Page 299 - morocco
P. 299
289
הלבוש
משפחה יהודית באבזילה ±930,בערך. שלושה תפקודים יש לבגד שלובש האדם .תפקודו המעשי הוא להגן על
ההורים בתלבושת עירונית מסורתית, אברי הגוף מפני תנאי האקלים והטבע ,ולעתים אף מפני העל-טבעי;
המשקפת את המורשת האנדלוסית תפקודו החברתי הוא לציין מעמד חברתי-כלכלי ,קשרים חברתיים ,מעמד
שהובאה למרוקו על ידי מגורשי ספרד דתי ,מין ,גיל וכד'; ותפקודו התרבותי הוא לגלם ערכים מוסריים-דתיים
)כגון לבוש צנוע( ,לשקף אופנות וסגנונות משתנים ,ולהעביר מסרים בלתי-
מילוליים שבהם רבדים סמליים ואף מאגיים ,מעין תקשורת תרבותית-
חזותית .הלבוש שזור במארג התרבותי הכללי של החברה שבתוכה התגבשו
רכיביו ,וחשיבותו אינה פחותה משאר הביטויים האומנותיים והעממיים
של תרבותה החומרית.
מערכות הלבוש של יהודי מרוקו משמשות בבואה נאמנה למציאות
חייהם ,ולהשפעות תרבותיות שונות שהטביעו חותם על התרבות החומרית
היהודית העשירה במנהגים ובטקסים ססגוניים .תיירים ונוסעים ממערב
אירופה גילו עניין גובר והולך באורחות חייהם של יהודי מרוקו החל מן
המאה השבע-עשרה ,ובמיוחד במרוצת המאה התשע-עשרה ,ורשמי
ביקוריהם שהועלו על הכתב מאפשרים לשחזר תלבושות ומנהגים שנעלמו.
לבואם של מגורשי ספרד למרוקו נודעה השפעה רבה על התפתחות
הלבוש והעדיים ,המעידה על הטמעת מסורות ספרדיות באורחות חייהם
ובשפתם של יהודי מרוקו .ההבדלים התרבותיים בין המגורשים לבין
המקומיים קיבלו ביטוי משמעותי בלבוש .המגורשים התיישבו בעיקר
בצפון מרוקו ,והשפעות הלבוש הספרדי ניכרות באזור זה; נשי המגורשים בצפון לבשו
בגדים מאריגים משובחים כגון קטיפה ,ברוקד ומלמלה .לעומת זאת ,לבושם של תושבי
דרום מרוקו שיקף את הלבוש הברברי המקומי ,ובמיוחד ניכר הדבר בלבוש הנשים.
יהודיות ומוסלמיות עטו על גופן יריעת מעטפת לא תפורה ,אזאר ,מצמר דק או מכותנה.
היריעה נרכסה ליד הכתפיים בסיכות רכיסה ,שהיו תכשיט חשוב במערכת התכשיטים
של האישה והודקה במותניים בחגורת בד.
הגבלות הלבוש
במרוקו ,כמו בשאר ארצות האסלאם ,הונהגו מאות שנים הגבלות לבוש על היהודים
שנקראו גיאר ,וכוונו להשפילם ולבזותם .פריטי לבוש וצבעים שנקבעו כתווי היכר חיצוניים
הבדילו בין אוכלוסיית המאמינים המוסלמים לבין הכופרים ,בני הדתות האחרות.
בימי הביניים המוקדמים לבשו היהודים בגדים בגוון צהוב ,סימן היכר למעמדם הנחות
)בדומה לגוון הכחול לנוצרים ואדום לשומרונים( ,וכיסוי ראש מיוחד ,קלנסוה ,השתפל
עד לאוזניהם .מסוף ימי הביניים שלט הגוון השחור בבגדיהם ,אות וסימן ליהדותם.
בשלהי המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים לבשו גברים יהודים בוךנוס שחור
)זללאבה( ,בניגוד לבורנוס הלבן של המוסלמים .הבורנוס היה מעין שמלת מעיל רחבה
