Page 291 - morocco
P. 291
בתי הכנסת ,תשמישי קדושה ומצווה ו28
מדוקו
שהבנייה לעומק והירידה לבית הכנסת מותאמות לתנאי האקלים של הסהרה ,בדומה
לבתים הנחצבים בהרים בדרום תוניסיה ובלוב ,שבהם יש הבדלי טמפרטורה משמעותיים
בין החוץ לפנים .טיפוס אדריכלי זה נטוע באדריכלות הברברית המקומית ,המאופיינת
בחומרי הבנייה ,במגושמות המבנים ,בפרופורציות ובדחיסות החלל.
מבט לארון הקודש בבית הכנסת"סוןו"ח צפון מרוקו ־ טנג'יר
טנג'יר1850 ,
טיפוס ייחודי של בתי כנסת התפתח בטנג'יר במחצית השנייה
של המאה התשע-עשרה ,בהשפעת האדריכלות האירופית .רובם
בנוי כבזיליקה :אולם מלבני מוארך המחולק לחלל מרכזי ומעליו
קומת תאורה ,ושני אגפים שתקרתם נמוכה יותר .עזרת הנשים
בנויה כגלריה סביב שלושה קירות .המתפללים ישבו מסביב
לקירות ובמרכז ,פניהם זה אל זה.
אחד מבתי הכנסת המייצגים הוא בית הכנסת"אסייג" שנבנה
בשנת .1895ההיכל והתיבה ממוקמים בו במבנה דו-קוטבי,
כמו בבית הכנסת"סווירי" שנבנה בשנת .1850ההיכל בנוי בשקע
שבין שתי אומנות בקיר המערבי ,בגובה שתי קומות ופרוש
לרוחב הקיר בחלל המרכזי .בחזיתו יש מתחם מוגבה ,התחום
בגדר נמוכה ממתכת או מעץ .תיבת עץ גדולה ממוקמת בקיר
הנגדי ,ושני גרמי מדרגות מובילים אליה ,מצפון ומדרום.
מרבית בתי הכנסת צבועים בצבע שליט אחד ,למשל תכלת
או אוכרה ,והאפריז שמעל לקשתות האולם המרכזי מעוטר
בפסוקים תנכיים ,הקשורים לשמו של מייסד בית הכנסת.
כך זה בבית הכנסת שנבנה במימונו של משה אזנקוט ,הנחשב
לקדוש מקומי.
בתי הכנסת בצפון מתאפיינים בגובהם ומרשימים יותר מאלה
שבמרכז ,וודאי מאלה שבדרום .המבנה הדו-קוטבי מאפיין את
מרביתם .יוצא מגדר זה הוא בית הכנסת"משאת משה" על שם
משה נכון ,שנבנה בשנת .1878התיבה ניצבת בקיר הצפוני ,בין שני עמודים קרובים
להיכל .גם העיטור בבית הכנסת הזה יוצא דופן .קירותיו היו מחופים בעיטורי סטוקו,
והוחלפו בלוחות שהובאו מגרנדה ,השונים בסגנונם ובמוטיבים המעטרים אותם מבתי
כנסת במרכז הארץ .בסוף שנות התשעים של המאה העשרים שופץ בית הכנסת ושוחזר,
ובמהלך העבודה הוכנסו בו שינויים רבים .ייתכן שהתיבה הועברה אז ממקומה המקורי.
כיוון שמרבית בתי הכנסת במרוקו בנויים בסמיכות למבנים אחרים ,מקור האור
העיקרי אליהם הוא חלון זכוכית הקבוע בתקרה .צורת המבנה שבטנג'יר ,בזיליקה ,הבנוייה
לגובה ,אפשרה חדירת אור דרך קומת תאורה .נראה שאדריכלי המקום שימרו מרכיב
מקובל במסורת האדריכלית המקומית ,אף שלא היה בו צורך ממשי.
בבתי הכנסת בצפון משולבים מרכיבים אדריכליים ועיטוריים אירופיים .אחת ההשפעות
האירופיות היא שילוב עזרת הנשים כגלריה באולם התפילה .בבתי הכנסת שבאזורי
הדרום והמרכז לרוב לא הייתה קיימת עזרת נשים; במקומות שהייתה היא שכנה בחדר
מבוא נפרד מחלל בית הכנסת או בחצר פנימית .בבתי הכנסת הצפוניים ,ובעיקר בטנג'יר,
נבנתה במאה התשע-עשרה גלריה המקיפה את החלל המרכזי משלושה צדדים )בדרך
כלל צפון ,מערב ודרום( ,ועולים אליה בגרם מדרגות חיצוני מן החצר הפנימית.
