Page 297 - morocco
P. 297
בתי הכנסת ,תשמישי קדושה ומצווה 287
מרוקו
אברהם טיכו )1882־(1960 הנוצרי והיהודי בימי הביניים ,אשר צורתו הועתקה מחזיתות של כנסיות בספרד ,בצרפת
ובאיטליה בתקופות הרומנסקית והגותית .חלונות שושנה התפתחו במאות השתים-עשרה
רופא עיניים .נולד בעיר בוסקוביץ' שבמורביה, והשלוש-עשרה והיו לחלק מתכנית העיטור של חזיתות הכנסיות .קשתות פרסה היו
עלה לארץ בשנת 1912וגר בירושלים .אספן נפוצות באמנות האסלאם בצפון אפריקה ובספרד מראשית ימי הביניים ,ושימשו מרכיב
אמנות יהודית ,שהתמקד במנורות חנוכה. עיטורי גם בדרום צרפת ,בצפון ספרד ובסיציליה .ייתכן שהמנורה במרוקו התפתחה
אוספו ,הכולל גם מנורות נדירות מתקופות מדגם דומה של מנורת חנוכה שנוצר בצפון ספרד או בדרום צרפת ,תחת ממלכת אראגון
מוקדמות ,מוצג ב"בית טיכו" שבירושלים, במאה הארבע-עשרה .דוגמה לכך היא המנורה הפרנקית-ספרדית שבאוסף מוזיאון
הבית שבו גר עם רעייתו ,הציירת אנה טיכו. ויקטוריה ואלברט בלונדון .במנורה זו ,בעלת דופן אחורית משולשת ,קיים שילוב של
חלון שושנה ושתים-עשרה קשתות פרסה .ייתכן שמגורשי ספרד הביאו אתם מנורה
מנורות חנוכה ,מרוקו ,המאה השמונה- בדגם דומה ,ומעצבי המנורה במרוקו ,שחיו בסביבה אדריכלית מוסלמית -לא נוצרית
עשרה -החליפו את חלון השושנה האופייני שהיה בדגם המקורי בפרח פתוח ,הקרוב יותר
לרוח העיטורים הצמחיים האחרים במנורה.
פיתוח נוסף והשפעה ממקור אחר ניכרים באחד מטיפוסי המנורות הנפוצים במרוקו,
כגון במנורה מאוסף ד"ר אברהם טיכו ,שעוצבה במאה השמונה-עשרה .הדופן האחורית
המקושתת במנורה זו גדולה ,ובה מרכיבים רבים יותר :בתחתיתה שמונה קשתות פרסה
ומעליהן שורת הבזיכים .קשתות נוספות ממוקמות מעל זוג אגרטלים מסוגננים דמויי
חבצלות ,ומעליהם ,במרכז הדופן האחורית ,חלון שושנה שמעליו קשת פרסה .הדופן
מעוצבת כסבכה וברקע שריגים מתפתלים; שניים מהם בולטים לצדי הדופן ועליהם שני
זוגות ציפורים .מתלה דמוי חבצלות מצוי בראש הדופן .העיטורים הצמחיים של המנורה
והאגרטלים מרמזים על השפעה שמקורה ככל הנראה במנורות מאיטליה .מקור אפשרי
-אם כי לא ישיר -היא מנורת חנוכה מאיטליה מהמאה החמש-עשרה ,שהייתה באוסף
"בית הנכות בצלאל" )והיום מוזיאון ישראל( .למנורה דופן מלבנית המעוצבת כשריגים
מתפתלים המאגפים חבצלת מרכזית שמעליה ציצה צמחית .בתחתית הדופן אפריז ובו
הכתובת "כי נר מצוה ותורה אור" )משלי ו ,כג( .אפשר להניח שמעצבי המנורה מאוסף
ד"ר טיכו או מנורות מוקדמות יותר מטיפוס זה הכירו את שני דגמי המנורות ,הפרנקית-
ספרדית והאיטלקית ,ועיצבו מנורה ששילבה את המרכיבים האלה והוסיפו את הציפורים.
הפסוק"כי נר מצוה" מופיע על מנורה נוספת מאוסף ד"ר טיכו ,שלה חזית אדריכלית
מטיפוס אחר .הדופן האחורית של המנורה ,מן המאה השבע-עשרה ,היא מלבן שבראשו
גמלון ,ובמרכזו שריד של חלון דמוי שושנה ומצדיו שני תלתנים .בתחתית הדופן שורה
של קשתות פרסה ,ביניהן אפריז עם הפסוק ,ומשני צדי הגמלון זוג תרנגולים .שורת
בזיכים המחוברת לתחתיתה בולטת משני צדיה .הכתובת ממשלי ורוחב הבזיכים ביחס
לדופן האחורית יכולים לרמז כי במקור שימשה דופן אחורית כזו למנורת שבת )ואולי אף
לשבת ולחנוכה( ,אלא שמספר הבזיכים הדרושים להדלקת נרות שבת קטן מזה של
מנורת החנוכה ,והוא הותאם לרוחב הדופן.
טיפוס אחר של מנורות שאינן בעלות"חזית אדריכלית" ,מורכבות מזוג שריגים היוצר
צורת"כליות" ובראשן עיטור המורכב מפרח עם ארבעה עלי כותרת ועם וו תלייה בצורת
חבצלת .בחלק מן המנורות יש מעל לשריגים זוג ציפורים; המוקדמות מביניהן הן מן
המאה השמונה-עשרה .מרדכי נרקיס הראה כי עקבותיה של מנורה זו מובילים למנורה
מסיציליה מהמאה החמש-עשרה שהיא בעלת מרכיבים דומים ,לבד מהתימורה שבראשה,
אשר שימשה לתלייה.
התפתחות נוספת של מנורות יצוקות היא הוספת שתי דפנות לצדי שורת הבזיכים .אין
בידינו ידיעות מספיקות לנסיבות התפתחות מרכיב זה במנורות ממרוקו .עם מנורות
