Page 23 - etmol_95
P. 23
אופי פולמוסי מאת ראובן בריינין .בדבריו מובעת השקפתו שגה ראשונה• :וזגרתvK
השונה במקצת מהשקפת עורכי ״הקשת״ על ייעודו של
הבטאון :״אל תאמר ,אדוני ,כי באה העת לספרותנו לצאת
מחוגה הצר ,כי אם כבר באה העת להרחיב את חוגה הצר,
לעשות את כל העולם עולמה היא ...אין ספרותנו צריכה
כלל ,לפי דעתי ,לצאת ,להעתק מחוגה ולבוא לרשויות
זרים ,לעולמות רחוקים ממנה ,כי אם דווקא להחזיק מעמדה
בנקודה ידועה שבגבולה המיוחד אשר גבלו לה תכונתה,
תנאיה ומסיבותיה ,ומהנקודה הזאת לראות ולהתבונן אל
האופק האנושי ,הגדול והרחב ,של הדעות והמעשים,
המחשבות והרגשות.״
תמונת השער של החוברת הראשונה היא של ישראל בן
אברהם הכהן ״ונראתה הקשת בענן״ ,המכוונת כמובן לשמו
של הבטאון .בחוברת התפרסם מאמר של משה קליינמן על
״כנסיית הציונים ברוסיה״ ,מאמר של נחום סלושץ על
אמיל זולה ,״מחזיונות נביא השקר״ של שאול טשרניחובס-
קי ,שיר של יעקב פיכמן ,ועוד.
בולטים בחוברת ציורים של אפרים־משה ליליין ,מאמר שער הגליון הראשון
עליו פרי עטו של ״ברון בורים פאן מינכהויזען״ וצילום של
ליליין ״בעת העבודה״ .ציוריו של ליליין מלווים גם את ואף שילם לו מראש שכר סופרים ,ואולם כשהגיע מאמרו
החוברות הבאות של ״הקשת״ .ליליין ,צייר וגרפיקאי יליד לידי העורכים נדהמו הללו למצוא בו התקפה חריפה על
גליציה ,היה מן הציירים היהודים המפורסמים בתקופתו. עורך ״המליץ״ ,ליאון רבינוביץ .במאמר היה ״חשבון לא
הוא היה ציוני פעיל ,עלה ארצה והשתתף בייסוד מן הסוג ולא מן הסגנון העדין ביותר״ ,ולכן לא יכלו
״בצלאל״ ,עיטר כתבי־עת שונים בגרמניה ואייר ספרי לפרסמו מייד בחוברת הראשונה .המאמר הוחזר לבריינין
שירים .תחריטיו על נושאי ארץ־ישראל הם פיסגת יצירתו )״בלי שהזכירו את השכר״סופרים״( ואחר״כך קיבלו ממנו
האמנותית ,ובייחוד מוכרים עיטוריו לספרי התנ״ך .הוא
מאמר אחר לבטאון.
ביקר בארץ פעמים אחדות ומת בגרמניה בשנת .1925 החוברת הראשונה של ״הקשת״ יצאה לאור בברלין
מלבד ציוריו של ליליין יש גם צילומים )״ארון הקודש בחודש טבת תרס״ג)ינואר (1903ועורכיה הגדירוה ״ירחון
בבית־הכנסת בליבורנה״ ,״כיסא הרב ברומה״ ,פסל של מצויר לענייני החיים ,הספרות והאמנות״ .את החוברת
גוסטב עבערליין ,ועוד( .מתחת לצילומים נכתב ״על פי פתחה המערכת בהצהרת כוונות -״תעודתנו״ -ובה
הודגשה הדגשה יתרה שאיפתו של הירחון לפנות לערכים
מעשה־צלמון״. אמנותיים־אסתטיים משובחים מלבד הערכים הספרותיים,
החלק הספרותי של החוברות ,שהוא עיקרן ורובן ,כולל וכן להעמיד את התכנים שהירחון יעסוק בהם באור
שירים ,מאמרים של העורך יוסף לין ,של בריינין ושל
אחרים ,סיפורים של רבינוביץ ושל יהודה שטיינברג, האוניוורסליזציה של הספרות ושל האמנות.
״פוליטון״ ומאמרים של ר׳ בנימין ,״ציונים ספרותיים״, עורכי ״הקשת״ מפרטים בהצהרת הכוונות ,המתפרשת
שהם רצנזיות קצרות ,וכן רשימות ספרים שנתקבלו במער על כשני עמודים ,את הנושאים שיתפסו מקום בבטאונם:
סקירות כלליות על ״החזיונות הנכבדים וחדשים״ ,״השק
כת בעברית ובגרמנית. פות״ על שאיפות וזרמים ספרותיים ,מאמרי ביקורת ומסות
בין היתר מתפרסם בחוברות ״הקשת״ מכתב של מ״ל ספרותיות ,פרקים באמנות :בציור ,בפיסול ,בשירה
ליליינבלום שבו הוא מסביר מדוע לא ייענה לבקשת העורך וב״חזיונות בתי המשחק״ ,ציורים ותמונות ,מנגינות
לקחת חלק בירחון ,ותשובה של העורך למכתב זה .אגב, לשירים ,וכן סיפורים ,הומורסקות ,שירים ,רשמי מסע,
אחת המודעות ב״הקשת״ פונה ״לאנשי מעשה״ :״מבקשים בדיחות ,חידודים ומאמרי מדע פופולריים .הכתיבה על
אנו בכל מקום אנשי פעולה הנכונים לאסוף בעד ׳הקשת׳ הנושאים העיקריים ,מדגישים העורכים ,תהיה ״בחיים
מודעות מכל המינים .המתווכים האלה יקבלו מאתנו רבט
העבריים והכלליים בישראל ובעמים״.
הגון ממחיר כל מודעה״. לאחר הצהרת הכוונות מובא ״מכתב אל העורר״ בעל
שש חוברות של ״הקשת״ יצאו לאור ,ולאחר כשנה שבק
הירחון חיים .את הסיבות להפסקת הוצאתו לאור מונה ר׳
בנימין :״נדמה שהיה יכול להתקיים אילו נמצאו לו אנשי
מעשה באמת .אילו הרגישו אלה השניים )לין וגונצר -
ד׳׳מ( בשליחות והיו נכנסים באמת בעובי הקורה .אילו
היתה התמדה וקביעות ודיוק בהוצאה החודשית .אילו היה
בהם מכוח החידוש וההמצאה ומן העקשנות והמרץ של ליאו
וינץ ,למשל .ודבר זה ברור :אילו התקיים שנים כסדרן
היתה השפעתו כבירה .אלא אם יש ערך גם לנסיונות
חשובים ,אין לקפח גם את שכרו של ׳הקשת׳.״
ואכן ,אין להמעיט בחשיבותו של נסיון ראשוני זה
להוציא לאור בטאון ספרותי-אמנותי עברי מאויר ,שהוא
אחד השלבים בצעדיה הראשונים של העתונות העברית
בדרכה הקשה והארוכה.
23
