Page 10 - etmol_95
P. 10

‫יהודי‪ .‬אבל אם משתמש אחד‪-‬העם‬                      ‫‪Itnculanb‬‬                                                                  ‫כאחד־העם לכתוב ביקורת שחצנית‬
‫בחסד זה כדי לנגח את הציונות יש‬                                                                                              ‫ולעגנית על ספר התוכנית שלי וללמדני‬
‫לשים קץ לדבר ״וזה לא בגלל אחד‪-‬‬                                ‫‪Roman‬‬                                                         ‫פרק ביהדות ובמנהיגות״‪ .‬במכתב אחר‪,‬‬
‫העם‪ .‬אין הטרחה כדאית‪ .‬אלא למען‬                                                                                              ‫למכס נורדאו‪ ,‬הרופא והסופר‪ ,‬שותפו‬
‫הציבור ההולך שולל אחריו ומאמין בו‬                  ‫‪flicobor I)er3l‬‬                                                          ‫של הרצל לציונות מבראשית‪ ,‬הוא‬
                                                                                                                            ‫שולח תרגום גרמני של מאמר של אחד־‬
                    ‫לא מעט באשמתנו‪.‬״‬                                                           ‫‪Weim 3J)r itvoUt,‬‬            ‫העם שבו ״כמה טיפות לענה של אחד־‬
‫בזמנו הובעו ספקות אם קרא הרצל‬                                                                        ‫‪3{f cs tfi« IHiurijfU‬‬
‫את מאמרו של נורדאו‪ ,‬אבל מתברר‬                                                                                               ‫העם ׳הגדול״׳‪ .‬וכאן באות כמה שורות‬
‫שלא זו בלבד שהרצל קראו‪ ,‬הוא אף‬                              ‫‪Ccip3ig‬‬                                                         ‫שבהן מתמצה יחס העליונות של יהודי‬
‫הגיב עליו במכתב למחבר בזה הלשון‪:‬‬                                                                                            ‫המערב כלפי יהודי המזרח‪ .‬אין כאן‪,‬‬
‫״עכשיו קראתי את המטבח שערכת‬                                ‫‪« nnd }foIger.‬ז‪01‬זזז‪1f4nn 566‬זז‪f)er‬‬                              ‫טוען הרצל‪ ,‬אלא התקפה של אחד מאלה‬
‫באחד‪-‬העם‪ ...‬כפי שעשית זאת בגסות‬                                                                                             ‫ש׳׳היו נזנחים כליל בספרות משכנות‬
                                                                                   ‫שער הספר‬                                 ‫העוני לולי הפכנו אותם לאדונים‬
                                ‫אלוהית״‪.‬‬                                                                                    ‫הראויים לתשומת לב‪ ,‬אנו המכונים‬
‫לאחר היסוסים רבים החליט אתד‪-‬‬              ‫האנטישמיות יהדותו של המתחרה‪ ,‬ולא‬                                                  ‫בפיהם ׳אירופאים׳ בלעג שאין דומה‬
‫העם להגיב על מאמרו של נורדאו אבל‬          ‫עצם התחרות‪ .‬עם הקמת הארץ הישנה‪-‬‬
‫רק כדי להגן על עמדתו ולא כדי לענות‬        ‫החדשה תיפתר בעיית היהודים ״כי‬                                                                                          ‫לו‪.‬״‬
‫לעלבונות‪ ,‬שכן הוא תמיד סלד מהשמ­‬          ‫שום יהודי לא ייאלץ לסבול בשל יהדו­‬                                                ‫״הדחף הראשון שלי ‪ -‬ממשיך הרצל‬
‫צות אישיות בפירסומים‪ .‬במאמרו ״הח­‬         ‫תו״‪ ,‬שהרי בעת מצוקה יוכל תמיד‬                                                     ‫‪ -‬היה להרביץ על קודקודו של הפטפטן‬
‫טא ועונשו״ הוא קובע שדברי נורדאו‬                                                                                            ‫הקנאי‪ ,‬אבל אז יכלו לראות בי את‬
‫הם נסיון כושל של ״מנהיגי הציונות‪...‬‬                           ‫להגר לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬                                              ‫הסופר הנפגע״‪ .‬לפיכך מבקש הרצל‬
‫להגות מן המסילה איש שאינו רצוי‬            ‫אשר לעברית‪ ,‬מעלה נורדאו טענה‬                                                      ‫מנורדאו שיענה ב״די ולט״ )בטאון‬
‫להם״‪ ,‬ואגב כך מתגלה ״איך מתנהגים‬          ‫מגוחכת ששפתו של הרצל גרמנית היא‪,‬‬
‫עם האמת ב׳אירופה הציונית׳‪ :‬מזייפים‬                                                                                          ‫ההסתדרות הציונית(‪ ,‬והוא‪ ,‬הרצל‪,‬‬
‫את האמת וקובעים הקהל העברי‬                          ‫ולכן גיבוריו מדברים גרמנית‪.‬‬                                             ‫ישלח עלי הגהה מתגובת נורדאו לכל‬
‫במזרח‪ ...‬אינו שווה כלום עד שתזרח‬          ‫בדבר האירופיות‪ ,‬קובע נורדאו‬
‫עליו שמש המערב‪.‬״ לאחר הפרכת‬               ‫שאלטנוילנד היא פיסת אירופה שבא­‬                                                                        ‫העתונים הציוניים‪.‬‬
‫טענות יריבו מדגיש אחד‪-‬העם‪ ,‬כי גם‬          ‫סיה‪ .‬״תרבות אירופה היא של היהודים‬                                                 ‫תגובתו של נורדאו לא איחרה לבוא‪,‬‬
‫אם אינו חבר ההסתדרות הציונית הוא‬          ‫הודות לתרומתם הגדולה לא פחות‬                                                      ‫אבל בינתיים יצא נגד מאמרו של אחד־‬
‫רואה את עצמו ״אחד מנושאי דגל‬              ‫משאר עמי המערב״‪ .‬ושוב עקיצה‪:‬‬                                                      ‫העם דווקא ד״ר שמריה לוין‪ ,‬אחד‬
‫ציון‪ ...‬במובן אותה ציונות שנולדה‬          ‫״אולי תרבות אירופה זרה לאחד‪-‬העם‪.‬‬                                                  ‫ממקורביו‪ .‬אחד־העם‪ ,‬טוען לוין‪ ,‬לא‬
‫ונתפתחה במזרח‪ ...‬בעת שהמנהיגים‬            ‫אם כן‪ ,‬הרי עליו להכיר לנו טובה שהנ­‬                                               ‫הבין את כוונתו של הרצל כשראה‬
‫החדשים וכל סיעתם עוד ישנו שנתם‬            ‫נו נותנים לו גישה אליה״‪ .‬היהודים‬                                                  ‫ב״אלטנוילנד״ תוכנית מעשית‪ ,‬בשעה‬
                                          ‫יהיו חלק מעולם התרבות ״ולא מחוצה‬                                                  ‫שהרצל כתב דבר שבדמיון‪ ,‬אגדה‪ .‬הוא‬
                               ‫המתוקה‪.‬״‬   ‫לו‪ ,‬מובלעת אסייתית‪ ,‬עוינת תרבות‪,‬‬                                                  ‫גם מטיח באחד־העם ביקורת יסודית‬
                                                                                                                            ‫שלא נס ליחה עד היום הזה‪ :‬״הרצל‬
‫הרצל מימש את כוונתו ושלח את‬                                ‫כפי שרוצה אחד‪-‬העם‪.‬״‬                                              ‫בונה ואתה סותר‪ .‬הרצל מפרש את‬
                                                                                                                            ‫הפסוק הראשון של ׳שיר המעלות׳‪:‬‬
‫מאמרו של נורדאו לעיתונים הציוניים‪.‬‬        ‫כאשר נדרש נורדאו לאחוות הדתות‬                                                     ‫׳בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחול­‬
     ‫אבל רק שלושה הדפיסוהו במלואו‪.‬‬        ‫באלטנוילנד‪ ,‬הוא טוען שאחד‪-‬העם הוא‬                                                 ‫מים׳‪ ,‬ואתה דולג על הפסוק הראשון‬
                                          ‫אויב הסובלנות והוא מוכן ללמוד‬                                                     ‫ומתחיל מהפסוק השני‪ :‬׳אז ימלא שחוק‬
‫עתה נערכו המחנות כשעמדתם של‬               ‫מאירופה ״את עקרונות האינקוויזיציה‪,‬‬                                                ‫פינו׳‪.‬״ ומתוך יחם הוקרה של תלמיד‬
‫רוב העתונים אינה חד משמעית במלוא‬          ‫את מנהגי האנטישמים וחוקי היהודים‬                                                  ‫לרבו קורא לוין אל אחד״העם ״שתחדל‬
‫מובן המלה‪ .‬רק ״המליץ״‪ ,‬שהופיע‬             ‫של רוסיה״‪ .‬אם לא לסלוד מאיש כזה‬
‫דווקא ברוסיה‪ ,‬התייצב כל‪-‬כולו לצדם‬         ‫הרי יש לרחם עליו שאינו מסוגל להיח­‬                                                                  ‫מסתירה ותחל לבנות״‪.‬‬
                                          ‫לץ מרעיונות הגטו‪ .‬רשאי ״אחד‪-‬העם‬                                                   ‫דברים כנים אלה אבדו כליל במבול‬
                  ‫של הרצל ושל נורדאו‪.‬‬     ‫העלוב״ לשים עצמו לצחוק ״בפטפוטיו‬                                                  ‫ההשמצות שהטיח נורדאו באחד־העם‬
‫הספר ״אלטנוילנד״ עורר פולמוס‬              ‫הטיפשיים״‪ ,‬אבל אסור לו להגניב‬                                                     ‫במאמרו ״אחד־העם על ׳אלטנוילנד״׳‪.‬‬
‫סביב הטפל‪ ,‬אבל נשאלה השאלה אם‬             ‫אירוניה לביקורתו המרושעת ולגינוי‬                                                  ‫כבר בתחילתו משלב נורדאו דברי גנאי‬
‫פירש אחד‪-‬העם נכון את כוונתו של‬            ‫הציונות וכוונותיה‪ .‬אכן‪ ,‬העברית שלו‬                                                ‫מעליבים‪ .‬את פליאתו של אחד״העם‬
‫הרצל באוטופיה שלו‪ ,‬ואגב כך ייחסו‬          ‫טובה‪ ,‬אבל אין לו מה לומר בה‪ .‬אין‬                                                  ‫כיצד יתרחשו כל הנסים במשך עשרים‬
‫לה כוונות שונות ומשונות‪ .‬היו שהחזי­‬       ‫מלה מתאימה להגדיר את אפסיות מאמ­‬                                                  ‫שנה הוא פוטר בטענה שהלה סבור‬
‫קו בדעתו של ש‪ .‬לוין‪ ,‬כי הספר אינו‬         ‫ריו‪ .‬בזמן האחרון שלפו אותו מקרן‬                                                   ‫כנראה שאינו אלא נביא היודע לחשב‬
                                          ‫זווית והציגוהו לפני העולם‪ .‬למדו אותו‬                                              ‫בדיוק את העתיד‪ ,‬אבל מי שעיניו ברא­‬
‫אלא אגדה‪ ,‬החזון של פייטן שעליו לתת‬        ‫ותרגמו אותו וכל זה בזכות התנועה‬                                                   ‫שו ייווכח לדעת שהרצל אינו נביא קטן‬
‫את הדין אך ורק לפני ביקורת הספרות‪.‬‬        ‫הציונית המעוררת אהדה לכל דבר‬                                                      ‫ממנו לפחות‪ .‬את הטענה שלא תימצא‬
‫הרב ד״ר מרדכי אהרנפרייז‪ ,‬אחד‬                                                                                                ‫אדמה ליהודים אם האדמה החקלאית‬
‫מעוזריו של הרצל באירגון הקונגרס‬                                                                                             ‫תישאר כולה בידי הערבים‪ ,‬פוטר‬
‫הציוני הראשון‪ ,‬סבר כך והוסיף כי‬                                                                                             ‫נורדאו בתשובה שיש אדמה לא חקל­‬
                                                                                                                            ‫אית בכמות ניכרת ובאמצעי עיבוד‬
‫אחד‪-‬העם היה צריך לנטוש את העוקצ­‬
‫נות ואת דקדוקי העניות )למשל‪ ,‬כמה‬                                                                                            ‫מודרניים תוכל זו להפיק את כל‬
‫זמן יידרש להגשמת החזון‪ :‬עשרים‪,‬‬                                                                                              ‫הדרוש‪ .‬אשר לתחרות של היהודים‬
                                                                                                                            ‫בגויים‪ ,‬טוען נורדאו כי לא בה רואה‬
‫חמישים או מאה שנים( ולהימנע מלהכ­‬                                                                                           ‫הציונות את מקור האנטישמיות )ואילו‬
‫ניס את המלה ציונות במרכאות‪ ,‬כאילו‬                                                                                           ‫ב״אלטנוילנד״ כתוב במפורש שאכן כך‬
‫להדגיש שהוא מצוי מחוץ למחנה‪ .‬לו‬                                                                                             ‫הוא(‪ .‬נורדאו מדגיש שלא השמיע‬
‫כך עשה היתה ביקורתו צודקת כמעט‬
‫ברוב השגותיה היסודיות וזוכה להסכ­‬                                                                                           ‫מעולם דעה זו‪ .‬בעיניו קובעת את‬

                  ‫מה הרבה יותר גדולה‪.‬‬
‫בשבועון היהודי‪-‬הרוסי ״בודושצ׳נו‪-‬‬
‫סט״ )העתיד( נאמר במקום אחד שמרוב‬

                                                                                                                            ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15