Page 301 - morocco
P. 301
הלבבו 291
מרוקו
הלבוש העירוני
בתקופה הקדם-קולוניאלית מנעו גורמים חברתיים ודתיים מהנשים
היהודיות ללבוש את בגדי הפאר שלהן מחוץ לביתן .טקסי המשפחה התקיימו
בתוך הבית ,שאגפיו פנו כלפי חצר מרכזית ,ובחגים ובמועדים התהדרה
האישה היהודייה במיטב מחלצותיה ועדייה בביתה .לעומת התלבושות
עתירות הקישוטים של האישה הספונה בביתה ,היה לבוש הגבר מאופק
וחדגוני ,והעיד על תכליתיות ושימושיות כשהיה מחוץ לכותלי הבית.
הבגדים העירוניים שיקפו את הזיקה למורשת התרבות האנדלוסית,
המזוהה עם מרכיבים מיוחדים בלבוש .במיוחד ניכרה השפעה זו בשמלת
הכלה היהודייה ובעדייה .על פארה של התלבושת ועושרה כתבו נוסעים
רבים שהגיעו למרוקו החל מן המאה השבע-עשרה ועד לראשית המאה
העשרים .משנות השלושים של המאה העשרים לבשו אותה בעיקר נשים
מבוגרות בטקסים ובחגיגות ,וכלות בטקס הכלולות בלבד .לאחר מכן הלך
ופחת השימוש בה ,והנשים הצעירות החלו ללבוש בהדרגה בגדים בהשראת
האופנה האירופית.
שלושה דורות בלבוש מסורת /סאס1944 , "השמלה הגדולה"
שמה הערבי של שמלת הכלה היהודייה היה לכסווא לכבירא )השמלה
הגדולה( ,בחכתייה היא נקראה ) Traje Berberiscoהלבוש הברברי המקומי(,
ובעברית -שמלת הכלה .היא הייתה חלק מנדוניית הכלה ושימשה אותה
לאחר נישואיה בכל השמחות המשפחתיות ובחגים.
"השמלה הגדולה" הורכבה מחמישה חלקים עיקריים -חצאית ,אפודה ,חושן ,שרוולים
וחגורה -שהתגוונו ברכיבים נוספים ובמערכת עדיים יקרה .היא הצטיינה בשילוב
אריגים משובחים ,כגון קטיפה עבה בגוונים עזים -שחור ,אדום ,סגול ,ירוק וכחול -
עם מלמלה עדינה ומשופעת רקמות זהב הבוהקות על הרקע הצבעוני של האריגים.
רקמות הזהב ,כמו גם התכשיטים ,היו מלאכת ידם של יהודים ,בעיקר בערים תיטואן,
פאס ,מכנאס ,רבאט ,סאלה ואזמור ,והעידו על יכולתם הכלכלית של המזמינים .באזורים
החקלאיים ,שבהם לקחה האישה חלק בעבודות פיזיות ,אין מוצאים את עבודות הרקמה
המשובחות והיקרות.
הרקמות הנפוצות היו בדגמים גיאומטריים או צמחיים ,במיוחד בדגם התימורה ,מוטיב
קישוטי המבוסס על צורת כף התמר ,ובדגמי שריגים -ענפים מתפתלים ,כמיטב מסורת
העיטור המוסלמית .לדגמים אלה נוספו מוטיבים בעלי משמעות סמלית ,וביניהם כף יד
)המגוננת מפני עין הרע( ,ציפור )המסמלת נאמנות ,הרמוניה ונפש האדם( ושמש )המסמלת
את האין-סוף ואת החיים שלאחר המוות ,ומייצגת את גרמי השמים(.
סוג נוסף של עיטור היה משלבת )אפליקציה( של סרטי זהב ,לרוב במכונה ,זה לצד זה,
אשר שיוותה לבגד רושם מלכותי ,מפני שהזכירה לבוש טקסי ספרדי לאחר גירוש ספרד.
הרקמה ,עיבוד פשוט של עיטור מפואר שרווח בתיטואן ובטנג'יר בסוף המאה התשע-
עשרה ,נפוצה בריכוזים גדולים של יהודים במאה העשרים ,בעיקר ברבאט ,בגלל עלותה
הלא יקרה ,יחסית .לבד מן ההשפעות הספרדיות הבולטות בסגנון המרכיבים הצורניים,
העידו אף כינוייהם של חלקי "השמלה הגדולה" בשפת החכתייה ,שרווחו לצד השמות
הערביים ,על מקורם הספרדי.
