Page 9 - etmol_95

‫הויבוח סביב ׳אלטנוילנר‬

‫ספר אוטופי של הרצל שיצא לאור ב־ג‪90‬ו עורר ויכוח חריף שהיתה בו גם נימה אישית‬

‫משום שאדמותיהם לא יילקחו מהם‪,‬‬ ‫מאת שולמית לסקוב‬ ‫הרצל התחיל את המעשה הציוני‬
‫והודות לאירגון המצוין ישופר מצבם‬ ‫בספרו ״מדינת היהודים״ שראה אור‬
‫לאין ערוך‪ .‬אחד־העם מקשה ושואל‬ ‫שהמתואר בחיבורו בר־ביצוע הוא‪,‬‬ ‫בשנת ‪ .1896‬בחיבור קצר זה הוא‬
‫ואינו אלא בבחינת מילואים לתוכנית‬ ‫מגיע‪ ,‬אגב דיון בנסיבות ובנתונים‪,‬‬
‫אילו אדמות יינתנו ליהודים אם לא‬ ‫למסקנה כי הפתרון לשאלת היהודים‬
‫ייקנו מן הערבים; חמישית‪ :‬היעלמות‬ ‫שהגיש ב״מדינת היהודים״‪.‬‬ ‫יימצא בהקמת מדינה יהודית עצמאית‬
‫האנטישמיות בעולם בעקבות העליה‬ ‫בהסכמת המעצמות‪ ,‬שיפרסמו ״צ׳רטר״‬
‫ארצה‪ ,‬שכן לפי ״אלטנוילנד״‪ ,‬עם‬ ‫ויכוח אישי‬ ‫בעניין זה‪ .‬המדינה תיוסד לפי תוכנית‬
‫קבועה מראש ותתבסס על הישגי‬
‫התמעטות היהודים בגולה תקטן מאוד‬ ‫השאלה למה התכוון הרצל ב״אלט־‬ ‫המדע‪ ,‬הטכניקה והקדמה החברתית‪.‬‬
‫התחרותם בעמים שבתוכם הם יושבים‪,‬‬ ‫נוילנד״ היה אחד הנושאים שניטש‬ ‫המימון יבוא מאילי ההון היהודים אם‬
‫שאליבא ד״אלנטנוילנד״ היא אחד‬ ‫עליהם ויכוח מעל דפי העתונות בדיון‬ ‫יתרצו לתרום‪ .‬אם לאו‪ ,‬יתנהו העם‪.‬‬
‫הגורמים העיקריים לשנאת ישראל‪:‬‬ ‫על היצירה‪ .‬ואולם זה לא היה סלע‬ ‫העם גם יבחר באתר שבו תקום המדי­‬
‫שישית‪ :‬פולחן הדת בארץ החדשה־‬ ‫המחלוקת היחיד‪ .‬המתווכחים דיברו‬ ‫נה‪ :‬ארץ־ישראל או ארגנטינה‪ .‬״מדינת‬
‫הישנה‪ ,‬שהוא לכל היותר רפורמי‪-‬‬ ‫בלהט מיוחד על התעלמותו של הרצל‬ ‫היהודים״ שימש יסוד להקמת ההסתד­‬
‫אירופי ואשר פסגת הישגו הוא הקמת‬ ‫מן העברית ומיסודות היהדות במדינת‬ ‫רות הציונית שנה לאחר שראה אור‪.‬‬
‫המקדש שאפילו יש בו מזבח ‪ -‬מובן‬ ‫היהודים שלו‪ .‬עוד נושא שעורר ביקו­‬ ‫כעבור כשש שנים‪ ,‬באוקטובר ‪,1902‬‬
‫רת רבה היה הפולחן הדתי באלטנויל‪-‬‬
‫מאליו שההיכל אינו מוקם על הר הבית‪,‬‬ ‫נד‪ ,‬שנראה לרבים בבחינת נטע זר‪.‬‬ ‫פירסם הרצל עוד ספר על מדינת היהו­‬
‫שהרי שם מצוי מסגר עומר; שביעית‪:‬‬ ‫הועלו עוד נקודות שנבעו מן הנושאים‬ ‫דים‪ ,‬״אלטנוילנד״ ‪ -‬״ארץ ישנה‬
‫חדשה״‪ ,‬שתרגומו הראשון לעברית‬
‫הסובלנות הדתית או האחווה הדתית‬ ‫השנויים במחלוקת‪.‬‬ ‫בידי נחום סוקולוב נקרא ״תל‪-‬אביב״ ‪-‬‬
‫הרבה הקיימת בארץ ‪ -‬בחיפה יש מקד­‬ ‫הוויכוח‪ ,‬שהתנהל במרביתה של שנת‬
‫שים לכל הדתות ולסדר־פסח יושבים‬ ‫‪ ,1903‬היה לפולמוס חריף שעלה לא‬ ‫התל שבא לו אביב התחיה‪.‬‬
‫בצוותא וברעות יהודים‪ ,‬ערבים וכמרים‬ ‫פעם על פסים אישיים אגב הטחת עלבו­‬ ‫ספר זה הוא רומן אוטופי שמבחינת‬
‫נוצריים‪ .‬ואחד־העם תוהה אם גם הכמ­‬ ‫נות והכפשות‪ ,‬וחשף את הניגוד בין‬ ‫תכונתו‪ ,‬ותכונתו בלבד‪ ,‬הוא היפוכו של‬
‫רים יארחו את היהודים בטקסים שלהם‪:‬‬ ‫מזרח למערב באירופה בנושא הלאו­‬
‫מיות היהודית‪ ,‬כשאנשי מזרח אירופה‬ ‫״מדינת היהודים״‪ ,‬כי כולו דמיון‪ .‬כאן‬
‫ושמינית‪ :‬האוניוורסליות האירופית‬ ‫נוטים להשקפתו של אחד־העם שאת‬ ‫המדינה‪ ,‬אלטנוילנד שמה‪ ,‬כבר קיימת‪,‬‬
‫המונחת ביסוד החינוך והתרבות עד כדי‬ ‫המפעל הציוני יש להשתית על יסוד‬
‫דחיקת רגלי היהדות והעברית לשיור‬ ‫רוחני יהודי־עברי ואנשי מערב אירופה‬ ‫קיימת בארץ־ישראל‪ ,‬והמפעל מוכתר‬
‫נלעג‪ ,‬כדי כך‪ ,‬שאין מותר המדינה‬ ‫טוענים שהמעשה המדיני הוא ראשית‬ ‫בהצלחה גדולה שאין כמותה‪ .‬אלטנויל‪-‬‬
‫היהודית שלמענה טורחים עתה בארץ‬ ‫נד נמנית עם הארצות המתקדמות‬
‫הישנה־החדשה מניגריה‪ ,‬למשל‪ ,‬מכיוון‬ ‫לכל דבר‪.‬‬ ‫ביותר‪ ,‬קולטת ללא קושי עליה גדולה‬
‫שכל הבעיות היהודיות כבר נפתרו בה‪.‬‬ ‫הפולמוס נפתח במאמר ביקורת של‬ ‫מאוד‪ ,‬את כלכלתה מנהלת ״החברה‬
‫אין ב״אלטנוילנד״ הגדרה ברורה מה‬ ‫אחד־העם בשם ״אלטניילנד״ שהופיע‬ ‫החדשה ליישוב פלשתינה״‪ ,‬שמתמזגים‬
‫לשון הארץ אבל מתוך הכתוב עולה‬ ‫בינואר ‪ .1903‬אחד־העם תקף שמונה‬ ‫בה יסודות פרטיים ושיתופיים והיא‬
‫שהמון העם ידבר יידיש ואילו העילית‬ ‫נושאים שעליהם ביסס הרצל את חזונו‬ ‫מחילה את כל חידושי הטכניקה והמדע‬
‫בספרו‪ :‬ראשית ‪ -‬פרק הזמן הקצר‬ ‫בתעשיה ובחקלאות‪ .‬בארץ החדשה־‬
‫‪ -‬גרמנית!‬ ‫להפליא שבו תעלה כפורחת הארץ‬ ‫הישנה מתנהלים חיי תרבות אירופיים‬
‫האוניוורסליות באה לכלל ביטוי גם‬ ‫החדשה שכל ההמצאות בעולם ייושמו‬ ‫וקיימים מוסדות חינוך בעלי רמה‬
‫בעצם הדבר שהכל ייעשה בלי הבדל‬ ‫בה; שנית ‪ -‬העליה ההמונית ומהירות‬ ‫גבוהה ביותר‪ .‬הנהגת המדינה מטיבה‬
‫דת ולאום עד ש״יתעורר חשד בלב‬ ‫ביצועה‪ .‬אחד־העם נעזר בעובדות‬ ‫עם הכל‪ :‬עם ערבים‪ ,‬עם נוצרים ועם‬
‫הקורא כי כל מה שטרח המחבר לא טרח‬ ‫ובמספרים וטוען שרובו של העם לא‬ ‫יהודים‪ ,‬ומביאה לאחווה בין בני הדתות‬
‫אלא ׳בשבילם׳ ]הגויים[ שיראו ויוכחו‬ ‫יעלה לארץ‪ :‬שלישית‪ :‬אירגון הבזק‬ ‫השונות‪ .‬מצבה כה איתן עד שהיא‬
‫המופתי של הכלכלה בארץ בידי ״החב­‬
‫הם מה נאה היא ציונות זו‪...‬״‬ ‫רה החדשה ליישוב פלעזתינה״ שתשלב‬ ‫מסייעת לעמים נחשלים‪ ,‬באפריקה‬
‫הכלל‪ ,‬אלטנוילנד הוא ״חיקוי של‬ ‫יסודות קפיטליסטיים ושיתופיים‪ ,‬לאחר‬ ‫למשל‪ .‬וכל זה מושג בתוך עשרים שנה‬
‫קופים בלי שום תכונה לאומית עצמית‬ ‫שבתחבולות פיננסיות יושג על נקלה‬
‫וריח עבדות מתוך חירות‪ ,‬בת הגלות‬ ‫ההון הדרוש לכך‪ :‬רביעית‪ :‬שיתוף‬ ‫לאחר שיינתן הצ׳רטר ב־‪.1903‬‬
‫הערבים במפעל שיהיה מקובל עליהם‬
‫המערבית‪ ,‬נודף מכל העברים״‪ ,‬ושוכ‪-‬‬ ‫אין הרצל קובע מסמרות אם אמנם‬
‫ניה ״יוכלו לראות את עולמם זה בחיי­‬ ‫הוא רואה באוטופיה זו תוכנית מעשית‪.‬‬
‫הם ולהשתתף בעצמם באותם החיים‬ ‫אכן‪ ,‬המוטו לספר הוא אותה מימרה‬
‫החברתיים שהם רואים באירופה ומתא­‬ ‫נודעת‪ :‬״אם תרצו אין זו אגדה״‪ ,‬ואת‬
‫הסיפא הוא מתחיל כך‪ :‬״‪...‬ואילו אם לא‬
‫ווים להם כל־כך מבלתי יכולת להשי­‬ ‫תרצו הרי כל מה שסיפרתי לכם אגדה‬
‫גם‪.‬״‬
‫הוא״‪ .‬אבל בהמשכה של אותה סיפא‬
‫הרצל הגיב על המאמר בחימה ולא‬ ‫הוא גם מדבר על החיבור כעל חלום‪.‬‬
‫חסך גינויים מאחד־העם‪ ,‬כפי שאנו‬ ‫אלא שבמכתבים פרטיים קובע הרצל‬
‫למדים ממכתבים ששיגר‪ .‬באחד מהם‬
‫הוא כותב כי ״מרשה לעצמו מתיימר‬