Page 283 - morocco

‫‪273‬‬ ‫בתי הכנסת‪ ,‬תשמישי קדושה ומצווה‬

‫אריאלה אמר‬

‫בתי הכנסת‬

‫מעיל לסער תורה)מעה( שהוקדש על ידי‬ ‫מרוקו היא ארץ של מפגש תרבויות‪ :‬התרבות הראשונה הייתה זו של תושבי המקום‬
‫טעה ר"נה‪ ,‬צעון מרוקו‪ ,‬המאה העשרים‬ ‫המקוריים‪ ,‬הברברים‪ .‬עם הכיבוש המוסלמי במאה השמינית הגיעה התרבות המוסלמית‪,‬‬
‫ומאוחר יותר נחשפה הארץ לתרבות הספרדית האנדלוסית‪ .‬במאה התשע‪-‬עשרה החלו‬
‫היכל‬ ‫להשפיע התרבויות האנגלית והצרפתית; האחרונה הטביעה חותם עמוק יותר בתקופת‬
‫משטר החסות הצרפתי‪ ,‬במאה העשרים‪ .‬חלק משינויים תרבותיים אלה השפיעו גם על‬
‫ארון קודש או חדר שבו שמורים ספרי התורה‬
‫בבית הכנסת‪ .‬מונח זה משמש בבתי הכנסת‬ ‫עיצובם של בתי הכנסת במרוקו‪.‬‬
‫מרבית בתי הכנסת ותשמישי הקדושה הקיימים כיום הם מהמאה השמונה‪-‬עשרה‬
‫הספרדיים והמזרחיים‪.‬‬ ‫ואילך; בתי כנסת ספורים נותרו מן המאה השבע‪-‬עשרה‪ .‬יש לכך סיבות היסטוריות‪:‬‬
‫במהלך פרעות שנעשו ביהודים נהרסו בתי כנסת ונבזזו תשמישי קדושה; האחרונים גם‬
‫תיבה‬ ‫שימשו לא אחת לתשלום כופר נפש והועברו לידי השלטונות‪ .‬בעלייה הגדולה לישראל‬
‫הותירו היהודים אחריהם תשמישי קדושה רבים; חלקם נמצא עדיין במרוקו או מצא את‬
‫דוכן המיועד לקריאה בתורה‪ ,‬לתפילה‬ ‫דרכו לאוספים פרטיים‪ .‬אלה שהובאו לארץ נגנזו ברובם‪ .‬מה שנותר מסייע להגדיר את‬
‫ולנשיאת דרשות בבית הכנסת; מבנה מוגבה‬ ‫המאפיינים הצורניים‪ ,‬העיטוריים והסגנוניים של התרבות החזותית היהודית במרוקו‬
‫ובנוי שעליו עומד שולחן‪ .‬צורת התיבה משתנה‬ ‫למן המאה השבע‪-‬עשרה‪ .‬אפשר להניח שמאפיינים אלה משקפים גם מסורת חזותית‬
‫בהתאם למסורות חזותיות שונות‪ ,‬למשל‪ ,‬מגדל‬ ‫מוקדמת יותר‪ ,‬אך בהעדר ממצאים או תיאורים כתובים שלה איננו יכולים לעקוב אחר‬
‫עץ‪ .‬מונח זה מקביל לבימה בבתי הכנסת‬
‫ההתפתחות הצורנית המדויקת של בתי הכנסת ותשמישי הקדושה במהלך הדורות‪.‬‬
‫האשכנזיים‪.‬‬ ‫אחת התופעות הבולטות במרוקו היא ריבוי בתי כנסת משפחתיים פרטיים לצד בתי‬
‫כנסת ציבוריים‪ .‬בתי הכנסת הפרטיים נבנו בדרך כלל בצמוד למבני המגורים; חלקם‬
‫מוקם בחדרים שהוסבו למטרה זו‪ ,‬אחרים נבנו במטרה לשמש מקום תפילה‪ .‬בניית בתי‬
‫כנסת פרטיים החלה כנראה באמצע המאה השמונה‪-‬עשרה‪ .‬על כך אפשר ללמוד מתקנה‬
‫של הרבנים יעקב אבן צור ושמואל אלבאז משנת ‪ 1750‬מפאס‪ ,‬ובה ניכרת התנגדותם‬
‫לתופעה‪" :‬וזאת לפנים שמעולם לא ניתנה רשות ליחיד לבנות בית כנסת מכיסו וממונו‬
‫נדבה ולעבור לפני התיבה ]‪ [...‬רק שהדבר היה מסור לבית דין ולרבנים אשר היו בימים‬
‫ההם בעיר הזאת ]‪ [...‬ועל פיהם ועצתם היו נעשים הבתי כנסיות" )בר‪-‬אשר‪ ,‬עמ' ‪­345‬‬
‫‪ .(346‬למרות התנגדותם נמשכה בניית בתי הכנסת הפרטיים‪ .‬עדות לכך נותרה במספר‬
‫הרב של בתי הכנסת הפרטיים ובשאלה שהופנתה אל הרב שלמה אבן דנאן )‪,(1929-1848‬‬
‫רבה הראשי של פאס‪ .‬הרב נשאל מהם החפצים שיש לשים בחדר המוסב לשמש בית‬
‫כנסת‪ .‬בתשובתו כתב‪" :‬ובמקום אחר מצאתי שישומו הבהכ"נ ]בית הכנסת[ כאלו היא‬
‫מקום מוכן בספסלים ועששיות וס"ת ]ספר תורה[ והיכל ותיבה כמה יכול לשכור מקום‬

‫מוכן כזה להתפלל בו" )אשר לשלמה‪ ,‬ירושלים תרס"ו‪ ,‬סימן לג(‪.‬‬
‫מרבית בתי הכנסת שנבנו לפני החלת משטר החסות הצרפתי אינם מתייחדים מסביבתם‬
‫בחיצוניותם‪ ,‬והכניסה אליהם היא דרך דלת צרה ופשוטה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מרבית בתי‬
‫הכנסת שנבנו במאה העשרים הם גלויים ובולטים‪ .‬מאפיין שאיננו אדריכלי‪ ,‬אך הוא‬
‫משותף לכל בתי הכנסת הם הקנדילים התלויים‪ ,‬המשווים לבתי הכנסת אווירה מיוחדת‬
‫וססגונית‪ .‬הקנדילים הם מנורות המורכבות מכוס זכוכית גדולה מלאה שמן‪ ,‬התלויה על‬