפולמוס חריף שעלה לא‬                          ‫התל שבא לו אביב התחיה‪.‬‬
‫בצוותא וברעות יהודים‪ ,‬ערבים וכמרים‬         ‫פעם על פסים אישיים אגב הטחת עלבו­‬         ‫ספר זה הוא רומן אוטופי שמבחינת‬
‫נוצריים‪ .‬ואחד־העם תוהה אם גם הכמ­‬          ‫נות והכפשות‪ ,‬וחשף את הניגוד בין‬           ‫תכונתו‪ ,‬ותכונתו בלבד‪ ,‬הוא היפוכו של‬
‫רים יארחו את היהודים בטקסים שלהם‪:‬‬          ‫מזרח למערב באירופה בנושא הלאו­‬
                                           ‫מיות היהודית‪ ,‬כשאנשי מזרח אירופה‬          ‫״מדינת היהודים״‪ ,‬כי כולו דמיון‪ .‬כאן‬
‫ושמינית‪ :‬האוניוורסליות האירופית‬            ‫נוטים להשקפתו של אחד־העם שאת‬              ‫המדינה‪ ,‬אלטנוילנד שמה‪ ,‬כבר קיימת‪,‬‬
‫המונחת ביסוד החינוך והתרבות עד כדי‬         ‫המפעל הציוני יש להשתית על יסוד‬
‫דחיקת רגלי היהדות והעברית לשיור‬            ‫רוחני יהודי־עברי ואנשי מערב אירופה‬        ‫קיימת בארץ־ישראל‪ ,‬והמפעל מוכתר‬
‫נלעג‪ ,‬כדי כך‪ ,‬שאין מותר המדינה‬             ‫טוענים שהמעשה המדיני הוא ראשית‬            ‫בהצלחה גדולה שאין כמותה‪ .‬אלטנויל‪-‬‬
‫היהודית שלמענה טורחים עתה בארץ‬                                                       ‫נד נמנית עם הארצות המתקדמות‬
‫הישנה־החדשה מניגריה‪ ,‬למשל‪ ,‬מכיוון‬                                          ‫לכל דבר‪.‬‬  ‫ביותר‪ ,‬קולטת ללא קושי עליה גדולה‬
‫שכל הבעיות היהודיות כבר נפתרו בה‪.‬‬          ‫הפולמוס נפתח במאמר ביקורת של‬              ‫מאוד‪ ,‬את כלכלתה מנהלת ״החברה‬
‫אין ב״אלטנוילנד״ הגדרה ברורה מה‬            ‫אחד־העם בשם ״אלטניילנד״ שהופיע‬            ‫החדשה ליישוב פלשתינה״‪ ,‬שמתמזגים‬
‫לשון הארץ אבל מתוך הכתוב עולה‬              ‫בינואר ‪ .1903‬אחד־העם תקף שמונה‬            ‫בה יסודות פרטיים ושיתופיים והיא‬
‫שהמון העם ידבר יידיש ואילו העילית‬          ‫נושאים שעליהם ביסס הרצל את חזונו‬          ‫מחילה את כל חידושי הטכניקה והמדע‬
                                           ‫בספרו‪ :‬ראשית ‪ -‬פרק הזמן הקצר‬              ‫בתעשיה ובחקלאות‪ .‬בארץ החדשה־‬
                               ‫‪ -‬גרמנית!‬   ‫להפליא שבו תעלה כפורחת הארץ‬               ‫הישנה מתנהלים חיי תרבות אירופיים‬
‫האוניוורסליות באה לכלל ביטוי גם‬            ‫החדשה שכל ההמצאות בעולם ייושמו‬            ‫וקיימים מוסדות חינוך בעלי רמה‬
‫בעצם הדבר שהכל ייעשה בלי הבדל‬              ‫בה; שנית ‪ -‬העליה ההמונית ומהירות‬          ‫גבוהה ביותר‪ .‬הנהגת המדינה מטיבה‬
‫דת ולאום עד ש״יתעורר חשד בלב‬               ‫ביצועה‪ .‬אחד־העם נעזר בעובדות‬              ‫עם הכל‪ :‬עם ערבים‪ ,‬עם נוצרים ועם‬
‫הקורא כי כל מה שטרח המחבר לא טרח‬           ‫ובמספרים וטוען שרובו של העם לא‬            ‫יהודים‪ ,‬ומביאה לאחווה בין בני הדתות‬
‫אלא ׳בשבילם׳ ]הגויים[ שיראו ויוכחו‬         ‫יעלה לארץ‪ :‬שלישית‪ :‬אירגון הבזק‬            ‫השונות‪ .‬מצבה כה איתן עד שהיא‬
                                           ‫המופתי של הכלכלה בארץ בידי ״החב­‬
           ‫הם מה נאה היא ציונות זו‪...‬״‬     ‫רה החדשה ליישוב פלעזתינה״ שתשלב‬           ‫מסייעת לעמים נחשלים‪ ,‬באפריקה‬
‫הכלל‪ ,‬אלטנוילנד הוא ״חיקוי של‬              ‫יסודות קפיטליסטיים ושיתופיים‪ ,‬לאחר‬        ‫למשל‪ .‬וכל זה מושג בתוך עשרים שנה‬
‫קופים בלי שום תכונה לאומית עצמית‬           ‫שבתחבולות פיננסיות יושג על נקלה‬
‫וריח עבדות מתוך חירות‪ ,‬בת הגלות‬            ‫ההון הדרוש לכך‪ :‬רביעית‪ :‬שיתוף‬                      ‫לאחר שיינתן הצ׳רטר ב־‪.1903‬‬
                                           ‫הערבים במפעל שיהיה מקובל עליהם‬
‫המערבית‪ ,‬נודף מכל העברים״‪ ,‬ושוכ‪-‬‬                                                     ‫אין הרצל קובע מסמרות אם אמנם‬
‫ניה ״יוכלו לראות את עולמם זה בחיי­‬                                                   ‫הוא רואה באוטופיה זו תוכנית מעשית‪.‬‬
‫הם ולהשתתף בעצמם באותם החיים‬                                                         ‫אכן‪ ,‬המוטו לספר הוא אותה מימרה‬
‫החברתיים שהם רואים באירופה ומתא­‬                                                     ‫נודעת‪ :‬״אם תרצו אין זו אגדה״‪ ,‬ואת‬
                                                                                     ‫הסיפא הוא מתחיל כך‪ :‬״‪...‬ואילו אם לא‬
‫ווים להם כל־כך מבלתי יכולת להשי­‬                                                     ‫תרצו הרי כל מה שסיפרתי לכם אגדה‬
                                     ‫גם‪.‬״‬
                                                                                     ‫הוא״‪ .‬אבל בהמשכה של אותה סיפא‬
‫הרצל הגיב על המאמר בחימה ולא‬                                                         ‫הוא גם מדבר על החיבור כעל חלום‪.‬‬
‫חסך גינויים מאחד־העם‪ ,‬כפי שאנו‬                                                       ‫אלא שבמכתבים פרטיים קובע הרצל‬
‫למדים ממכתבים ששיגר‪ .‬באחד מהם‬
‫הוא כותב כי ״מרשה לעצמו מתיימר‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14