Page 287 - morocco

‫בתי הכנסת‪ ,‬ת ב מ' ב' קדו בה ומצווה ‪277‬‬

‫מרוקו‬

‫פנ ם בית הכנסת"סעדון"‪ ,‬סאס‪/ 1920 ,‬‬ ‫ספרד גם מחוץ למרוקו‪ .‬בניגוד לדמיון בתיבות הבנויות‪ ,‬אין ההיכלות בבתי הכנסת‬
‫מבט לכיוון דרום־מזרח‬ ‫במרוקו דומים לאלה שהיו בספרד‪.‬‬

‫בתי כנסת מטיפוס אדריכלי זה המשיכו להיבנות כל השנים‪ ,‬גם במאה העשרים‪ .‬כזה‬
‫הוא‪ ,‬למשל‪ ,‬בית הכנסת "אם הבנים" בפאס‪ ,‬שנבנה בשנת ‪ 1927‬בצמוד לקיר הגובל‬
‫בבית הקברות של המלאח‪ ,‬והורחב בשנת ‪ .1932‬גם בתי כנסת מחוץ למלאח נבנו במתכונת‬
‫דומה‪ .‬בית הכנסת"סעדון"‪ ,‬שנבנה בשנת ‪ 1920‬בקומה השנייה של בית מגורים בשכונה‬
‫החדשה‪ ,‬בנוי בצורת "ר" הפוכה‪ ,‬ונשמר בו המבנה הרוחבי והמיקום הדו‪-‬קוטבי של‬
‫ההיכל בקיר הדרומי והתיבה בקיר ממול‪ .‬המתפללים ישבו‪ ,‬כמו בבתי הכנסת האחרים‪,‬‬
‫על ספסלים ליד הקירות‪ .‬במבנה המקורי לא נבנתה עזרת נשים בבית הכנסת‪ ,‬אולם‬
‫בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים‪ ,‬כתוצאה מלחצן של הנשים‪ ,‬נוספה סבכה‬
‫בקיר הצפוני‪ ,‬מאחורי תיבת העץ שככל הנראה הייתה מחופה‪ .‬שינוי זה גרר בעקבותיו גם‬
‫שינוי של מקום התיבה‪ ,‬שקודם לכן הייתה צמודה לקיר הצפוני‪ .‬התיבה החדשה צמודה‬

‫לסבכה המציינת את גבולו הצפוני של אולם התפילה‪.‬‬
‫מאפיין נוסף לבתי הכנסת של מרכז מרוקו הוא העיטורים העשירים‪ :‬חלונות מקושתים‬
‫עם זכוכיות צבעוניות היוצרות אור מיוחד בבית הכנסת‪ ,‬בשילוב עם לוחות סטוקו דמויי‬
‫תחרה‪ ,‬המעוטרים בדגמים גיאומטריים וצמחיים דחוסים‪ ,‬הממוסגרים בקשתות פרסה‪.‬‬
‫תושבי מרכז הארץ העבירו מסורת עיטורית זו לבתי כנסת בערים אחרות‪ ,‬כגון בית‬
‫הכנסת "אלפאסיין" בקזבלנקה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בתי הכנסת ה"ספרדיים" במראכש דומים‬

‫בפשטותם החיצונית לבתי הכנסת בהרי האטלס‪.‬‬