Page 292 - morocco
P. 292
אריאלה אמר282
מרוקו
ההשפעה האירופית ניכרת גם בעיטור ,ובעיקר בציורי הקיר המקיפים את ההיכל.
במרבית בתי הכנסת מצוירת מעל ההיכל חזית מקושתת של בניין ,ובה לוחות הברית
מעוגלים בראשם ומעליהם כתר; לצדם ציור של וילונות מוסטים לצדדים ,היוצרים מעין
מסך .מעל לקשת מצוין בדרך כלל שם בית הכנסת .לוחות הברית והכתר לא היו חלק
מהשפה החזותית המסורתית של יהודי מרוקו; הם הגיעו לארץ בעקבות קשרי מסחר
ענפים עם אירופה ושלטונה של פורטוגל בערי החוף בצפון מרוקו .הציורים בבתי הכנסת
מזכירים איורי כתובות מאותה תקופה בגיברלטר.
צפון מרוקו ־ תיטואן
בית הכנסת הפרטי"יצחק אבן ואליד" נבנה בתיטואן בשנת 1790לערך .הוא בנוי ממכלול
חדרים המקיפים אולם תפילה מרכזי המתנשא לגובה שתי קומות .במרכז התקרה קבוע
חלון תאורה גדול .גלריה מקיפה את האולם לאורך שני קירות .ההיכל בנוי בגומחה בתוך
חדרון המופרד מאולם התפילה בקשת פרסה רבת אונות )קשת שבחלקה העליון מגרעות
היוצרות צורה של מעין פרח( ,הממוקמת במרכז הקיר המזרחי .קשת נוספת ,מופרדת
בסבכת עץ ,ממוקמת בקומה השנייה ,מעל ההיכל .בצד הקיר הצפוני ניצבת תיבה ניידת,
הבנויה כביתן עץ צר .סידור הישיבה נראה אקראי ולא מאורגן ,וייתכן שמיקום התיבה
וההיכל השתנה במשך השנים .הפתחים המקושתים בין האולם לחדרים
יוצרים תחושה של חלל פתוח .הגלריה בקומה השנייה מובילה לחדרים
עליונים ,וייתכן שאחד מהם שימש עזרת נשים .פתחים נוספים מובילים
לדירת המגורים הפרטית של הדיין יצחק אבן ואליד ,שהייתה צמודה לבית
הכנסת.
בית הכנסת"יצחק אבן ואליד" הוא דוגמה לבית כנסת השוכן בבית מגורים.
אין לדעת אם הוא מאפיין את בתי הכנסת הצפוניים הציבוריים לפני המאה
התשע-עשרה ,ומוקדם עדיין לקבוע אם הוא טיפוסי או דוגמה יחידאית .זהו
אחד מבתי הכנסת הפרטיים המפוארים והמעניינים
במרוקו .ההיכל ,שהוא חדר של ממש ,מרמז אולי על קשר
או השפעה של בתי הכנסת בספרד בימי הביניים .קשתות
הפרסה ועבודת העץ הבולטת במיוחד בתיבה קיימות גם
בתיבות ניידות אחרות ברחבי מרוקו; למשל ,התיבה באחד
מבתי הכנסת בעיר ווזאן .עבודות עץ אלה מאפיינות גם תבנית קרקע של בית הבנסת"יצחק אבן ואליד" ,תיטואן±790 ,
חפצים לשימוש דתי וחילוני ,כגון ארונות וכיסאות ,בשימוש לערך .שרטט האדריכל בינקרבלד בסיורו במרוקו בשנת 954ו
הסביבה הלא-יהודית.
ת ב מ' ב' קדו בה
אריגים שימשו בבתי הכנסת במרוקו למטרות שונות .ספר התורה היה גלול בתוך יריעה
ארוכה מבד כותנה שהגנה עליו וחצצה בין קפלי הקלף הגלול .הקלף נגלל על זוג מוטות
גלילה מעץ משתי קבוצות עיקריות .בקבוצה הנפוצה יותר כונו מוטות הגלילה"ידיים",
מפני שבראשם גולפה יד האוחזת בראש המוט .בקבוצה השנייה היה בראש המוטות גליל
עץ משובץ בחוט כסף .השימוש בשתי הקבוצות היה נפוץ בכל רחבי מרוקו .מגילת הספר
נקשרה באבנט ,שהיה לעתים חגורה ממש ולעתים יריעת בד מלבנית ארוכה.
