Page 20 - etmol_95
P. 20
הח^ןשל הpופמס
ננחס מינקונסקי היה חזן נאודסה ,ידידס של מנדלי מונו סגדם,
של שלום עלינס ושל ניאליק ,מושן נעט סונחמ ומתנגד לתקליטיס
החזן מינקובסקי מאת עקיבא צימרמן
אברהם מינקובסקי גדלו אפוא מילדותם ומוציא מטפחתו וסופג את דמעותיו. פנחס מינקובסקי היה חזן נודע
באווירה של פיוט ושל זמרה. דבריו החשובים ביותר של מינקובסקי ברוסיה בתחילת המאה שלנו ,בן דורם
שנדפסו ,נתפרסמו בעתון ״רשומות״ של ביאליק ושל טשרניחובסקי וחביבם
הופעה ראשונה בגיל שמונה בעריכת ביאליק ורבניצקי ,ובהם זכרו- של בני ״חבורת אודסה״ ,הסופרים
נותיו על חיי היהודים ברוסיה בסוף העברים שחיו בעיר זו ,ועם היותו חזן
בהיותו בן שמונה הופיע מינקובסקי מפורסם משך גם בעט סופרים ומאמריו
לראשונה ,כשעזר לאביו בשירת הפזמון המאה הקודמת. ומחקריו פורסמו ב״השלוח״ ,ב״רשו־
״יה אלי וגואלי״ לפני תפילת המוסף מות״ ,ב״העולם״ ועוד בעתוני התקו
בחג הפסח .הוא הקסים את הקהל בנו של חזן פה .קודם שעלה ביאליק לארץ נפרד
בשירתו ומפעם בפעם נקרא לעזור מסופרי עירו והצטלם עמם .ובמרכז
לאביו בתפילה .הוא למד בחדר ובישי פנחס מינקובסקי נולד בשנת תרי׳׳ט התמונה אפשר לראות את פנחס
בה ואביו קיווה כי יהיה רב .בן שש- ) (1859בביאלה צ׳ארקוב שבאוקראינה. מינקובסקי כשמצדיו ביאליק וטשרני־
עשרה נשא לו אשה ,והחל לשמש שליח הוא התייחס על משפחתו של ״ ב ע ל חובסקי .תמונה זו נהג מינקובסקי
ציבור באחד מבתי-הכנסת בעיר הולד התוספות״ ,הרב יום טוב ליפמן הלר. להציג לפני ידידיו ולומר :״עם משור
תו .הוא התוודע לעולם המוסיקה הכל קרוב משפחתו של מינקובסקי היה החזן
לית ,וכן לחזנות הכוראלית והחל לומד יוסף רוזנבלט .אביו של מינקובסקי ,ר׳ רים כאלו קל לעבור לפני התיבה.״
גרמנית בתקווה שיוכל להשתלם באמ מוטיל ,היה חזן בבית-המדרש הגדול פנחס מינקובסקי הונצח בספרות
נות המוסיקה בעיר וינה אצל אבי בביאלה צ׳ארקוב ,והוא ידוע בעולם
החזנות המודרנית ,שלמה זולצר .העיי החזנות כר׳ מוטיל גלי׳ס ,מוטיל בן גד, העברית החדשה יותר מכל חזן אחר.
רה נעשתה צרה בשבילו ,והוא עקר שכן גם אביו ,ר׳ גדי ,היה מפורסם כחזן מנדלי מוכר ספרים ,שלום עליכם ,חיים
לקישינוב ונתמנה שם לחזן .מקישינוב בעיירה .פנחס מינקובסקי ואחיו החזן נחמן ביאליק ,שאול טשרניחובסקי,
עבר לחרסון ,ושם התגשם חלומו: יעקב פיכמן ,הצייר והסופר חיים
הקהילה שלחה אותו לוינה כדי שיקבל מינקובסקי עם המשורר טשרניחובסקי גליקסברג ואליהו מייטוס תיארו
שיעורים בתורת החזנות המודרנית במאמרים ובספרים את דמותו של
מינקובסקי .יעקב פיכמן כתב עליו
מפיו של זולצר הגדול. ברשימתו ״צלילי אלול״ :״כשבאתי
לאודסה בא בפעם הראשונה בהיותו
בן עשרים וחמש ונתמנה לחזן בבית- בראשית המאה לאודיסה היתה מתהל
הכנסת הגדול .משם עבר מינקובסקי כת מימרא ,כי לאודיסה שלושה ׳בנים
לארצות-הברית ושימש חמש שנים חזן יחידים׳ -אחד העם ,חיים נחמן ביאליק
בבית-הכנסת ״קהל עדת ישורון״ בניו- ופנחס מינקובסקי .ודאי היו שניים
יורק .הוא לא הסתגל לחיים בארצות- הראשונים חשובים יותר ,אבל ייתכן כי
הברית ,והמעמד הנחות של החזן אותה שעה היה למינקובסקי קהל
בארצות-הברית גרם לו לעגמת נפש. מעריצים גדול יותר .בתפילתו היה
אף כי משכורתו היתה טובה ,חיפש משהו שהעמיק את מהות היהדות
מינקובסקי הזדמנות לחזור לאירופה,
והזדמנות זאת נקרתה לו כאשר ביקש והסביר אותה כאחת״.
החזן ניסן בלומנטל ,מבית-הכנסת של שאול טשרניחובסקי היה רחוק
יוצאי ברוד באודסה ,למנות את פנחס מעולמה של היהדות המסורתית ,אבל
מינקובסקי ליורשו ,לאחר שמפאת גילו כאשר עבר מינקובסקי לפני התיבה
היה צורך בחזן אחר .בית-הכנסת בבית-הכנסת הברודאי באודסה היה
הברודאי באודסה היה בית-כנסת מיוחד טשרניחובסקי בא ומשתתף בתפילה.
במינו ברוסיה כולה ,שכן הוא נחשב אחרי מותו של מינקובסקי פירסם
טשרניחובסקי דברי הערכה לזכרו
בעתון ״הארץ״ ,והעתונאי-המוסיקאי
גרשון סוייט מתאר באחת מרשימותיו
איך יושב לצדו טשרניחובסקי בבית-
הכנסת בשעה שמינקובסקי מתפלל
20