Page 14 - etmol_95

‫פרוס׳ בלאנקהורן מצרף אליו חוקרים יהודים ומחפש‬
‫מחצבים • אהרוו^!יהרנגםון מגלה את אם־חחיטה‬

‫ירדשלינז( פקיד תדרכי‪1‬אהרו‪ ^ 0‬על רקע מחנה ט^שלחת סנבנך לירושל‬

‫והמלצותיהם של החוקרים והסיירים‬ ‫מאת צבי שילוני‬ ‫הנושא המרכזי בקונגרס הציוני‬
‫בני אירופה על בקעת־הירדן ועל אזור‬ ‫השישי שהתכנס בבזל באוגוסט ‪1903‬‬
‫ים־המלח לא נעלמו מעיניהם של מייסדי‬
‫ההסתדרות הציונית ומנהיגיה‪ :‬לאמיתו‬ ‫היה הוויכוח סביב הצעתו של הרצל‬
‫של דבר‪ ,‬אחדים מהם אימצו אותם עוד‬
‫קודם להקמתה‪ .‬כבר ב־‪ 1891‬דן ד״ר‬ ‫שאוגנדה תשמש ״מקלט זמני״‪ ,‬ואולם' סברה כי ניתן יהיה להפיק חשמל זול‬
‫מכס בודנהיימר בספר ״יהודי רוסיה‬
‫לאן?״‪ ,‬באפשרויות הכלכליות של שני‬ ‫אותו קונגרס עשה גם צעד חשוב לקדם בכמות גדולה מזרמי הירדן ומיובליו‪,‬‬
‫ו^אזוריס האלה‪ ,‬והדגיש את שפע הדגה‬
‫בים הכינרת ובירדן‪ ,‬את המינרלים‬ ‫את הפעילות המעשית בארץ והקים את היורדים בשיפוע ניכר מן ההרים ומן‬
‫שבים־המלח ואת הפוטנציאל החקלאי‬
‫העצום הגלום בכל חלקת קרקע במקו­‬ ‫״הוועדה לחקר ארץ־ישראל״‪ ,‬או הרמות הגבוהות שמסביב אל המקום‬
‫בקיצור‪ ,‬״הוועדה הארץ־ישראלית״ הנמוך ביותר שעל פני כדור־הארץ‪ :‬ג‪.‬‬
‫מות האלה ‪ -‬״אם אך יגיעו אליה המים‪.‬״‬ ‫ובה חברים שלושה אנשי מדע ומחקר רבים סברו כי המינרלים השונים‬
‫גם יונה קרמנצקי‪ ,‬איש התעשיה‬
‫והחשמל‪ ,‬העלה הצעות בעניין זה לפני‬ ‫בתחומים שונים הקשורים להתיישבות‪ :‬שבמימי ים־המלח‪ ,‬בקרקעיתו ובסבי­‬
‫הרצל כבר בתקופה הראשונה להיכרו־‬ ‫פרום׳ אוטו ורבורג‪ ,‬ששימש יושב בותיו מצויים בכמויות מסחריות ואפשר‬
‫תם‪ .‬ואמנ^ביומנו של הרצל מתוארת‬ ‫ראש‪ ,‬האגרונום זליג סוסקין ופרופ׳ בנקל להפיק אותם ולשווקם‪.‬‬
‫ב־‪ 23‬באוגוסט ‪ 1896‬שיחה ממושכת‬ ‫פרנץ אופנהיימר‪ .‬על הוועדה הוטלו על התכונות הטבעיות הללו נוספו‬
‫שקיים עם קרמנצקי‪ ,‬שהעלה לפניו‬
‫רעיונות ותכניות בדבר הקמת תעשיות‬ ‫חמישה תפקידים‪ :‬א‪ .‬חקירת ארץ־ עוד שתיים‪ ,‬התלויות באדם‪ ,‬והעשויות‬
‫כימיות גדולות בחוף ים־המלח‪ ,‬הטיית‬ ‫ישראל והארצות הסמוכות לה‪ :‬ב‪ .‬ייסוד לעורר התעניינות של יזמים באזורים‬
‫מי הירדן ונחלים לצורכי שתיה והש­‬ ‫תחנת נסיונות לחקלאות‪ :‬ג‪ .‬ייסוד אלה‪ :‬בקעת־הירדן ואזור ים־המלח היו‬
‫קיה‪ ,‬והעברת מי הים התיכון באמה‬ ‫לשכת מודיעין בענייני ארץ־ישראל ריקים כמעט לחלוטין מאדם )להוציא‬
‫ובמנהרה למילוי חלופי של ים־המלח‬ ‫וההתיישבות בה‪ :‬ד‪ .‬ייסוד תחנה לחקר כמה חלקי־שבטים בדווים בעונות‬
‫המחלות בארץ‪ :‬ה‪ .‬הפצת ידיעת ארץ־ מסוימות( ורוב שטחיהם )כולל מקורות‬
‫אגב ניצול הפרשי הגובה בין שני‬
‫הימים ליצירת חשמל‪.‬‬ ‫ישראל‪ .‬אחד המפעלים הראשונים של המים( נתונים היו מאז שנות השבעים‬
‫הוועדה היה לשלוח משלחות חקר של המאה ה־‪ 19‬בבעלותו הישירה של‬
‫למן סוף חורף ‪ 1899‬עמד הרצל‬
‫בקשר גם עם הגר השווייצי אברהם‬ ‫הסולטן הטורקי עבד אל־חמיד השני‪,‬‬ ‫לעמק־הירדן ולסביבות ים־המלח‪.‬‬
‫מכס בורקהרט‪ ,‬טכנאי־מים וחשמל‪,‬‬
‫שהציע הצעות ותכניות מפליגות‬ ‫עמק־הירדן לכל אורכו‪ ,‬ובייחוד אזור במעמד משפטי של ג׳יפתליק‪ .‬במצב זה‪,‬‬
‫להפקת חשמל ממי הירדן ומ״תעלת־‬
‫ימים״ וכן הצעות למפעלי השקיה‬ ‫יריחו וים־המלח‪ ,‬משכו את שימת־לבם כך אפשר היה לקוות‪ ,‬יוכל הסולטן‬
‫רחבי־היקף בבקעת־הירדן ובשאר‬
‫של אנשי מדע וחזון בסוף המאה הקוד­ בנקל למכור או להחכיר לתקופה ארוכה‬
‫חלקי הארץ‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬הוא גם יצא‬ ‫מת ובתחילת המאה שלנו בשל האפש­ את אדמות בקעת־הירדן תמורת תשלום‬

‫רויות הכלכליות והיישוביות שהיו הגון‪ ,‬כמובן ‪ -‬בלי להיכנס לעימות עם‬
‫טמונות בהם‪ .‬אפשרויות אלו התרכזו בעלי־זכויות למיניהם הנמצאים בשטח‪.‬‬
‫בשלושה תחומים עיקריים‪ :‬א‪ .‬אדמות־ גם המינרלים שבמעבה האדמה ומי‬

‫סחף‪ ,‬היווצרות מישורים נרחבים‪ ,‬וכן הימות ותכולתן היו רכושה של המדינה‬
‫שפע מים ואקלים חם ויציב‪ ,‬שנראו על־פי החוק‪ ,‬והיא היתה רשאית למסור‬
‫מבטיחים הצלחה חקלאית למגוון של אותם בזכיון לפי ראות עיניה לשם‬
‫גידולים ואפשרות לפיתוח משקים הפקה או שימוש תמורת תשלום‪.‬‬

‫אינטנסיוויים‪ ,‬מודרניים וממוכנים‪ :‬ב‪ .‬ואמנם דוחותיהם‪ ,‬השקפותיהם‬

‫‪14‬‬